פישר: רצינו לטפל בנושא הפועלים בשקט, כדי לתת למעורבים לצאת בכבוד אבל זה לא קרה

למרות שלא התכוון לעסוק בסוגיית בנק הפועלים, התייחס נגיד בנק ישראל סטנלי פישר לעניין בוועדת הכספים. "אני חושב שזו טעות להיכנס לעניין זה, משום שזה באמצע יישום הצעדים שאנחנו התחלנו לנקוט בהם. אני יכול להבטיח לחברי הכנסת שלא היינו נכנסים למסלול הזה מבלי לשקול כל צעד ולחשוב על ההשלכות של לחכות לאמצע המשבר הפיננסי הכי גדול מאז סוף מלחמת העולם השנייה", אמר והוסיף "הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לעשות את זה. זו סוגייה בין המפקח ובין המפוקח. יש שתי דרכים לטפל בעניין. אחת היא בצד הפורמלי, וזה יכול לקחת זמן רב. הכוונה שלנו בהתחלה היתה לטפל בזה בשקט, כפי שעושים בכל העולם. אנחנו לא המדינה הראשונה שהמפקח קיבל החלטה על בסיס עובדות להציע לבעלי השליטה לשנות את ההנהלה הבכירה. בדרך כלל עושים את זה לגמרי בשקט ונותנים לאנשים לצאת בכבוד מהמצב בו הם נמצאים. כך קיווינו, אבל זה לא קרה כך".

פישר הוסיף כי "עוד לא התחלנו לנקוט בצעדים פורמליים ואנחנו מקווים שנוכל להגיע לפשרה. הכוונות שלנו הן ראשית לשמור על ולחזק את היציבות של המערכת הבנקאית בישראל ולא פחות מכך את ניהול בנק הפועלים. המשימה השנייה היא לשמור על אמון הציבור במערכת הבנקאית. אני מניח שהעובדה שהמפקח והבנק המרכזי נוקטים בצעדים על מנת לשמור על יציבות הבנק תגביר את אמון הציבור ולא להיפך. העובדה שלצערי זה הפך להיות סוגיה ציבורית, היא בעייתית. הסמכות של המפקח על הבנקים היא גורם מרכזי בעובדה שאנחנו יוצאים מהמשבר הזה במצב הרבה יותר טוב מרוב המדינות במערב. זה בגלל המפקח והפיקוח הקשוח והנחוש שלו. לדעתנו אין בנק שנמצא בסכנת נפילה. העובדה שהמפקח על הבנקים לא נתן לבנקים להוריד את הלימות ההון באמצע השנה שעברה, כשהם כולם התחילו לבקש זאת, היא הסיבה שבגללה היום אנחנו במצב טוב. היום יש להם מספיק הון בשביל לטפל בבעיות שעלולות לקרות לאור העובדה שצפויה תקופה ארוכה של עליות באבטלה. אנחנו שומרים על יכולת הבנקים להתמודד עם הבעיות של המשבר".

עוד אמר הנגיד כי "אם מישהו רוצה להחליש את הסמכות של המפקח, הוא יגרום נזק למשק הישראלי, למערכת הבנקאית הישראלית, ולאנשים שהכסף שלהם נמצא בבנקים ישראלים. לא אתן לאף אחד להחליש את הסמכות והאחריות של המפקח. אני מתכוון לשמור על סמכות המפקח לפקח על הבנקים. זה לא מקובל שיש בקשה מנומסת מהמפקח על הבנקים לנקוט בצעד, ואחר כך להתחיל בויכוח ציבורי עם כל כך הרבה בקשות לא לנקוט בצעד הזה. האם נצא לדיון ציבורי בכל פעם שהמפקח על הבנקים מבקש משהו? אם כך לא יהיה פיקוח על הבנקים. והפיקוח הציל את המשק בחצי השנה האחרונה".

חברת הוועדה, שלי יחימוביץ' (עבודה), אמרה בתגובה לדברים, "חשוב שמהוועדה הזו תצא בהקדם קריאה לגבות את נגיד בנק ישראל וכן את המפקח על הבנקים על הפעולות הנחרצות והאחריות שהם עשו עד כה בנוגע ליציבות הפיננסית של בנק הפועלים ושל ישראל כולה. זה חיוני שנגן על הפיקוח על הבנקים ונאפשר למפקח ולנגיד להמשיך לנהוג באחראיות. אני קוראת לשרי אריסון להגיע לסיכום מהיר עם המפקח והנגיד בפרשת דני דנקנר ולעשות פשוט את מה שבנק ישראל מבקש לעשות. היא לא מבינה את המשמעות הציבורית של דרישת בנק ישראל להחליף את ההנהלה. יכול להיות שטובת ההנהלה לא עומדת לנגד עיניה. ייתכן שהיא צריכה להגיד לבנק ישראל תודה על כך שבנק הפועלים עדיין קיים, לאור כל הפעולות של בנק ישראל בעת האחרונה. אם צריך לבחור בין שיקול הדעת של אריסון ודנקנר לבין זה של הנגיד ושל המפקח, לא קל לדעת במה לבחור. אנחנו לא עובדים אצל אריסון, אלא אצל הציבור".

יו"ר הוועדה, משה גפני (יהדות התורה), הודיע כי לאחר שיסתיימו המגעים בין בנק ישראל לבין בנק הפועלים, יקיים דיון בנושא ביום רביעי הבא.

ניצנים של צמיחה

במסגרת דבריו בוועדה התייחס פישר לשינויים בשווקים הפיננסיים. "בשבועיים האחרונים, התחילו בארה"ב לראות את סימני האביב הכלכלי, ניצנים של צמיחה. זה חשוב שזה קורה אבל זה מבוסס בעיקר על השינויים בשווקים הפיננסיים. הבורסות בעולם עלו בששת השבועות האחרונים, וההפסדים הכבדים שהיו במניות מתחילת השנה ועד סוף פברואר בעצם נעלמו. לא פחות חשוב, בעולם כולו קורה מה שקורה אצלנו, כלומר ששוק האג"ח הקונצרני חזר לתחייה, וחברות יכולות שוב לממן את עצמן על ידי הנפקת אג"ח, דבר שפשוט לא היה במשך חצי שנה".

פישר הוסיף כי "אפילו אם המגמה הזו בשווקים הפיננסיים תימשך, ואפילו אם הגענו לנקודת מפנה בשווקים הפיננסיים, הבעיות של משקי בית, של האזרח הפשוט, ימשיכו לפחות עוד שנה. זה קורה משום שיש פיגור תמיד בין השווקים הפיננסיים לבין הפעילות הריאלית במשק. כלומר לא צפוי שהתמ"ג בארה"ב או אצלנו יתחיל לצמוח עד סוף שנה זו. בארה"ב צפוי ששיעור האבטלה ימשיך לעלות ויגיע ל-10% בתחילת השנה הבאה לפני שהוא יתחיל לרדת בחזרה".

באשר למשק הישראלי אמר פישר כי "בשלב זה אנחנו מודאגים מהיחס בין החוב לתוצר. אם הגירעון השנה יהיה 6%, וזהו הצפי, אזי היחס חוב תוצר יעלה לרמה של 85% מרמה של 78% כיום. אם הגירעון ב-2010 יהיה 5.5%, אזי היחס בין החוב לתוצר יהיה בסביבה של 86%, יחס שגבוה מזה שהיה בשנת 2000. כלומר שכל המאמצים שנעשו בעשור האחרון להורדת היחס בין החוב לתוצר יירדו לטימיון. זה חשוב משום שמה שאמרנו בשלוש השנים האחרונות, שיום אחד יהיה מיתון במדינת ישראל, ואז נרצה לנהל מדיניות תקציבית מרחיבה. אבל אם לא נוכל לממן את הגירעון לא תהיה לנו היכולת לנהל מדיניות כזו. לכן אנחנו חושבים שהגירעון המקסימלי שכדאי להגיע אליו הוא 6%".

עוד הוסיף פישר, ביחס לגידול בהוצאה הממשלתית, כי "אם הדאגה העיקרית היא מימון ההוצאות של הממשלה, אזי אם יש אפשרות לממן עלייה בהוצאות הממשלה בדרך כלשהי, אזי אפשר להגדיל אותן. זה לא יהיה חכם להגדיל את זה בהרבה, כי ממילא נצטרך להקטין את ההוצאה אחר כך. עלייה מתונה בהוצאות היא אפשרית. כולנו יודעים שאני לא יכול להכתיב משהו בעניין הזה לממשלה. כולנו יודעים שלממשלה קשה מאד להגיע להסכם עם כל הצדדים הנוגעים בדבר".

בנק הפועלים

הנגיד אמנם הצהיר מראש כי לא יתייחס היום בדיון לסוגיית בנק הפועלים, אבל חברת הוועדה, שלי יחימוביץ' (עבודה), בכל זאת העלתה את הנושא. לדבריה, "חשוב שמהוועדה הזו תצא בהקדם קריאה לגבות את נגיד בנק ישראל וכן את המפקח על הבנקים על הפעולות הנחרצות והאחריות שהם עשו עד כה בנוגע ליציבות הפיננסית של בנק הפועלים ושל ישראל כולה. זה חיוני שנגן על הפיקוח על הבנקים ונאפשר למפקח ולנגיד להמשיך לנהוג באחראיות. אני קוראת לשרי אריסון להגיע לסיכום מהיר עם המפקח והנגיד בפרשת דני דנקנר ולעשות פשוט את מה שבנק ישראל מבקש לעשות. היא לא מבינה את המשמעות הציבורית של דרישת בנק ישראל להחליף את ההנהלה. יכול להיות שטובת ההנהלה לא עומדת לנגד עיניה. ייתכן שהיא צריכה להגיד לבנק ישראל תודה על כך שבנק הפועלים עדיין קיים, לאור כל הפעולות של בנק ישראל בעת האחרונה. אם צריך לבחור בין שיקול הדעת של אריסון ודנקנר לבין זה של הנגיד ושל המפקח, לא קל לדעת במה לבחור. אנחנו לא עובדים אצל אריסון, אלא אצל הציבור".