אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר: ההצעה להעלות את שכר הלימוד בחלק מהחוגים תרד ככה"נ מסדר יומה של הממשלה צילום: בלומברגבורסת ת"א בורסה בורסות

האוצר: ההצעה להעלות את שכר הלימוד בחלק מהחוגים תרד ככה"נ מסדר יומה של הממשלה

בדיון מיוחד שנערך בוועדת החינוך על הקיצוצים במערכת ההשכלה הגבוהה אמר יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב, פרופ' גרוסמן: "חייבים לפתור את הבעיה הזו ולבטל את הקיצוץ המוצע. זהו קיצוץ לא מוצדק, וממילא זוהי רק תוספת לבעיות הקשות שמערכת ההשכלה הגבוהה עומדת מולן"

11.05.2009, 10:10 | שאול אמסטרדמסקי

בדיון מיוחד שהתקיים היום (ב') בוועדת החינוך של הכנסת על הקיצוצים והשינויים המבניים במערכת ההשכלה הגבוהה, הודיעו נציגי האוצר בעניין ההצעה לבטל את הסבסוד הממשלתי בשכר הלימוד של הסטודנטים למשפטים, חשבונאות ומינהל עסקים כי "ככל הנראה, במסגרת העסקה הכולל, ההצעה הזו לא תיכלל בנוסח הסופי, למרות שאנו חושבים שהיא נכונה".

במהלך הדיון על הקיצוצים שהציע האוצר במסגרת חוק ההסדרים והצעת התקציב, אמר נשיא אוניברסיטת ת"א, פרופ' צבי גליל כי "זה דבר שלא ייעשה, שתוך יומיים שלושה, הם מביאים שינויים מערכתיים מהותיים. בכל מדינה מתוקנת לא מעבירים שינויים כאלה בזמן קצר כל כך ללא דיון מעמיק ובחינה של המשמעויות. כעת אני רק חצי רגוע. אחרי שאראה באמת שהנושאים הללו יצאו מחוק ההסדרים, אהיה רגוע לגמרי".

יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), פרופ' שלמה גרוסמן הודיע, כי הממשלה החליטה להסיר מהחוק את הצעותיה על מנת לבחון את הדברים לעומק בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה. בין הצעדים שהציע האוצר - קיצוץ מצטבר של 220 מיליון שקל בתקציב ההשכלה הגבוהה, שינוי הרכב ות"ת תוך החלשת כוחן של האוניברסיטאות, מינוי חשב מטעם האוצר לות"ת וכן הקמת חברה ממשלתית להערכת איכות המחקר וההוראה באוניברסיטאות.

לדברי פרופ' גרוסמן, "סיכמנו שנמשיך לפעול מול האוצר והממשלה בשיתוף פעולה כדי לבחון איך אנחנו יכולים להמשיך ולשרוד בתנאים כאלה. הקיצוץ שחל במערכת ההשכלה הגבוהה, בניגוד למשרדי הממשלה האחרים, נוגע לכל סעיפי התקציב, לרבות סעיפי השכר. חייבים לפתור את הבעיה הזו ולבטל את הקיצוץ המוצע. זהו קיצוץ לא מוצדק, וממילא זוהי רק תוספת לבעיות הקשות שמערכת ההשכלה הגבוהה עומדת מולן".

פרופ' משה מנדלבאום, לשעבר נגיד בנק ישראל וכיום חבר בות"ת, אמר בדיון כי "הייתי מצפה שדווקא בתקופה כזו המדינה הייתה מגדילה את תקציבי ההשכלה הגבוהה, משום שבתקופות של משבר עובדים מפוטרים בוחרים ללכת ללמוד, דבר שיכול לסייע למלחמה באבטלה. לעומת זאת, על ידי קיצוץ בתקציב, אנחנו הופכים את בעיית האבטלה לבעיה מתמשכת. זה דבר בלתי סביר לחלוטין".

נציגי אגף התקציבים באוצר טענו בדיון כי "כבר כמה פעמים ביקשנו הצעה תקציבית לקראת שנת הלימודים הבאה מות"ת, אבל לא קיבלנו מהם דבר עדיין. החופש האקדמי הוא אמנם חלק מהגדרות המועצה להשכלה גבוהה, אבל אפילו מבקר המדינה התייחס לעניין ולקשר בין החופש האקדמי לבין האוטונומיה התקציבית, ואמר שהחופש האקדמי נלקח לעיתים בפרשנות מרחיבה מדי".

יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, גיל גולדנברג, מסר לאחר הדיון כי "זהו ניצחון ראשון של מאבק הסטודנטים בגזירות האוצר ההזויות. כעת אנו מפנים את מירב המאמצים לביטול הגזירות הנוספות. אנחנו נחושים להילחם על השכלה גבוהה נגישה ואיכותית".

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
למגיב 2
ההבדל המהותי בין בוגרי הכלכלה ובוגרי מדעי החברה למיניהם הוא שהם יודעים שיש מגבלת תקציב - כסף לא גדל על העצים ואי אפשר לתת לכולם את מה שהם רוצים. זה גם ההבדל המהותי בין שלי יחימוביץ' ותומכיה וגורסים שהמדינה צריכה לשלם על הכל(עם איזה כסף בדיוק?) לבין פרופ' עומר מואב ותומכיו הגורסים שכאשר אין כסף אין גם אפשרות להוציא כסף, ולכן צריך לקזז. ולכל מי שרוצה להגדיל את הגרעון - כלל ראשון בחשבונאות - ככל שלווים יותר כך משלמים יותר הוצאות ריבית. אם נמשיך בהגדלת הגרעון באופן מאסיבי יבצר מצב בו כל התקציב ילך רק לתשלומי החובות ולא ישאר כלום - נגיע לחדלת פרעון. רק על ידי צמצום הגרעון נוצר כסף פנוי שאותו ניתן להשקיע.
אורי , ירושלים - האונ' העברית  |  11.05.09