אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המחשב אומר "לכו הביתה" צילום: עמית שעל

המחשב אומר "לכו הביתה"

בעוד המפוטרים מתייצבים בלשכה ונדחים, האוצר שואף לקצר את הזכאות לדמי אבטלה

13.05.2009, 08:47 | רותי סיני
לשכת התעסוקה בהרצליה שוכנת ברחוב מגורים מוצל במרכז העיר, בהרצוג 8. הרחוב שקט וגם תורים ארוכים של מובטלים שנשפכים מהמבנה למדרכה אינם מפרים את השלווה. רובם משלימים עם המצב. "בת כמה את?", שואלת אחת הוותיקות את זו שעומדת מאחוריה, אשה מעט כפופה שמביטה סביבה בבלבול. "בת 56", היא עונה. "שיחקת אותה", מרגיעה הוותיקה. "בגיל שלך לא ישלחו אותך לעבוד. את תירשמי ותלכי הביתה".

לא לתשובה זו ציפתה האשה, ספרנית שמצאה את עצמה מובטלת לראשונה בחייה. היא דווקא רוצה שימצאו לה עבודה ואף מקווה שיציעו לה קורס שיכשיר אותה לעיסוק אחר. הסיכוי שתתאכזב גבוה. תקציב קורסי ההכשרה המקצועית קוצץ באכזריות בשנים האחרונות וגם הקריטריונים לזכאות הוחמרו.

אשה אחרת מנסה להתבדח עם השומר בכניסה. "אין לי כלום בתיק", היא אומרת, "רק חובות". מצבה משעשע פחות. דמי האבטלה מגיעים לכל היותר ל־7,000 שקל בחודש והבטחת הכנסה לכ־2,400 למשפחה.

אחרים מחליפים סיפורי זוועה. "יש לי חברה, עורכת דין, שאחרי חודשיים שחתמה בלשכה שלחו אותה לעבוד במאפייה", סיפרה מישהי. "היא ביקשה מהמנהל שיגיד שהיא לא מתאימה. הוא לא הסכים והיא קיבלה שלילה". כוונתה היא שמעורכת הדין נשללו דמי אבטלה, משום שסירבה לעבודה שהוצעה לה.

התור הארוך מוביל ל"התייצבומט", מחשב שמזהה את המתייצב לפי טביעות אצבעותיו, ופולט פתק. אם מצויר עליו איש, על המתייצב לגשת לפקיד ההשמה משום שנמצאה עבורו עבודה. אם מצויר בית, המשמעות ברורה.

אין בשורה לאקדמאים

מפוטרי המשבר אינם זקוקים לציורים כדי להבין את המציאות האכזרית שנכפתה עליהם. רובם מתייצב משום שהחוק מחייב זאת כתנאי לקבלת דמי אבטלה. כשמדובר באקדמאים, בייחוד כאלה בני 40 ומעלה, פקידי ההשמה אפילו אינם משחקים בכאילו. הם שולחים אותם הביתה עם הוראה להתייצב אצל המחשב פעם בחודש. זו אוכלוסיית המובטלים שגדלה בקצב המהיר ביותר במהלך השנה האחרונה - צמיחה של 80% ל־23 אלף איש - ומספר המשרות עבורה מצומצם ביותר.

לכן מקומם במיוחד הסעיף בעמוד 17 בהצעת התקציב ל־2009, שכותרתו: "מיקוד הזכאות לדמי אבטלה". דברי ההסבר דווקא מעודדים: "להגמיש את הקריטריונים למציאת עבודה מתאימה". אבל קריאה מדוקדקת מלמדת שמטרת ההצעה לקצר את זמן זכאות הסירוב לעבודה. לפי ההצעה, בני 28–35, למשל, יידרשו לקבל כל עבודה שתוצע להם עד 45 יום. כיום מותר להם לסרב במשך 60 יום.

האוצר טוען שהמהלך יחסוך 50 מיליון שקל. בביטוח הלאומי משוכנעים שהחיסכון זניח. בין כה וכה הקריטריונים כה נוקשים, שרק אחד משלושה או מארבעה מובטלים זכאי לדמי אבטלה. הביטוח הלאומי הציע באחרונה לקבוע שגם אדם שעבד במשך שישה מתוך 12 החודשים האחרונים יקבל דמי אבטלה, במקום 12 מתוך 18 חודשים כיום. הדבר היה מצרף עוד 45 אלף מובטלים למעגל הזכאים. אפשר היה לממן את התוכנית מכספי ההסכמים הקואליציוניים עם העבודה.

פקידי האוצר סירבו. יש להניח שמעולם לא התייצבו בהרצוג 8.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות