קבורה מוקדמת: מי משלם את מחיר השמירה על ההיסטוריה?

לקראת תחילת העבודות בפרויקט של חברת הבנייה אלמוג כ.ד.א.י בבית דגן הגיעו לביקור נציגים של רשות העתיקות. אנשי הרשות אמרו לבעלי החברה שיש להם סיבה לחשוב שבמקום יש קברים מתקופת הברונזה, ויש צורך לבצע חפירת הצלה (ראו מסגרת). התוצאה היתה מכה קשה לחברה.

"קנינו את הקרקע ממינהל מקרקעי ישראל כדי לבנות עליה 32 קוטג'ים", אמר ל"כלכליסט" סמנכ"ל החברה יקי אמסלם. "עוד לפני שהתחילו החפירות הארכיאולוגיות התעכבה העבודה בכשלושה חודשים. בחפירות השתתפו כמאה איש שעשו עבודת נמלים של ארבעה חודשים, והפרויקט עוכב בסך הכל בתשעה חודשים. למזלנו לא נמצאו קברים בסוף. המימון לכל החפירה הסתכם במאות אלפי שקלים ששילמנו".

צפת כשמתאים משמרים, כשלא מתאים - הורסים מכללת צפת הרסה מבנה היסטורי, כדי להקים פקולטה למשפטים. התחייבותה לשימור חזית המבנה - לא קויימה דותן לוי, תגובה אחתלכתבה המלאה

מדינת ישראל בנויה על שרידי ערים, קברים ותרבויות מתקופות קדומות. יש האומרים כי בכל מקום ברחבי הארץ שבו יחפור יזם, הוא עלול למצוא עולם ומלואו חבוי תחת הקרקע. ברבים ממכרזי מינהל מקרקעי ישראל, המחזיק בכ־93% מקרקעות מדינת ישראל, מופיעה הפסקה הבאה: "ידוע לזוכה כי היה והשטח נשוא המכרז הוכרז ו/או יוכרז כאתר עתיקות על ידי רשות העתיקות, הזוכה מצהיר ומתחייב כי יישא בעלות הביצוע של הפיקוח, חפירות הבדיקה וחפירות ההצלה במקרקעין".

ואכן, לא רבים יודעים שבכל מקום שבו יש חשד לממצאים ארכיאולוגיים, על היזם לא רק לממן את פעילות רשות העתיקות - אלא גם לעכב את הפרויקט עד שתסיים הרשות את הבדיקות והחפירות הנחוצות.

לפי נתוני רשות העתיקות, מדי שנה נערכות ברחבי הארץ כ־250 חפירות הצלה. "רשות העתיקות רשאית לאסור ביצוע עבודות פיתוח באתרי עתיקות, אם עבודות אלו עלולות לגרום נזק לעתיקות שבאתר", מספרים ברשות העתיקות. "עם זאת, מדיניות מחמירה האוסרת כל פגיעה באתרי עתיקות היתה גורמת לשיתוק עבודות הפיתוח בחלקים נרחבים ביותר של המדינה".

פתרון בעיית העתיקות יכול להיעשות בכמה דרכים, לפי היקף וטיב השתרעותן של העתיקות באתר. בהתאם להיקף זה התנתה רשות העתיקות מתן אישור לביצוע עבודות פיתוח באתרי עתיקות בפיקוח, ביצוע חתכי בדיקה, ביצוע חפירת בדיקה או ביצוע חפירת הצלה, הכול בהתאם לאתר העתיקות ולאופי עבודות הפיתוח. ברשות מדגישים כי הם אינם מתירים פעולות פיתוח בתחום שטח המוגדר "תל ארכיאולוגי" - דוגמת תל מגידו, תל חצור, תל בית שאן, קיסריה העתיקה וכדומה - כדי לשמרם למען הדורות הבאים ולהבטיח עתודה של אתרים ארכיאולוגיים לצורך לימוד ומחקר.

מי ישלם?

סיפור נוסף שנרשם באחרונה בתחום זה הוא של חפירת הצלה בקרבת פינת הרחובות יהודה הימית והדולפין ביפו, במסגרתה החלה הרשות לבצע חפירת רחבות היקף. מדובר באיזור בו נוטים בשנים האחרונות יזמים לרכוש נכסים שיוכלו בעתיד להפוך לפנינות נדל"ן. עתה לא ברור כיצד ישפיע הגילוי על מחירי הנכסים באיזור.

"חפירות הצלה" ביפו. עלולות להשפיע על ערך הנכסים

בכל פעם בה יזם מבקש לבצע פעולות פיתוח באתר עתיקות עליו לפנות לרשות העתיקות ולהציג בפניה את תוכניות הפיתוח שבכוונתו לבצע. רשות העתיקות בודקת את התוכניות ובדרך כלל מתנה ביצוע הפעולות בביצוע בדיקות ארכיאולוגיות, שמטרתן לברר את היקף השטח וסוג העתיקות. בדיקות מקדימות אלו נערכות באמצעות חיתוכי בדיקה בתחום השטח המיועד לפיתוח, ובליווי של ארכיאולוג מוסמך מטעם הרשות.

"אם הבדיקות מעלות כי יש בשטח עתיקות, אנו מתנים את הפיתוח בביצוע חפירות ארכיאולוגיות שלאחר סיומן מתירה הרשות את ביצוע פעולות הפיתוח - למעט במקרים שבהם מתגלות עתיקות בעלות חשיבות מדעית והיסטורית מיוחדת", מסבירים ברשות העתיקות. "במקרה זה דורשת הרשות לשמר את העתיקות באתר באופן של מניעת הפגיעה בהן או שילובן בבינוי המתוכנן, אולם מקרים אלה הם חריגים ובודדים. ביצוע הבדיקות הארכיאולוגיות לרוב הוא תהליך קצר, שנמשך ימים ספורים במקרה של חיתוכי בדיקה או שבועות בודדים במקרה של חפירות בדיקה או הצלה".

אין ספק שלימוד ותיעוד ההיסטוריה חשובים, אך כשמגיעים לשלב מימון החפירות, מתגלה כי היזם הוא זה שנושא בהוצאות נוסף על עיכוב הפרויקט. לפי החוק והתקנות, גוף ציבורי נדרש לשלם 910 שקל עבור כל מ"ר לחפירה ארכיאולוגית, ואילו גוף פרטי ישלם 460 שקל. עבור ביצוע בדיקה ארכיאולוגית מקדימה נדרש היזם לשלם 840 שקל ליום. ברשות העתיקות אומרים כי היזמים הפרטיים והציבוריים אינם מממנים את מלוא החפירה אלא משלמים אגרה, שהיא חלק קטן מהעלות. תקציב הרשות, אגב, עמד אשתקד על 38 מיליון שקל בלבד ומגיע ממשרד התרבות.

לדברי אמסלם, אחד התנאים בכל מכרז למכירת קרקע של מינהל מקרקעי ישראל הוא שאם יש חשד או גילוי ארכיאולוגי, היזם יפסיק את העבודות וייתן לרשות העתיקות לבדוק את העניין. "אם מוצאים קברים עתיקים של יהודים, אי אפשר לעשות כלום במקום. גם הרבנות נכנסת לתוך הסיפור וזה נהיה מאוד מסובך, סיפור שלא נגמר", הוא אומר.

אמסלם מדווח על בעיה קשה נוספת: "הדבר כי גרוע שקרה לנו בפרויקט בבית דגן היה שבשלב השיווק של הפרויקט, החפירות יצרו התנגדויות אצל רוכשים פוטנציאליים. אנשים לא רצו לקנות בית מעל מקום שלכאורה, אולי יש בו קברים. עשינו הרבה כדי לתקן את העניין ואפילו הבאנו רב למקום שיברך את המגרש". אולם לדבריו, למרות העיכובים וההוצאות הנלוות, העבודה מול רשות העתיקות התנהלה בצורה יעילה.

חפירה שווה

בלשכת השמאים נוטים להעדיף את צד היזמים ואומרים כי החפירות הארכיאולוגיות עשויות להיות "עז" נדל"נית משמעותית במקרים רבים. עם זאת, הם מסייגים ואומרים כי לעתים, החפירות דווקא מסייעות להעלות את ערכם של הפרויקטים הסמוכים להם ואף לשפר את תדמית היישוב כולו. כך קרה בחפירות באזור גבעת תיתורה, שכמעט מנעו את הקמתה של העיר מודיעין בשנת 1993.

יו"ר לשכת השמאים ארז כהן מספר כי בסופו של דבר לא נפגעה הקמת העיר. "החפירות במודיעין גרמו לפרסום חיובי לעיר בשלבי הקמתה הראשונים ומיתגו אותה כ'עיר עם היסטוריה'", אומר כהן. גם יפו העתיקה זכו הפרויקטים החדשים למגורים לערך מוסף חשוב בזכות הממצאים הארכיאולוגים הסמוכים להם. עוד דוגמה היא קיסריה העתיקה, שיישוב הווילות לצדה נהנה מהתדמית הנוצצת דווקא בשל השרידים הארכיאולוגים הסובבים אותו.

דוגמאות נוספות נמצאות בפרויקטים חדשים שנהנים מקרבה לים ולאתרי עתיקות - תל מיכל ותל אפולוניה שבחוף הרצליה פיתוח. תל מיכל נושק לחוף המרינה וסביבו מתוכנן להיבנות רובע יוקרתי. חוף אפולוניה מתחיל למרגלות רחוב גלי תכלת בהרצליה, הרחוב היקר בישראל, ומסתיים למרגלות היישוב ארסוף שבו נמכרים מגרשים ובתים במחירים המתחילים ב־10 מיליון דולר.

מאיר מנחם, מבעלי סוכנות נדל"ן היוקרה נאות שירן מארסוף, אומר כי לא במקרה בארץ, כמו בעולם כולו, היישובים היוקרתיים מאוד מרוכזים סביב אתרים היסטוריים. "הנדל"ן בעיר ההיסטורית נים שבצרפת, הממוקמת במרכז פרובנס, נהפך ליקר מאוד תודות לממצאים ארכיאולוגים נדירים", אומר מנחם. לדבריו, גם שכונות עתיקות במרכז פאריז כגון הרובע ה־16 והווז' נהנות מרמות מחירים גבוהות יחסית לעיר מאחר שהוגדרו כאזור היסטורי.