כלה בהנחה

סימן נוסף לפגיעה של המיתון בענף עיצוב האופנה הישראלי הוא המעבר של מעצבי בגדים לעיצוב שמלות הכלה. "ענף החתונות, ובתוכו שמלות הכלה, לעולם אינו נגמר. אפילו בשיא המיתון, כאשר אנשים מחליטים לוותר על מותרות, הם אף פעם לא יוותרו על שמלת כלה", מסבירה המעצבת נעמה בצלאל, שפתחה לפני כמה שבועות חנות חדשה לבגדי כלות במקום שבו היתה ממוקמת חנות המפעל שלה. בצלאל, אחת מהמעצבות המובילות, מעצבת כבר כמה עונות שמלות כלה במחירים שפויים: 1,000–3,000 שקל. הדגמים נמכרים בחנות הדגל של המותג בדיזנגוף, אך החנות החדשה, שנמצאת ברחוב תפוצות ישראל בגבעתיים, תוקדש רק לשמלות כלה ושמלות ערב לבנות המשפחה, ולצדם אביזרים כמו נעליים, הינומות ותכשיטים.

זה הזמן לפתוח חנות שמוקדשת רק לתחום צר כמו שמלות כלה?

"הרגשתי שמחלקת הכלות בחנות בדיזנגוף צוברת תאוצה ושיש צורך לייחד עבורה חנות. עד לא מזמן חנות המפעל תפקדה כחנות רגילה, אבל ההגעה למקום דרשה מאמץ, לכן נראה היה לי נכון יותר להסב את החלל לשמלות כלה. הכלות מורגלות, כחלק מחוויית בחירת השמלה, לנסוע ולשוטט במקומות שונים. כמו כן, החלל אינו מהווה סיכון כלכלי נוסף, מפני שהוא שייך לקומפלקס הסטודיו, ואין תשלום נוסף על שכירות".

סצינת החתונות משתנה

בצלאל היא רק אחת מגל של מעצבים שהחליטו להמר על ענף בגדי הכלה. לצד מותגי הפרימיום לכלות, שתהליכי התפירה שלהם נמשכים חודשים ארוכים ומחיריהם מתחילים ב־5,000 שקל להשכרה ומגיעים לעשרות אלפי שקלים לשמלה, נרקמה לה סצינה אלטרנטיבית של שמלות נקיות ומינימליסטיות במחירים סבירים.

שמלה מהקולקציה של נעמה בצלאל | צילום: איתן טל

התפשטות התופעה בימים אלה נובעת גם מהעובדה שהכלות הצעירות מנסות לצמצם את הוצאות החתונה הגבוהות, ורכישת שמלה ממעצבת בעלת שם כמו בצלאל מאפשרת להן ליהנות משמלה יפה ומיוחדת בלי להשקיע סכומי כסף גדולים. לדוגמה, המותג פישנדג של המעצבת חגית ויטמן הסב את חנות המותג ברחוב מסריק לחנות שמלות כלה, הנפתחת רק בתיאום מראש. מחירי השמלות בחנות: 3,000–8,000 שקל. המעצבת לילך קריסטל חברה למותג HDL ויצרה עם מעצבת הבית דפנה לוינסון קו שמלות כלה במחירים של 1,000–1,500 שקל, שהושק לפני כחודש וחצי. גם המעצבת טל בק, בעלת חנות ברחוב דיזנגוף שמוכרת שמלות במחירים שבין 1,200 ל־3,500 שקל, ועדו רקנאטי, ששמלות הכלה שהוא מעצב נמכרות בחנותו בסכומים של 3,000–5,000 שקל, מרגישים בחודשים האחרונים עלייה במכירות של שמלות החתונה המוכנות.

לדברי בצלאל, לא רק המיתון עומד מאחורי החיפוש של הכלות אחר שמלות פחות מפוארות. "סצינת החתונות הולכת ומשתנה", היא אומרת, "פעם התחתנו רק באולמות חתונה, אחר כך החלו לצאת לגני אירועים, ואילו היום אנחנו רואים הרבה חתונות אלטרנטיביות בטבע, ליד הים וכדומה, ואנשים מחפשים שמלות שיתאימו לאירועים כאלה".

להבדיל משמלות הקוטור, המותאמות עבור כל כלה במיוחד, שמלות המעצבים נמכרות במרבית המקרים כדגמים מוכנים מראש בכמה מידות. למשל, בצלאל עיצבה קו שמלות ובו כ־20 דגמים, והכלה יכולה לקנות את השמלה ישירות מהקולב, בטווח המידות 36–46, או לחלופין לתפור שמלה חדשה, על פי שמלה קיימת, מבד אחר ובשינויים קלים.

הפופולריות של שמלות הכלה המוכנות אינה מפחידה את מעצבי העילית. "המגמה תמיד היתה קיימת", אומר מעצב הקוטור דני מזרחי, "היו ויהיו מעצבים אלטרנטיביים. אינני חש כי הדבר פוגע בעבודתי, יש מקום לכולנו. יתרה מזו, אני מבין שיש כלות שאינן מתאימות לסגנון תפירת הקוטור, ולכן אני שמח שיש להן אופציות שמתאימות להן יותר".