הפרויקטים שיכלו לספק אלפי מקומות עבודה

אחד הנושאים החמים ביותר בחודשים האחרונים בשיחות שבין אנשי הנדל"ן הוא כוונתה של הממשלה החדשה לטפל בבעיית האטיות של תהליכי אישור תוכניות הבנייה בישראל. הסחבת הביורוקרטית גורמת לעיתים לאנשי עסקים וליזמים להמתין שנים ארוכות, עד שהתוכנית שהגישו תאושר סוף כל סוף במוסדות התכנון השונים.

לדוגמה, מספר הוועדות שבהן אמורה לעבור תוכנית ממוצעת לבניין משרדים עומד על שלוש במקרה הטוב ביותר עד יותר משש במקרים מסוימים. לפעמים עומדת קרקע עירומה וריקה במשך שנים, בעוד התוכנית ממתינה באחת הוועדות או שגופים אלו ואחרים מביעים את התנגדותם.

נוסף על כך, בימים של משבר כלכלי כל תוכנית תקועה יכולה לספק מאות, אם לא אלפי, מקומות עבודה חדשים למשק שבחודשים האחרונים סופג בעיקר פיטורים.

אספנו שלוש דוגמאות ממקומות שונים בארץ לפרויקטים שמתעכבים מסיבה זו או אחרת במשך זמן רב. לדברי גורמים בשוק הנדל"ן, מדובר בטיפה בים של תוכניות מעוכבות.

מרכז מסחרי בקריית שמונה

פוטנציאל העסקה: 350 עובדים; בעלות: 50% ביג ו-50% חברת מגה אור של צחי נחמיאס, גיל נוי ורון נוי

המרכז המסחרי באזור התעשייה הדרומי של קריית שמונה יכול היה להיפתח כבר לפני כשנה ולהעסיק 350 עובדים. בניית המתחם הושלמה, היזמים קיבלו טופס 4 ומסרו את מרבית השטחים לשוכרים, אבל טענות חדשות על בנייה שלא בהתאם לתב"ע עצרו את הפתיחה המתוכננת ברגע האחרון. היזמים התבשרו כי התב"ע למתחם אינה מאפשרת פתיחה של מרכז מסחרי אלא רק של חנויות בודדות.

הפרדוקס בכל הסיפור הזה הוא שהממשלה דווקא עודדה בניית פרויקטים חדשים כחלק ממאמצי השיקום בעקבות מלחמת לבנון השנייה. יזמים רבים זכו לתמיכת משרד ראש הממשלה ושל קרן שהוקמה לשיקום אזור הצפון.

המתחם בקריית שמונה | צילום: אביהו שפירא

ובינתיים, היזמים עדיין לא מבינים מדוע הבנייה עוכבה, כי לטענתם הם ביקשו מלכתחילה היתר להקמת מרכז מסחרי. "ההחלטה מעלה תהיות מכיוון שחלק גדול מאזור התעשייה, כולל המרכז המסחרי שבבעלות אליעזר פישמן באזור התעשייה הצפוני, מתבסס כיום על מסחר", אומר היזם גיל נוי. "בעקבות ההחלטה החדשה המרכז לא ייפתח ועשרות מרכזים מסחריים נוספים באזור יוכרזו כבלתי חוקיים וייאלצו להיסגר".

בימים אלה נבדק הנושא אל מול הוועדה המחוזית ובבתי המשפט. אחת הפשרות שהוצעו היא שביג תקבל ארכה להסדרת התב"ע ובינתיים תפעיל את המתחם כשימוש חורג.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "הסוגיה בכללותה נדונה בימים אלה בבית המשפט, ומסיבה זו אנו מנועים מלהרחיב בנושא. תשובתנו המפורטת תימסר בערכאות המשפטיות".

איקאה ראשון לציון

פוטנציאל העסקה: 450 עובדים; בעלות: חברת איריס הגלבוע מקבוצת ברונפמן פישר; שטח: מבנים בשטח של 27.5 אלף מ"ר

הסניף השני של איקאה היה אמור להיפתח בראשון לציון עוד ב־2009. בפברואר 2006 זכתה חברת איריס הגלבוע במכרז לחכירת מתחם מעוין שורק בשטח של 98 דונם בתמורה ל־147 מיליון שקל, כשהמטרה היתה להקים סניף נוסף של חברת הרהיטים השבדית. אולם, זמן קצר לאחר הזכייה החלו לצוץ ההתנגדויות. 59 בעלי עסקים וחנויות בעיר טענו שהאישורים ניתנו בניגוד לתב"ע המאפשרת מבנה תעשייתי.

בדצמבר 2007 ביטל בית המשפט את זכייתה של איריס הגלבוע, בטענה כי איקאה הופלתה לטובה כשקיבלה התחייבויות ותנאים כלכליים מועדפים מעיריית ראשון לציון ומהוועדה לתכנון ובנייה. באותה תקופה הגישה איקאה תוכנית בניין מתוקנת לוועדה המחוזית. במשך שמונה חודשים התקיימו שלוש ישיבות בלבד בנושא עד שבמאי 2008 החליטה הוועדה להפקיד את התוכנית. במרץ 2009 זכתה החברה שנית במכרז הנוסף, אך זה אינו סוף הסיפור. כעת ממתינים לדיונים בהתנגדויות נוספות.

רון הדסי, יו"ר איקאה ישראל, לא מתלונן על ההתנגדויות אלא על משך הזמן שחלף ועל הביורוקרטיה הרבה. כעת, ההערכות הן כי עם סיום ההתנגדויות תוכל החברה לפתוח את הסניף בתוך שישה חודשים.

במהלך אותה תקופה ארוכה גייסה איקאה 120 עובדים לסניף, שאותם היא נאלצה לפטר בסופו של דבר בשל העיכובים. הדסי מסביר כי אין בכוונתו לחזור כעת על אותה הטעות -עד שהפרט האחרון לא ייסגר, הוא לא יגייס עובדים. המתחם עתיד להעסיק באופן מיידי 450 עובדים. נוסף על כך, לדברי הדסי, הניסיון העולמי מראה כי בכל פעם שבה נפתח מתחם של איקאה, התפתח האזור כולו והמתחם סייע בצמיחתו הכלכלית.

מתחם בנייני משרדים בהר חוצבים ירושלים

פונציאל העסקה: 500 איש; בעלות: מושב כסלון וחברת אזורים; שטח: מבנים בשטח של 30 אלף מ"ר על קרקע של 12 דונם

לפני כמה שנים הקצה מינהל מקרקעי ישראל 12 דונם במתחם הר חוצבים בירושלים למושב כסלון שנמצא בסמוך לעיר. המגרש מופיע בתוכניות כמיועד לאזור תעשייה מיוחד, ועליו אמורים לקום שלושה מבנים על שטח של כ־18 אלף מ"ר, ועוד כ־12 אלף מ"ר שטחי שירות שיכללו גם חניונים תת־קרקעיים. לכאורה, הכל שפיר: המגרש זמין לבנייה, ההיתר לחברות ניתן כבר לפני שנה, ו־12 מיליון שקל היטלי פיתוח על הקרקע כבר שולמו למינהל ולרשות לפיתוח ירושלים.

בניית המשרדים בהר חוצבים בירושלים | צילום: יואב גלאי

אבל מה עוצר את הבנייה? בתקופה האחרונה החליטו ברשות לפיתוח ירושלים ובעיריית ירושלים לפרש את התוכנית הקיימת בצורה דקדקנית וקבעו כי המבנים חייבים להיות למטרת הייטק. במצב הכלכלי הנוכחי מתקשים היזמים למצוא חברת הייטק שתרצה להתרחב, והפרויקט תקוע. בהר חוצבים קיימים היום משרדים שאינם מושכרים לחברות הייטק, ולכן היזמים מתקשים להבין את העירייה. ברגע שיינתנו האישורים הנדרשים, המתחם יכול להיבנות בתוך כשנה וחצי ולספק כ־500 מקומות עבודה חדשים.

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "מדובר בקרקע שיועדה בתב"ע לתעשייה, וגם בשלבי הקצאת הקרקע ייעודה היה כזה. בימים אלו שוקדת הרל"י (הרשות לפתוח ירושלים) עם העירייה ובתיאום מינהל מקרקעי ישראל על מסמך שימליץ על התאמות שנדרשות מתוקף המשבר הכלכלי, תוך שמירה על האיזונים המתחייבים בתכנון כולל של עיר לטווח הארוך".