אחורי הקלעים של דיוני התקציב הבהירו: ביבי מכריז מלחמה על האוצר

פחות מיממה נותרה להצבעה המכרעת בממשלה על תקציב המדינה לשנים 2010–2009 וחוק ההסדרים, וכבר עתה ברור שאת הקרע שנוצר בין משרד ראש הממשלה למשרד האוצר, או ליתר דיוק בין אנשי ראש הממשלה לאנשי אגף התקציבים, יהיה קשה מאוד לאחות.

• תוצאות הדיון הלילי בלשכת רה"מ: תקרת הביטוח הלאומי תעלה, כמו גם המע"מ
  

בכירי האוצר מסתובבים עם בטן מלאה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, ועל איש סודו הקרוב אורי יוגב. "הם לגמרי ירדו שם מהפסים. אף פעם לא היה דבר כזה", אמרו אתמול באוצר, "בלשכת ראש הממשלה הולכים בניגוד מוחלט למה שאומרים כל הכלכלנים".

באוצר אף מתחו ביקורת קשה על החלטת נתניהו לכלול בהחלטת הממשלה מהשבוע שעבר בנוגע למסגרת התקציב והגרעון, העומדת על כ־640 מיליארד שקל, סייג שלפיו אם ישתנו הנסיבות במשק - תתקבל החלטה מחודשת. "ברגע שהוא הכניס אמירה כזו להחלטת הממשלה, היה ברור להסתדרות שאין להם שום סיבה לוותר על הגדלת מסגרת התקציב", אמר בכיר באוצר.

אורי יוגב | צילום: אוראל כהן

מנגד, בכיר בירושלים המקורב למשא ומתן בין הצדדים אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "כל בכירי האוצר פשוט הכריזו אתמול סכסוך עבודה נגד ראש הממשלה". אמירה זו התייחסה לעובדה כי לאור נכונתו של ראש הממשלה אתמול לקבל את עמדת ההסתדרות, עזבו בכירי האוצר - מנכ"ל המשרד ירום אריאב, הממונה על התקציבים רם בלינקוב, הממונה על השכר אילן לוין, והחשב הכללי שוקי אורן - את שולחן הדיונים בכעס, וסירבו להמשיך ולשתף פעולה.

את המגעים הרשמיים עם ההסתדרות מקיימים אנשי האוצר, בראשם בלינקוב ולוין, אך לאחר שלפני כמה ימים מינה נתניהו את יוגב לניהול המשא ומתן, נכונותו של בלינקוב לקדם את עמדותיו של נתניהו בדיונים פחתה באופן ניכר, מקורבים אומרים.

אתמול בשעות הלילה זימן אליו נתניהו את בכירי האוצר לפגישת פיוס, כדי שיציגו בפניו את עמדותיהם המקצועיות בסוגיות התקציביות העומדות על הפרק. במפגש השתתפו גם שר האוצר שטייניץ ויוגב.

"מרמור באגף התקציבים"

בסביבתו של ראש הממשלה הסבירו כי כעסו של בלינקוב התעורר בעקבות חשיפתה ב"כלכליסט" של תוכנית ההשקעה ברכבות שהוביל יוגב. לפי התוכנית הגרנדיוזית יושקע סכום כולל של 40 מיליארד שקל ברכבת ישראל, למרות רוחו של בלינקוב, שתומך דווקא בהשקעה בכבישים.

אירוע אחר שעליו מספרים השותפים לדיוני התקציב התחולל במוצאי שבת, לאחר כמה שעות של דיונים מאומצים בנושא תקציב הביטחון, בהם נכחו, מלבד שר האוצר ושר הביטחון, גם אנשי מערכת הביטחון וכן יוגב, בלינקוב וחלק מאנשיו באוצר. לאחר שנתניהו החליט כי יש לעבור לדיון מצומצם, פרשו בלינקוב ואנשיו מן החדר, אך יוגב נשאר.

גורם באגף התקציבים סיפר ל"כלכליסט" אתמול: "אף שיוגב היה בעצמו הממונה על התקציבים, כל הדיונים שאנחנו איתו היום מנותקים לחלוטין מהרמה הכלכלית ועוסקים כולם בחזון, חזון ועוד חזון. ככה אי אפשר לעבוד. מאיפה נוכל לממן את כל התוכניות שהוא מציע? הוא פשוט לא סופר אותנו".

רם בלינקוב | צילום: גיא אסיאג

גורם אחר, שכיהן בעבר בתפקיד בכיר באוצר, אמר כי "באגף התקציבים שורר כיום מרמור אדיר. המונחים שהם משתמשים בהם כדי לתאר בפניי את המצב פשוט אינם ראויים לדפוס".

בלינקוב מסר בתגובה לדברים כי לא קיים מרמור בקרב אנשי האגף, ואם הושמעה ביקורת כזו או אחרת היא אינה מקובלת עליו. לדבריו, משרד האוצר עובד בשיתוף פעולה ובתיאום מלא עם לשכת ראש הממשלה.

מגדילים את התקציב

נוסף על המחלוקות האישיות ניצבות על השולחן החלטות תקציביות כבדות משקל. לפי המסתמן כעת, נתניהו נכנע למעשה לדרישות ההסתדרות ומפלגת העבודה והסכים להעלות את יעד ההוצאה בתקציב המדינה מ־1.7%, כפי שאישרה הממשלה רק לפני שבוע, לרמת שיא של 3.2% ואולי אף ל־3.5%. פירושה של החלטה כזו הוא תוספת תקציבית של כ־4 מיליארד שקל, כמעט רבע מהקיצוץ המתוכנן, שעמד על 14 מיליארד שקל. אם אכן תאשר הממשלה את התוספת, המשמעות תהיה הוצאתן מהתקציב של כל הגזירות שתיכנן האוצר.

במסגרת הדיונים נסוג נתניהו גם מן הדרישות לפגיעה בעובדי המגזר הציבורי. בתחילת המשא ומתן דרש האוצר להקפיא את תוספת השכר (בהיקף של 3.5%) שאמורים עובדי המגזר הציבורי לקבל.

כמו כן דרשו באוצר לעצור את זחילת השכר במגזר הציבורי (עליית שכר הנובעת מקידום בדרגות), להקפיא למשך שנה וחצי את הפטור ממס הניתן על חלק מההפרשות לקרנות ההשתלמות, ולפגוע בעובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית. לפי מקורבים, דרישות אלו היו אמורות להניב לקופת המדינה כ־12 מיליארד שקל.

נכון לעכשיו נראה כי תרומתם של עובדי המגזר הציבורי לתקציב תהיה צנועה הרבה יותר. כפי שפורסם לראשונה ב"כלכליסט", היא תתבטא לכל היותר בדחייה של מחצית מתשלום דמי ההבראה השנתיים, שתניב לקופת המדינה 1.2 מיליארד שקל בסך הכל. גורם פוליטי המקורב ליו"ר ההסתדרות תקף אתמול את החלטתו של עיני לוותר על דמי ההבראה במקום על השכר. לטענתו, המשמעות של הקפאת שכר היא ויתור על תוספת שנתית ממוצעת של כ־1,700 שקל לעובד, בעוד שוויתור על מחצית מדמי ההבראה יוריד משכר העובדים כ־2,000 שקל.

עיני חייב הישג

עם זאת, בסביבתו של עיני אומרים כי הוא לא היה יכול להרשות לעצמו לוותר על הסכם תוספת השכר שעליו חתם באפריל 2008, משום שבמקרה זה הוא היה מסיים קדנציה בראשות ההסתדרות ללא הישג מהותי כלשהו.

לנוכח הסכמות נתניהו דחו אתמול בהסתדרות את הדיווחים על פיצוץ במשא ומתן, וטענו כי גם אתמול בערב נועדו עיני, ברוש ואורי יוגב כדי לסגור את הקצוות האחרונים בדרך לעסקת החבילה הכוללת. הנושאים שנותרו שנויים במחלוקת, שאותם הגדירו בהסתדרות כ"שוליים", הם הרחבתה של תוכנית ויסקונסין לפריסה ארצית, ביטול הגדלת שווי השימוש בטלפון הסלולרי ממקום העבודה, ודרישת ההסתדרות לחקיקה שתחייב הנהלות של חברות לקיים משא ומתן עם כל התארגנות של עובדים.