פיז'ו 3008: רוקדת על שתי חתונות

ברוכים הבאים לקרואטיה, מדינה ציורית השוכנת לחופי הים התיכון, שנופיה מזכירים את איטליה ויוון, עם קמצוץ של קלקיליה. התושבים, שעדיין המומים מהסתלקות הקומוניזם, מקפידים על התניידות באמצעות העתקים קומוניסטיים של מכוניות פיאט ישנות, חלקן נקובות בכדורים. תושבים אחרים, שהפנימו את חדירת הקפיטליזם, מעדיפים מרצדס. כולם ללא יוצא מן הכלל מקפידים לעקוף בכל מקום שאסור.

ברשותכם, מילה שתחזור על עצמה פעמים רבות: "קרוס אובר". אם משום מה לא שמעתם עד עכשיו, קרוס אובר אמור להיות האולר השוויצרי של עולם הרכב. כלומר מכונית שעושה הכל. גם שטח, גם כביש. איך לא חשבו על זה עד היום?

אז זהו, שדווקא חשבו, לפני שנתיים. זה קרה בניסאן, שכתבה מחדש את כללי השוק עם קשקאי, קרוס אובר שבעצם הפך את מכוניות הסדאן של ניסאן ללא נחוצות באירופה. אנשי פיז'ו, החברה המארחת, אינם מתביישים לנקוב בשמו של קשקאי בכל הזדמנות. "מכירותיהן של מכוניות סדאן ירדו בעשור האחרון מ־70.3% ל־51.8%", מסביר גייטאן דה מולאן, ראש פרויקט פיתוח ה־3008. "הירידה נבעה מהצגתם של דגמי קרוס אובר ומיניוואנים. ב־2007 נמכרו באירופה 96 אלף רכבי קרוס אובר. ב־2008 נמכרו כבר 256 אלף רכבי קרוס אובר".

אז בואו נחזור רגע לקרוס אובר. ה־3008 אמורה בעצם לסתום חור במערך הדגמים של פיז'ו. מכונית האצ'בק? יש, 308. מכונית סטיישן? יש, 308 SW. רכב שטח? יש, 4007. מכונית סדאן? מיניוואן? ג'יפון? דום שתיקה. ואנשי פיז'ו טוענים שה־3008 יכול בעצם להיות גם זה וגם זה. אבל זה לא מדויק. הבעיה העיקרית היא שבתקופת מיתון אין תקציבים לפיתוח של פלטפורמות חדשות, ולכן פיז'ו מבססת את ה־3008 על מכלוליה של פיז'ו 308 המשפחתית, דבר שמכתיב שורה של הגבלות, למשל מערכת ההנעה הכפולה. לקשקאי יש. לפיז'ו אין.

אנשי פיז'ו טוענים שהלקוח הפוטנציאלי אינו רוצה הנעה כפולה, אך מציידים את המכונית במערכת בקרת משיכה חכמה, שיודעת להתגבר כביכול על נסיעה בחול או בשלג. מה שלא הסבירו זה שפיתוח מערכת הנעה כפולה על פלטפורמת ה־308 לא יועיל למאזני החברה. גם לא לעיתונאי סרבי אומלל שניסה באמת לרדת לשטח חולי מחוזק בבקרת המשיכה החכמה. לעיתונאי שלום. ל־3008 הוזמן גרר.

שפע של מקום

מבחוץ ה־3008 באמת נראית כמו מעין מיניוואן שטח. יש לה חלון קדמי ענק, גריל רחב וכמובן מרווח גחון מכובד וכאילו מיגון לגחון. גם יש לה דלתות גדולות מאוד ומנגנון שהופך את הדלת האחורית לשולחן פיקניקים. מבפנים ניכר שאנשי פיז'ו יצאו מגדרם כדי שה־3008 תרגיש יותר כמו רכב גרמני ופחות כמו פיז'ו. האפקט ניכר בקונסולה המרכזית התפוחה שבין המושבים וממשיך בשורת מתגים שמפעילים מסך קטן מול עיני הנהג, שבו מוצגת מהירות הנסיעה.

נראית כמו מיניוואן שטח

המתגים נראים כאילו נלקחו ממיני קופר חדשה. תנוחת הישיבה גבוהה ונוחה. מאחור וגם מקדימה יש שפע של מקום, יותר מה־308 שעליה ה־3008 מבוססת.

3008 מתנהלת באטיות בכביש הגרוע שבין דוברובניק לספליט. המהירות המותרת היא 90 קמ"ש. המקומיים נוסעים 150 קמ"ש ועוקפים פס לבן. אנחנו איננו מעזים. מקדימה יש ל־3008 מנוע בנזין טורבו נמרץ שמפיק 150 כוחות סוס חרישיים ותיבה ידנית של שישה הילוכים. למרות הבורות שנועדו כנראה להגדיל את מכירות בולמי הזעזועים בקרואטיה, ה־3008 אינה מתרגשת. יש לה משכך מהמורות מצוין שנובע מהגדלת מהלך המתלה כחלק ממגמת הצמיחה לגובה.

בדרך כלל מכונית שצומחת לגובה היא גם פחות יציבה, אך בפיז'ו הותקן מנגנון שמעביר שמן לבולם הזעזועים שעליו מופעל עיקר העומס בסיבובים, דבר שמבטיח שהמכונית לא תיטה על צדה בסיבובים. אך למרות הטכנולוגיה וגבולות האחיזה הגבוהים, ה־3008 רחוקה מלהיות ספורטיבית. ספק אם הרוכשים יוטרדו מעובדה זו. הם ישמחו על איכות הנסיעה הגבוהה, שפע המומנט שמספק המנוע ותנוחת הנהיגה הגבוהה.

הנסיעה הקצרה הסתיימה והסקנו מסקנות. פיז'ו רוצה לרקוד על הרבה חתונות, כלומר לשווק מכונית שתפצה על היעדרם של ג'יפון ומכונית סדאן מהיצע הדגמים שלה. וה־3008 בהחלט יכולה להתברג לנישה החדשה בהצלחה. ומה בנוגע לישראל? כאן כללי המשחק שונים. כאן מעדיפים מכוניות סדאן ולא אוהבים מכוניות מיוחדות, דבר שעלול להפוך את ה־3008, שתגיע לישראל בשנה הבאה בגרסה אוטומטית, למכונית נישה. וחבל.