השבוע: מדורת ההבלים

החלטתי להתבונן לכם בלבן של העיניים ולומר באומץ מה ששנים החזקתי בבטן. הגיע הזמן לבטל את ל"ג בעומר. מדינה שלמה מבעירה את עצמה בהתנדבות, מזהמת את האוויר באופן מודע, אפילו חגיגי, מסריחה את הכביסה ומבטלת את האביב, ולא משנה כמה קרוב לאף שתלתם את ההדרים או האזדרכת. אין להם סיכוי מול הערפיח.

טוב, לא לבטל. אני לא עד כדי כך אמיצה. בכל זאת מתקיימת מסורת רבת־שנים של שמחה בוערת על כך שבר־כוכבא הביס את הגנרל הרומאי טיטוס; אבל אפשר לדלל. לא כל העם מוכרח להדליק מדורות בבת אחת. אפשר למצוא פתרונות מודרניים. למשל: להדליק במירון מדורה מרכזית עם תפוחי אדמה צלויים וחלאקה כמיטב המסורת, ולהעביר באמצעות הלוויין לכל בית בישראל.

כשהאפיפיור נחת בארץ רוב העם כבר סיים לאסוף את הקרשים למדורות. כשראיתי את השמלה הלבנה של האפיפיור נוגעת־לא נוגעת בכבש המטוס הצלחתי לחשוב רק על הדיסוננס שבין השמלה הצחורה ומדורות ל"ג בעומר. לא שהיתה לבנדיקטוס כוונה לצלות מרשמלו על המסורת הפירומנית שלנו, ולמען האמת ובלי קשר הוא כלל לא התכוון לעמוד בציפיות שהצבנו לו. האפיפיור הגיע לישראל לא כדי לבקש סליחה מהעם היהודי. הוא בא לארץ של ג'יזס, ואנחנו במקרה או שלא יושבים בה וחולשים על המקומות הקדושים לנצרות, אז הוא ניאות להניח זר ביד ושם. באופן אישי הוא מכחיש שהיה בתנועת הנוער של הוורמאכט (אם הלך לפעולה אחת זה מפני שאמא שלו הכריחה אותו), הוא שירת בצבא הגרמני כי אף אחד לא אמר "לא" להיטלר, כך שהסליחה שציפינו לה לא היתה על הפרק מבחינת הכס הקדוש. בשורה התחתונה - הביקור אכזב. אם תשאלו את רובי ריבלין הוא היה מיותר למפרע. הכל בהתאם לציפיות. קחו לדוגמה את הפרידה בין אנדי רם ליוני ארליך.

אנדי או יוני? כל כך התרגלנו לסימביוזה שבין השניים, שאפילו אם מסתכלים בתמונות של כל אחד מהם בנפרד העין באופן אינסטינקטיבי מחפשת את השני. הם לא תאומים סיאמיים, אפילו לא תאומים, אלא שותפים עם בעיית זוגיות - אחד פירק, השני נעלב. הגירושים האלה, נדמה לי, כואבים הרבה יותר מאלה של שרי אריסון ועופר גלזר, כי הם חובטים בשאיפות הטבעיות שלנו לגביעים ממתכת. בטווח הקצר אנדי עשוי לנצח בטורנירים ולהרוויח לא מעט כסף. מהגירושים של אריסון וגלזר נראה שאריסון הרוויחה. לא הכל כסף.