אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פסגת הניו יורקר: "העולם משוגע, לא אני" צילום: בלומברג

פסגת הניו יורקר: "העולם משוגע, לא אני"

בכנס "100 הימים הבאים" בישר נאסים טאלב, מחבר תיאוריית "הברבור השחור" וסמן פסימי קיצוני: "הרע מכל עוד לפנינו"

07.05.2009, 08:28 | טלי שמיר, ניו יורק

"אנחנו צריכים להיפטר מהמומחים, אנחנו צריכים להציל את החברה מהם. צריך להעיף אותם מכדור הארץ, כי זה מה שיציל את כדור הארץ" - כך הכריז שלשום נאסים טאלב, פרופסור באוניברסיטת ניו יורק, מחבר רב המכר "הברבור השחור" ואחד הבודדים שהתריעו מפני המשבר הכלכלי הגלובלי. את דבריו הנחרצים השמיע בכנס "100 הימים הבאים" של המגזין "ניו יורקר" שנערך במנהטן. "אנשים נורמליים לא עושים את הטעויות שמומחים בכלכלה עושים", המשיך טאלב, שבעבר הרוויח הרבה כסף מסחר באופציות."יש סיכונים שאתה פשוט לא לוקח. גם נהגי מוניות מבינים את זה. זה לא שאני אומר דברים משוגעים. העולם הוא זה שמשוגע".

בכנס דיברו כלכלנים, סופרים, עיתונאים, אנשי ממשל ושאר מוחות יצירתיים שדנו במאה הימים הראשונים של הנשיא ברק אובמה בשלטון בצל המשבר הפיננסי, ומה לדעתם יקרה או צריך לקרות בעתיד הקרוב. למרות התמיכה העקרונית באובמה ובתוכניתו הכלכלית, האווירה באולם לא היתה אופטימית במיוחד. התחושה היתה שענן האופוריה שריחף לאחר ניצחונו הסוחף - התפזר.

טאלב, בתפקיד הסמן הפסימי הקיצוני, אמר שלדעתו הרע מכל עוד לפנינו ושאנשי אובמה אינם יודעים מה עומד בפניהם. "צריך להפחית את החוב בצורה דרסטית. אני לא חושב שהם (בממשל) מבינים את זה. הדבר הראשון שאתה לומד בבית הספר למינהל עסקים זה שחוב זה חיובי. אבל היום זה כבר לא טוב. זה היה אולי ככה בשנות השמונים. פעם היה לוקח שבועות לקבל הלוואה; היום, עם הטכנולוגיה, אתה מקבל הלוואה בשנייה. ככה איסלנד פשטה את הרגל".

טאלב טען שהגברת הרגולציה אינה מעשה חכם. לעומתו, הכלכלן הנודע רוברט שילר, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת ייל שחזה את התפוצצות בועת הדיור בארצות הברית ושעל שמו קרוי מדד מחירי הבתים קייס־שילר, היה אופטימי מעט יותר. לדבריו: "יש לנו שיטת רגולציה טובה והמשבר הוא עוד הזדמנות לשפר את המערכת הזו. אני לא חושב שהרגולטורים הם יותר טיפשים מכל אחד אחר".

רוברט שילר, צילום: בלומברג רוברט שילר | צילום: בלומברג רוברט שילר, צילום: בלומברג

על נאום הפתיחה של האירוע, בתפקיד הסלב התורן, אחראי היה הסופר והעיתונאי מלקולם גלדוול (מחבר רבי־המכר "ממבט ראשון" ו"נקודת מפנה"). גם גלדוול התייחס לבעיית המומחים בוול סטריט אבל לטענתו הכשל טמון בכך ש"מומחים שמתנהגים כמו שמומחים אמורים להתנהג", היינו סובלים מביטחון יתר, אינם מתנהלים שלא כשורה.

"ביטחון יתר זו מחלה של אנשים שטובים במה שהם עושים", אמר גלדוול. לחץ והתרגשות גורמים, לדבריו, להתגברות ביטחון היתר הזה, בדיוק כפי שקרה בוול סטריט. לכן הוא סבור ש"וול סטריט צריכה להיות יותר משעממת, יותר אטית ופחות תחרותית", שאם לא כן, "משבר דומה יגיע מתישהו בקרוב". גלדוול, בעל תואר בהיסטוריה מאוניברסיטת טורונטו, עבד ככתב לענייני מדע וכלכלה ב"וושינגטון פוסט". מאז 1996 הוא חבר מערכת "הניו יורקר" וכותב בדרך כלל על ההשלכות הלא צפויות של מחקרים במדעי החברה.

 

חלק ניכר מהפאנלים בכנס הוקדש למלחמה בעוני. "העניין הזה כמעט לא עולה", אמר הכלכלן המוערך ג'פרי סאקס, שמקדיש את חייו למלחמה בזיהום הסביבה, בעוני וברעב העולמיים. "איך זה ייתכן שמצאנו 4 טריליון דולר כדי להציל את הבנקים ולא פני אחד בשביל העניים?". סאקס, מנהל מכון כדור הארץ של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, מאשים את ארה"ב שהיא המזהמת הגדולה ביותר על פני כדור הארץ, ולכן גם בעלת ההשפעה השלילית הרבה ביותר על השינויים האקלימיים.

כמו רוב הדוברים בכנס, גם סאקס הביע שביעות רצון מהוססת מהמדיניות הכלכלית: "נתנו לוול סטריט לעשות הכל. ישנם דברים שלא צריכים להיות בידי השוק. כרגע נראה שהצוות הכלכלי רוצה פשוט להחזיר אותנו למקום שבו היינו". לאורך דבריו חזר סאקס כמה וכמה פעמים וציין: "משהו לא בסדר בחברה שלנו. משהו לא בסדר". ולבסוף אמר: "אנחנו צריכים שינוי אמיתי. זו הסיבה לכך שבחרנו באובמה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
"הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות"
הממשלים מוותרים על ריכוזיות הכוח הכלכלי, מתוך מגמה להיטיב עם כלל האזרחים. אך מה שקרה בפועל, הוא ריכוז הכוח הכלכלי, בידי מעטים הדואגים אך ורק להגדלת חשבון הבנק שלהם אם הם מעסיקים עובדים, זה אך ורק, על מנת להפיק רווחים, שבלעדיהם לא היו להם. אם תהיה להם האפשרות להפיק אותם רווחים, ללא העסקת עובדים, הם היו מוותרים עליהם בחפץ לב. יוצא מכך, שחלק מההון העצום המרוכז בידי המעטים, מנותב ברובו להפקת רווחים בהשקעות שאינן פרוקדוקטיביות המנטרלות את האפשרות להעסיק עוד עובדים. אין טובת הציבור מעיניינם ליצירת מקומות עבודה, למרות האמצעים העצומים שברשותם.
שלמה  |  07.05.09
2.
כלכלה מעוותת מסרסת את ההיגיון ומשבשת את שיקול הדעת
כלכלה שאין מתקיימת בה חלוקה הוגנת של המשאבים לכלל, לא תחזיק מעמד לאורך זמן. ריכוז העושר בידי המערכת הפיננסית ובידי מעטים בעלי "סגולה", מנוטרל ממחזור הכספים הכללי הרחב. אינו מחלחל לכלל ונותר בתוך בועה, רק על מנת להניב עוד יותר רווחים, לבעלי עיניין. על מנת למנוע משבר כלכלי, על כלל מחזור הכספים במשק, להיות מבוזר ולהתגלגל, בכל תחום אשר בו קיימת נגיעה כלכלית ואין להגבילו אך ורק למערכת הפיננסית. קיום החלשים בחברה האנושית (עניים, זקנים, אמהות חד הוריות, נכים ועוד), מאפשר איזון ותורם לטיהור הכלכלה מפגעים מצטברים.
גדעון  |  07.05.09
לכל התגובות