כשהרגולטור ישן, השוק פורח

ועדת גרונאו המפורסמת, זו שמסקנותיה היו רלבנטיות למשך תקופה קצרה יותר מהתקופה שנדרש לכתוב אותן, זיהתה שאחת הבעיות העיקריות של שוק התקשורת המקומי היא היעדר השקעה בתשתית הקווית. HOT ובזק היו עסוקות בשנים האחרונות בעיקר בתהליכי רה־ארגון שמטרתם הצפת ערך קצר טווח לבעלי המניות. ההשקעה בתשתיות התקשורת, שההחזר שלה הוא ארוך טווח, נדחתה ככל האפשר. כך נוצר מצב שנפתח פער בין מצב תשתיות התקשורת בישראל לבין הקיים בעולם: קצב החיבור הממוצע של לקוח אינטרנט בישראל הוא פחות מ־2 מגה־ביט לשנייה, בעוד בעולם המפותח הוא מגיע ל־8-10 מגה־ביט.

הקיפאון בהשקעה היה נוח לשתי החברות, ואף אחת מהן לא מצאה לנכון להתחיל במירוץ השקעות מחודש. שתי החברות נושאות זיכרונות רעים מאוד ממירוץ ההשקעות הקודם, שערכו yes ו־HOT בתחילת העשור. המירוץ ההוא הוביל את HOT לסף קריסה והותיר את בזק חבולה, לאחר שתמכה ב־yes באמצעות הזרמות לא חוקיות.

ככל שקיבלה בזק תמונה בהירה יותר על עתיד הרגולציה המוטלת עליה, הלך והשתנה שיווי המשקל הנוח: כבר בעת פרסום מסקנות ועדת גרונאו קיבלה החברה רמז עבה משר התקשורת. בזק הבינה שאין בדעתו של השר להפוך את המסקנות למדיניות המשרד. במקביל, היא קיבלה מהמשרד הבהרות על ההקלות שיינתנו לה, אם יירד נתח השוק שלה אל מתחת ל־85%. עוד תהליך שקרה, שאינו קשור במשרד התקשורת, הגיע אף הוא למיצוי: בית הדין להגבלים עסקיים נטה לטובת החברה במאבקה עם הממונה על הגבלים עסקיים, וקבע שיש לאשר למיזוג בין בזק ו־yes.

כאשר תהליכים רגולטוריים אלו הגיעו להבשלה, החליטה בזק להתחיל במסע השקעות כבד יחסית מבחינתה, שבמסגרתו היא מתעתדת להחליף חלק גדול מחוטי הנחושת בסיבים אופטיים, ולהאיץ את קצב החיבור לאינטרנט עד 50 מגה־ביט לשנייה. לפני יומיים הודיעה HOT שגם היא תתחיל לשדרג את הרשת הקווית שלה, כך שכבר במחצית השנייה של השנה תוכל להשיק שירות בקצב של 100 מגה־ביט.

המסקנה הברורה היא שאחת הסיבות העיקריות לקיפאון בהשקעות בתשתיות קוויות היא דווקא הרגולטורים. מאז הוקמה ועדת גרונאו עד שהגישה את מסקנותיה חלפו שנה וחצי - וזאת לאחר כמה שנים של היעדר החלטה בנוגע לעתיד הרגולציה על בזק. הדיון בבית הדין להגבלים העסקיים על מיזוג בזק ו־yes נמשך כבר יותר משנתיים ועדיין נמצא בערעור בעליון. בכל התקופה הזאת לא היה ברור עתידו הרגולטורי והמבני של שוק התקשורת. כל חברה הדואגת לבעלי המניות שלה לא תצא למסע השקעות כבד כל כך, כאשר חוסר ודאות גדול כל כך מרחף מעליה. בסופו של דבר תהליכי הדה־רגולציה, ובעיקרם האישור לבזק למזג את yes וההקלות שעתידה החברה לקבל נוכח ירידתה אל מתחת ל־85%, הם שעומדים בבסיס התעוררות מירוץ ההשקעות החדש.

ההתנהלות האסטרטגית של HOT מעלה עוד נקודה למחשבה. ל־HOT יש כיום יתרון טכנולוגי מהותי על בזק. היא מסוגלת לספק חיבור לאינטרנט בקצב של 10 מגה־ביט לשנייה בעוד בזק מסוגלת להגיע ל־5 מגה־ביט לשנייה בקושי. במקום לנצל את היתרון הטכנולוגי ולנגוס מהותית בנתח השוק של בזק, HOT בוחרת לשווק את החיבור המהיר במחיר לא ריאלי של 250 שקל. מחיר זה אינו משקף רצון אמיתי של החברה להגיע להובלה, כמו זו שהשיגו חברות הכבלים בארה"ב. לכן אין פלא שההחלטה לבצע את ההשקעה ברשת חדשה התקבלה ב־HOT רק כתגובה להחלטה מוקדמת יותר של בזק.