חלק מהסטודנטים למשפטים נושמים לרווחה: הארכת ההתמחות - לא לפני 2013

יוזמת לשכת עורכי הדין להאריך את תקופת ההתמחות משנה לשנתיים, שאושרה אתמול (ג') בוועד המרכזי, כפופה לאישור הצעת חוק בנושא ותחול בפועל רק על סטודנטים שיחלו את לימודים לאחר חקיקת החוק. זאת מאחר שהלשכה גורסת כי אין להחיל את הגזירה על סטודנטים שכבר החלו את לימודיהם והסתמכו על הדרישה הקיימת לשנת התמחות אחת בלבד.

המשמעות היא כי הארכת תקופת ההתמחות תחול לכל המוקדם על סטודנטים שיתחילו את לימודיהם בסוף השנה הנוכחית ויתחילו את התמחותם במרץ 2013 (שכן לימודי משפטים נמשכים שלוש וחצי שנים). יתר השינויים שמציעה הלשכה, ובהם שינויים במתכונת בחינת ההסמכה, כפופים לאישור של שר המשפטים ולא לשינוי חקיקה, וניתן יהיה להעבירם עוד קודם - בהנחה ששר המשפטים הנוכחי, פרופ' יעקב נאמן, יתמוך בהם.

בתגובה שהועברה ל"כלכליסט" אישרה הלשכה כי "לא תפעל לפגוע במשך מסלול הכשרתם של הסטודנטים והמתמחים הנמצאים כבר היום במסלול הלימוד לעריכת הדין, והארכת תקופת ההתמחות לשנתיים תתייחס רק לכל מי שטרם החל את לימודי המשפטים". כמו כן נכתב בתגובה: "הלשכה אינה רואה בשאר סעיפי התוכנית כפוגעים במי שמצוי כבר במסלול הלימודים וההתמחות, למעט ככל שהם נובעים מעצם הארכת תקופת ההתמחות.

"כך, למשל, לא ניתן יהיה להנהיג שני מועדי בחינות, בתום שנה ראשונה ובתום שנה שנייה, למי שהארכת תקופת ההתמחות לא תחול עליו, אולם ניתן יהיה לשנות את אופי הבחינה משום שאין זכות מוקנית לסוג הבחינה, ואין בשינוי אופייה כדי לפגוע בהסתמכות של הסטודנטים והמתמחים על היקף מסלול ההכשרה".

מקווים שהשר יתמוך

לפי התוכנית שגיבש ראש לשכת עורכי הדין יורי גיא־רון, נוסף על הארכת תקופת ההתמחות לשנתיים הלשכה מעוניינת לקיים בחינת כניסה להתמחות, שתהיה תנאי להתחלתה, וכן להקים בית ספר למתמחים, שינהיג למידה מקצועית מעשית במקביל להתמחות. כן מעוניינת הלשכה לשנות את מתכונת בחינת ההסמכה, הכוללת היום רק מבחן אמריקאי, כך שתכלול גם ניסוח מסמכים בכתב.

הלשכה מסרה אתמול כי מנגנוניה יעבירו לאישורו של משרד המשפטים או חברי הכנסת ניסוחי הצעות חוק בהתאם להחלטות הוועד המרכזי, וכי היא מקווה ששר המשפטים "יתמוך ביוזמה רובה ככולה".

העובדה שהארכת ההתמחות לא תחול על הסטודנטים שכבר התחילו את לימודי המשפטים משמעותה צמצום הלחץ שהפעילו בשנה האחרונה אגודות הסטודנטים, שהתנגדו ליוזמות הלשכה. "אני בעד אבל בתנאי שזה לא יחול עליי", אמר אתמול ל"כלכליסט" סטודנט למשפטים מאוניברסיטת תל אביב. "ברגע שרואים סטודנטים ממכללות מייצגים אנשים ומשפיעים על חייהם, אז אני חושב שצריכה להיות הסדרה של הנושא".

חילופי האשמות

בעת הדיון שנערך שלשום בוועד המרכזי התפתחו חילופי דברים בין ראש הלשכה לבין סגנו, עו"ד איתן ארז, לגבי השאלה מי אשם בהצפת מקצוע עריכת הדין. עו"ד ארז, שמנהל בשנים האחרונות מאבק נגד המכללות למשפטים, טען כי גיא־רון לא השתתף במאבק וכי רק לפני שנתיים קרא להקמת מכללה נוספת למשפטים, באילת. ארז טען עוד כי הסחבת בטיפול בנושא מקורה בנתק שהיה בין הלשכה לבין משרד המשפטים. לטענת ארז, הלשכה חייבת לדרוש בתוקף סגירה מיידית של שלוש פקולטות למשפטים.

עו"ד איתן גרינברג, שותף בכיר ואחראי על גיוס המתמחים במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', אמר אתמול כי הוא תומך מאוד בהארכה של תקופת ההתמחות בהקדם האפשרי: "מה שקורה בפועל הוא שמתמחה מגיע לשנה, בחודשים הראשונים הוא עובר הכשרות וקורסים, בחודשים האחרונים הוא עסוק כל כולו בבחינות ההסמכה ונשארים לו נטו שישה־שמונה חודשים. אני לא בטוח שאדם שפונה לקבל שירותים משפטיים מצפה שזו תהיה תקופת ההכשרה של אותו עורך דין".

עו"ד גיורא ארדינסט, שותף מייסד במשרד ארדינסט בן נתן, סבור שהמתמחים עצמם עשויים להפיק תועלת מהארכת ההתמחות, שתאפשר להם להתנסות בכמה תחומים לפני שיחליטו על התחום שבו ירצו להשתלב באופן קבוע. "בזמני, ההתמחות נמשכה שנתיים והייתי שנה אצל יוסי גרוס ושנה אצל יעקב וינרוט, למדתי גם משפט מסחרי וגם ליטיגציה, ובסופו של דבר ידעתי גם איך לעשות עסקה מסובכת וגם איך ללכת לבית משפט עם תיק מורכב. יש הרבה מתמחים שירצו לטעום מכמה תחומים ולרכוש מיומנויות בסיסיות בהם שיביאו ליכולת בחירה מושכלת".