צילום: עמית שעל

ריבר תל אביב: לא על האוכל לבדו

העסקית בסניף החדש של ריבר נודלס בר, שקם על חורבות מינה טומיי בתל אביב, אולי עומדת במחירים שמכתיב המיתון אבל מציגה דשדוש מאכזב בצלחת

11.05.2009, 10:12 | גלי וולוצקי

הסניף התל־אביבי של ריבר נודלס בר, שנפתח לפני כחודש במקום שבו שכנה מסעדת מינה טומיי, הוא בין המסעדות המושקעות ביותר שנפתחו השנה. יותר מ־1.3 מיליון שקל שילמו בעליו במכרז על המיקום, ועוד כמה עשרות אלפי דולרים הושקעו בשיפוץ.

הרשת, שמתפעלת חמישה סניפים ברחבי הארץ, מציעה אוכל אסייתי במחירים נוחים, שמותאם לחך הישראלי. עם הסושי, למשל, היא מגישה גם רוטב טריאקי ורוטב מיונז, לצד רוטב הסויה המסורתי.

הארוחה העסקית במקום כוללת מנה עיקרית ממנות הנודלס, האורז, הראמן או קומבינציות הסושי, עם מחמצים יפניים לפתיחה ולימונדה, מים מינרליים או סודה. מחיר הדיל נקבע על פי מחירה של העיקרית.

המחמצים היפניים שנחתו על שולחננו היו סימן מבשר רעות. המנה, המיועדת לעורר את התיאבון ומשלבת - כשהיא עשויה כהלכה - טעמים מתקתקים, חמצמצים וחריפים, התגלתה בריבר כלא יותר מפיסות כרוב לבן וגזר מתוקים להחריד, שעליהן הוזלף בנדיבות רוטב צ'ילי תעשייתי מתוק מאוד. זנחנו את המנה אחרי ביס אחד, בתקווה שמדובר במעידה מקומית.

אבל גם קומבינציית המאקי (44 שקל) היתה רחוקה מלהלהיב. היא כללה שלושה רולים, ששניים מהם הכילו גזר ומלפפון ונעטפו בסלמון ובטונה אדומה שצבעה הוורוד־זרחני הצביע על הקפאה אגרסיבית מדי, והשלישי היה רול מטוגן שהכיל סלמון ("מעושן, או בעצם מבושל, נדמה לי", כך המלצר) ונעטף בציפוי טמפורה (ולא בפנקו, כפי שאמר המלצר).

מנה של נודלס שבעת הפלאים (45 שקל) לא הצילה את המצב. אף שהיתה עמוסה במרכיבים מבטיחים (אטריות ביצים מוקפצות עם רצועות בקר, פרגית וברווז פריך, שהופיע בתפריט אך לא בצלחת, וגם נבטים, בוטנים, חלב קוקוס ובצל סגול), היא התגלתה כחסרת טעם כמעט לחלוטין.

המיתון הוא שעתם היפה של מסעדות הפאסט פוד ושל התמחור העממי, ובכל זאת, מרשת שמתרחבת במהירות כה מרשימה אפשר היה לצפות לאוכל קצת יותר משכנע. כפי שזה נראה כרגע, ריבר היא סיפור הצלחה בעיקר מהפן הכלכלי.