אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
טכנולוגי על הבוקר: הקינדל החדש מפציע צילום: בלומברג

טכנולוגי על הבוקר: הקינדל החדש מפציע

פייסבוק מפגינה מוסר כפול, "הפרעת הקשב" של עיתונאי הרשת, כדי להיות מרגל טוב לא צריך להיות האקר, וטירוף הצנזורה של אוסטרליה מגיע לאבסורד

07.05.2009, 10:13 | יוסי גורביץ

שחר של רווח חדש

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון, הציג אמש (ד') את הקינדל DX, הגרסה החדשה והגדולה מאוד של קורא הספרים האלקטרוני, שמעתה הוא גם קורא עיתונים. בלי למצמץ, הוא נקב במחיר מזעזע של 489 דולרים לגאדג'ט החדש. זה מחיר של מחשב נייד זול או של נטבוק יקר, והצעצוע בסך הכל מציג (ומקריא) טקסט.

בזוס יכול להרשות לעצמו להעלות מחירים. הסיבה לכך פשוטה למדי: הקינדל מצליח. פחות משנתיים לאחר השקתו, אמזון יכולה לדווח בגאווה שמכירות ספרי הקינדל מגיעות לכ-35% ממכירות הספרים הרגילים. כלומר, על 100 ספרים שנמכרים מכותר מסוים, נמכרים גם 35 קבצי קינדל שלהם. זה מרשים ביותר.

מעלה מחירים, יכול להרשות לעצמו: ג מעלה מחירים, יכול להרשות לעצמו: ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון, והקינדל DX | צילום: בלומברג מעלה מחירים, יכול להרשות לעצמו: ג

מי הקהל של הקינדל? מבוגרים (בני 40 ומעלה, בעיקר), ומעכשיו גם סטודנטים ומבוגרים קוראי-עיתונים: הקינדל החדש מיועד להציג ספרי לימוד ועיתונים. אלה שלושה קהלים שיש להם כסף. הם ירטנו, אבל ישלמו. בזוס גם ציין עסקה עם שלושה עיתונים גדולים – ביניהם, ראה זה פלא, הניו יורק טיימס, שחשף את הקינדל החדש בסוף השבוע. לכאורה, נראה שיש כאן בעיה של חוסר גילוי נאות: הטיימס, כשכתב על הנושא, רמז שיכול להיות שהוא-עצמו מעורב בעסקה, אבל מיד הביא "אי תגובה" מצד דוברת העיתון. המשמעות של העסקה הזו, אגב, היא שאמזון תשתה באיטיות את הלקוחות של העיתונים. לא להפך.

הקינדל, כמובן, לא מגיע לרפובליקה מסוימת לחופי הים התיכון, אבל הוא צפוי להגיע לבריטניה בקרוב, והגרסה החדשה שלו מסוגלת לקלוט רשת סלולרית, אז אולי ייצא מזה משהו.

תרועת האשכבה של העיתונות הישנה

 

העיתונות הישנה אהבה להעמיד פנים שהיא מוסד מכובד – המציאות היתה שונה מעט, כפי שמעיד הפזמון האנגלי מהמאה ה-19, שטוען שעיתונאי בריטי לא מעוניין בשוחד, משום שאין דבר תועבה שהוא לא יעשה מרצונו-שלו – והיא זוכה לאשכבה מכובדת: היא נערכת בדיון מיוחד של הקונגרס האמריקאי על משבר העיתונות.

כמקובל בספרי מתח זולים, הרוצח נכח באשכבה (בדמותה של מריסה מאייר, אחראית המוצרים של גוגל), והוא גם האשים את הקורבן. העיתונות, אמרה מאייר, לא הצליחה להתמודד עם המציאות הדיגיטלית החדשה. אנשים אינם קוראים עוד עיתון מתחילתו ועד סופו, אלא מחפשים סיפורים שמעניינים אותם. "היחידה האטומית" הזו, כהגדרתה, אידיאלית לרשת – ואם המו"ל לא מצליח לשכנע את הקורא לקרוא עוד ידיעה – זו לא בעייתה של גוגל. זה היה עשוי להיות משכנע יותר אלמלא גוגל גם ברחה עם כספי הירושה, לאחר ששכנעה את המנוח לשנות את צוואתו ברגע האחרון.

מעבר לאפולוגטיקה של מאייר, את הדברים המעניינים באמת אמרה אריאנה הפינגטון, המו"ל של המגה-בלוג הפינגטון פוסט. לדבריה, העיתונאים "הישנים" סבלו מ"הפרעת חוסר קשב": הם תמיד ויתרו על הסיפור, גם אם הוא היה סיפור טוב, במירוץ אחר הדבר הגדול הבא. עיתונאים מקוונים, מצד שני, סובלים מאובססיביות: הם "נושכים סיפור ומסרבים להרפות". השילוב ביניהם, לדבריה, ייצור את העיתונאי האולטימטיבי. עתידה של העיתונות, אליבא דהפינגטון – ונציין שיש לה, בדיוק כמו למאייר, אינטרסים משלה – תלוי בהתאמת עצמה למציאות החדשה: מנועי חיפוש, עיתונאים-אזרחים, עיתונות חוקרת שממומנת על ידי מכונים פרטיים. אם זה לא יקרה, היא העריכה בזהירות שהעיתונות תתקשה לשרוד.

פיראטים? איכס. הכחשת שואה? זה מסובך

 

דיווחנו שלשום (ג') על כך שעורך דין תובע מפייסבוק להוציא לשחיטה קבוצות הכחשת שואה שמתקיימות על הפלטפורמה שלה. הוא ציין, נכונה, שהקבוצות הללו מהוות הפרה של חוקיהן של שורה של מדינות, ונכונה לא פחות שהן עוברות על תקנותיה של פייסבוק עצמה, האוסרות על תוכן המפיץ שנאה.

על פניו, מדובר במה שמכנים האמריקאים Open and Shut Case, כלומר מקרה שמצריך תלייה אחרי משפט הוגן. אבל, עד כמה שזה מפתיע, בפייסבוק לא חושבים כך. בניגוד למקרה של קבוצת הקו קלוקס קלאן מהאי מאן, שחוסלה במהירות ובחוסר הליך שהיו מרשימים את השופט לינץ' קשישא, כשנדרש דובר פייסבוק להסביר מדוע הקבוצות הניאו נאציות עדיין שם, הוא נקט שורה של התחמקויות. בין השאר טען שאף שהוא מתעב ניאו נאצים, הוא מעדיף שהדיון בנושא יהיה פומבי ולא במחתרת - עמדה ליברלית קלאסית, שגם אני מחזיק בה. אבל, מה לעשות, היא מנוגדת לתקנות פייסבוק, והיא קצת מגוחכת כשהיא באה שניות ספורות לאחר שהדובר מגן על המדיניות האוסרת על תמונות הנקה.

ואם זה לא היה מספיק, אז פייסבוק הצליחה להסתבך בשערורייה נוספת: כחלק מניסיונותיה למנוע מהשרצים השבדים להפוך אותה לשותפה לפשע ולסניף של פיראט-ביי, היא מוחקת לא רק קישורים לקבצי ביטורנט – אלא גם קוראת מיילים פרטיים של המשתמשים בחיפוש אחר הקישורים האלה, ומוחקת גם אותם. שזה, איך לומר, קצת יותר דרקוני מהמקובל. דובר פייסבוק טען שאסור לחברי הרשת להשתמש בשירות ההודעות שלה כדי להפיץ תוכן בלתי חוקי. אלא אם, כמובן, מדובר בהכחשת שואה.

מי צריך האקרים?

 

מאז הסרט "משחקי מלחמה", לפני יותר משני עשורים, לוהק ההאקר כמרגל האולטימטיבי, זאב בודד שמסוגל לשרוץ שעות מול מסך מהבהב במרתף חשוך, ולגלות את סודות העולם – במקרה ההוא, לטעות ולחשוב שהמחשב של הפנטגון הוא משחק מחשב, וכמעט ולהחריב את העולם. מאז, כל מי שרוצה לשים יד על מידע של ממשלה, או ארגון, חושב מיד על האקר.

אין בכך טעם רב, אומר קולין גרינליס, שמתמחה ב-troubleshooting ("דימוי אויב" על מערכות) של מערכות הגנה. ישנן שיטות ישנות ופשוטות הרבה יותר. רוב בני האדם אינם פרנואידים. אם מישהו מתקשר אליהם ואומר להם שהוא ממחלקת התמיכה של הארגון שלהם, והוא צריך לבדוק משהו ולשם כך הוא רוצה את שם המשתמש והסיסמה שלהם, ברוב המקרים הם ייתנו אותם בלי מחשבה שניה.

במחקרה אחד, חדר גרינליס לחברה ידועה, שאליה כלל לא השתייך, פשוט משום שלחץ על כפתור הדלת כשהוא משוחח-לכאורה בטלפון ונראה כאילו הוא צריך להיות שם. הוא התמקם בנוחות בחדר בחברה, שהה שם חמישה ימים, ובזז כל פיסת מידע שנראתה לו. אף אחד לא שאל שאלות. הוא אפילו הביא "יועץ" כדי שזה יסייע לו. כל זה, בלי לבנות ולו וירוס או מפצח-קודים אחד. אם אתם באמת רוצים להסתובב איפה שאסור לכם, הנה טיפ: התלבשו כמו שליח, סחבו איתכם חבילה וטפסי החתמה. אף אחד לא יעצור אתכם.

טירוף הצנזורה באוסטרליה שובר שיאים

 

התמיכה הפרלמנטרית בתוכנית הצנזורה של ממשלת אוסטרליה התאדתה, אבל הממשלה כבר הקימה סוכנות לצנזורה, והסוכנות – כמנהגן של סוכנויות כאלה – מסרבת להכיר בכך שקיומה מיותר, והיא פועלת במלוא הקיטור. היא גם מגיעה לאבסורדים.

דיווחנו בחודש מרץ שהממשלה נפלה במלכודת שטמנו לה מתנגדי הצנזורה, והכניסה לרשימה השחורה שלה גם אתר אמריקאי שמתנגד להפלות. כשאתר אוסטרלי, Whirlpool, פרסם את האתר הזה, סוכנות הרשימה השחורה איימה לנקנק אותו ולגבות ממנו 11,000 דולר (אוסטרלי, אבל בכל זאת) מדי יום. האתר נסוג.

ארגון זכויות רשת אוסטרלי, Electronic Frontiers Australia, המשיך את המאבק ופרסם – לא את הקישור המקורי, אלא קישור לדף של Whirlpool שהכיל את הקישור המקורי לאתר שנהנה מכל הזכויות של דיבור פוליטי חופשי. וכפי שצפו חברי ה-EFA, הממשלה נפלה גם עליהם כמו ביקורת מס הכנסה והודיעה שזה אסור, תוך שלל איומים. כלומר, הממשלה שוב נפלה בפח של עצמה: אם קישור לקישור אסור, מה עם קישור לקישור לקישור? מה עם קישור לקישור לקישור לקישור? עכשיו נראה מה יחליטו בתי המשפט.

קצרצרים

טוויטר שדרג את ההודעות שלו על כך שמישהו התחיל לקרוא אותך, ומעתה הן לא רק הודעות טקסט אלא הודעות HTML, שמאפשרות לך לראות בין השאר את התמונה של הקורא החדש ואת הטוויט האחרון שלו – מה שיכול לחסוך זמן יקר בהחלטה שלא לקרוא אותו והופך את העסק לשימושי מאוד בימי ספאם אלו.

בפשלת יחסי ציבור מגוחכת, הודיע מפתח אפליקציות שמוצרי החברה שלו יתמכו במחשב האנדרויד של דל. דא עקא, שאף אחד אחר לא ידע שדל מפתחת מחשב אנדרויד, וההודעה המוקדמת דפקה את כל מערכת היח"צ המשומנת של דל. צחוקים.

אנליסט מעריך שבתוך זמן לא רב, אפל תיאלץ להודיע בצער רב וביגון קודר לפנאטים שלה שהגיע הזמן להתחיל להתגונן מווירוסים, משום שהיא לא באמת חסינה מפניהם והם לא היו בסביבה רק מכיוון שעד כה מוצריה נמכרו למספר קטן של אנשים. כמקובל במצבים כאלה – בפסיכים מזילי ריר עסקינן – פתח האנליסט את דבריו בתחינה לרחמים. זה לא עזר, כמובן.

ועוד בחדשות אפל: לאחרונה היא העלתה את מחיר השירים הפופולריים באייטיונז ל-1.29 סנטים במקום 99 סנטים. המכירות, כצפוי, ירדו – אם כי, בשל עליית המחירים, ההכנסות עלו קמעא.

נזירים ידועים בסבלנותם, אבל גם לה יש גבול. לנזירים הקיסטרציאניים באי קולדי שבוויילס נשבר מהחיבור האיטי שלהם – הם השתמשו במודם 56K ישן ורע – והם עברו לפס רחב. אירונית, המוצר העיקרי של המנזר הוא שירותי אירוח במקום שמבטיח התבודדות ופרישה מן העולם.

· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)

· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.

· ל-RSS "טכנולוגי על הבוקר"

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
קורא ספרים אלקטרוני ע"ג מסך E-INK לקורא העברי
משה רבינו, כתב את התורה על לוחות אבן, עזרה הסופר כתב על קלף, מאז גוטנברג, היהודים היו בין המדפיסים הגדולים בעולם. מדוע היום, כאשר ברור לחלוטין מהו עתידה של תעשיית המיידע, רק הגויים מוציאים קוראים אלק' ? האם אין זו בושה שאין קורא ספרים אלק' בעברית ???. יזמים טכנולוגיים ! הצילו את כבוד העם היהודי ! התגייסו לפרוייקט הוצאה לאור של קורא אלק' עברי.
םעבכ  |  07.05.09
לכל התגובות