תעשיית ההון סיכון המקומית: מהתרסקות לדשדוש

רק שלוש חברות סטארט־אפ ישראליות חדשות זכו בשלושת החודשים הראשונים של 2009 להשקעת "סיד" - השקעה ראשונה בסכום נמוך שנועדה לאפשר לסטארט-אפ להתחיל בעבודה. לא 27 חברות כמו ברבעון הראשון של 2008, וגם לא 29 חברות כמו ברבעון הראשון של 2007 - שלוש בלבד. השקיעו בהן 13 מיליון דולר, לעומת 35 מיליון ברבעון הראשון של 2008, ו־54 מיליון בתקופה המקבילה ב־2007. כך עולה מדו"ח ה"מאני טרי" של חברת רואי החשבון קסלמן וקסלמן.

המספר הזה מלמד שתעשיית ההון סיכון המקומית השתקעה בחפירות. הקרנות משקיעות רק בחברות קיימות, ועושות את בסבבים פנימיים וקטנים. כמה מהמשקיעים לא משתתפים אפילו בסבבים הללו.

כמו כל משקיע, גם הקרנות נתקפו שיתוק בשל חוסר יכולתן לחזות את העתיד. אנשי קרנות הון סיכון סיפרו לנו, שלא לייחוס, שהם מעדיפים כרגע לשמור על המזומנים, להשקיע רק מעט כסף, ורק בחברות קיימות, בין היתר משום שהם אינם יודעים מתי יזכו לגייס בעצמם עוד כספים ממשקיעיהם. הם מתכוננים לקיץ שחון, שבו כנראה לא יצמחו חברות סטארט־אפ חדשות.

בכנס השנתי לקרנות הון סיכון ויזמי הייטק ג'רני שנערך בסוף 2008 קרא שמיל לוי מקרן סקויה לכל החברות הצעירות בעלות הטכנולוגיות המבטיחות לבוא אליו. אמנם הזמנים קשים, אמר, אבל זו גם תקופה של הזדמנות. או שהיזמים לא שמעו את לוי או שהזמנים התגלו כקשים מכפי שאפילו הוא שיער.

המחשה. למצולמים אין קשר לכתבה | צילום: בועז אופנהיים

2. שוחד ותיעוב בהון הסיכון

עוד שערורייה שמתרחשת בארצות הברית מזיקה גם היא לבריאות של קרנות ההון סיכון: ביולי 2007 חשף "הניו יורק טיימס" שקרנות פנסיה גדולות במדינת ניו יורק שיחדו את החשב הכללי של המדינה תמורת הקלות וסיועים תקציביים.

בחודש שעבר חלה התפתחות בפרשה, כשנחשף שגם בכירים בקרנות הפנסיה עצמן לקחו שוחד. המשחדים היו סוכני השמה, "placement agents". סוכני השמה הם מגייסי כספים מקצועיים שקרנות הון סיכון וחברות השקעה פרטיות ברחבי העולם שוכרות כדי לשדל גופים מוסדיים גדולים, כגון קרנות פנסיה אמריקאיות גדולות, להשקיע בהן. הכספים הללו, כספי הארגונים המוסדיים, הם אלה שמשמשים את הקרנות להשקעה בחברות סטארט־אפ.

לפי החשדות, שנחקרים בעיקר בקליפורניה ובניו מקסיקו, כמה סוכני השמה שיחדו בכירים בקרנות פנסיה אמריקאיות, כדי שאלה יעדיפו להעביר כספים לכמה קרנות מסוימות ולא לאחרות - וזאת בלא התחשבות בשיקולים העסקיים. הפרשה הסתעפה לעוד כמה מדינות בעולם, והגיעה גם לפאתי ישראל: קרן גיזה נשאלה על קשריה עם סוכני השמה אמריקאים, והכחישה כל מעורבות.

תוצאת החקירה היא איסורים והגבלות שהוטלו על סוכני השמה, שהוא הדבר האחרון שקרנות ההון סיכון זקוקות לו כיום. בקיץ הזה כולם מתכוננים לבצורת.