אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי - הצעת חוק: בוררויות עסקיות יוצאו מבית המשפט למשפחה צילום:עמית מגל

בלעדי - הצעת חוק: בוררויות עסקיות יוצאו מבית המשפט למשפחה

הצעת חוק פרטית שיגיש היום ח"כ יריב לוין מבקשת לצמצם את מעורבותו של בית המשפט למשפחה בסכסוכים שכוללים תאגידים, בטענה ששופטיו חסרים את המומחיות המתאימה לדון בהם. לתשומת לבם של עידן עופר וסטף ורטהיימר

18.05.2009, 10:08 | מארק שון

הצעת חוק חדשה שאמורה להיות מוגשת היום לכנסת קובעת שהסכמי בוררות בין בני משפחה שמעורבים בהם גם תאגידים לא יופנו לבית המשפט לענייני משפחה אלא לבית המשפט המחוזי. ההצעה, שאותה יזם עו"ד ישראל שמעוני ושאותה מגיש ח"כ עו"ד יריב לוין מהליכוד, מבקשת בעיקר לתת מענה לאנשי עסקים ולבעלי ממון שמצויים בהליכי גירושים והחברות שבבעלותם נפגעות בעקבות הסכסוך האישי שלהם.

הצעת חוק בעניין הוגשה כבר ב־2005, בכנסת ה־16, אך היא לא קודמה והליכי החקיקה נתקעו. עו"ד שמעוני, שמקדם כעת את ההצעה החדשה, הסביר ל"כלכליסט": "בתי המשפט למשפחה אינם מבינים בנושאים תאגידיים ופיננסיים, והכוונה היא שבית המשפט שיהיה מוסמך לדון בכך יהיה בית משפט מחוזי. פרידה בין בני זוג אינה המקרה היחיד שעליו תשפיע הצעת החוק. עוד דוגמה קלאסית היא אב ובן שהקימו חברה והסתכסכו בעסקים. במצב הנוכחי, במקום שהבוררות ביניהם תופנה לבית משפט שמבין בתחום העסקי היא מגיעה לבית המשפט לענייני משפחה".

שמעוני. אב ובן שהסתכסכו - במקום שהבוררות תופנה לבימ"ש שמבין בעסקים היא מגיעה לביהמ"ש לענייני משפחה שמעוני. אב ובן שהסתכסכו - במקום שהבוררות תופנה לבימ"ש שמבין בעסקים היא מגיעה לביהמ"ש לענייני משפחה שמעוני. אב ובן שהסתכסכו - במקום שהבוררות תופנה לבימ"ש שמבין בעסקים היא מגיעה לביהמ"ש לענייני משפחה

ח"כ לוין, מגיש הצעת החוק, מבהיר שמדובר בעניין של מדיניות: "ישנן שתי גישות אפשריות. גישה אחת טוענת שעקרון־העל הקובע הוא מהות הצדדים, ולכן כל עוד בני משפחה מעורבים בסכסוך הסכם הבוררות ביניהם, הוא יאושר בבית המשפט לענייני משפחה. לעומת זאת לפי הגישה שאני תומך בה, הבאת סכסוכים עסקיים לבית משפט שאין זה תחום התמחותו יוצרת אי־צדק וגורמת עוול לשני הצדדים. כעורך דין מסחרי אתה מוצא את עצמך מתגלגל לבית המשפט למשפחה, ועד שגומרים לריב לא נשאר כלום מהתאגיד".

חשש להברחת נכסים

חוק בתי המשפט לענייני משפחה מאפשר לצרף להליך שמתנהל מולו גם בעלי דין שאינם בני המשפחה המסוכסכים, כל עוד צירופם נדרש לצורך ההכרעה בסכסוך. החוק גם מאפשר לבית המשפט למשפחה למשוך אליו תביעה שמתנהלת בבית משפט אחר, אם לדעתו הצדק והתועלת שבאיחוד התביעות עולים על הפגיעה בעניינו של מי מהצדדים להליך. סעיפי החוק הללו מאפשרים לצרף לסכסוך בין בני משפחה גם תאגידים וגורמים בנקאיים, כאשר סמכותו של בית המשפט למשפחה לצרף תאגיד להליך הוא רחב מאוד, כל עוד התאגיד קשור לסכסוך.

"בעבר היתה מגמת הפסיקה בדיני משפחה לצמצם מעורבות של תאגידים, אך בשנים האחרונות התהפכה המגמה, וכיום יש מגמה של בתי המשפט למשפחה דווקא לדון בדיני חברות מתוך רציונל שזה יפתור את כל הסכסוך", אומרת עו"ד ליהיא כהן דמבינסקי. "אני מנהלת כיום תיק שבו הבעל הוא דירקטור יחיד בחברה וביקשתי לצרף את החברה לתיק, כי בלעדיה אין לי די כלים להגן על האשה".

פלסנר. "מה יעלה בגורלה של תביעה משפחתית שבה תאגיד הוא צד בתביעה, אך היא אינה נוגעת לחוק הבוררות"? פלסנר. "מה יעלה בגורלה של תביעה משפחתית שבה תאגיד הוא צד בתביעה, אך היא אינה נוגעת לחוק הבוררות"? פלסנר. "מה יעלה בגורלה של תביעה משפחתית שבה תאגיד הוא צד בתביעה, אך היא אינה נוגעת לחוק הבוררות"?

המגמה הנוכחית בפסיקה נקבעה בפסקים של השופטים בן ציון גרינברגר ואיתי כץ מבית המשפט למשפחה בירושלים ב־2005–2006. בשני המקרים אישרו השופטים הכנסת תאגידים לסכסוכים בין בני זוג מחשש להברחת נכסים של הבעל באמצעות חברות שבשליטתו.

ראוי לציין שמלבד שאלת התמחות השופטים, לבעלי דין רבים יש דווקא עניין להשאיר את הטיפול בסכסוך העסקי שלהם בין כותלי בית המשפט למשפחה, שבו מוטל חיסיון אוטומטי על כל ההליכים.

עורכי הדין מתנגדים

עורכי דין רבים המתמחים בדיני משפחה תוקפים את הצעת החוק החדשה בטענה שהיא נוגעת להיבט צר של בעיה מורכבת. לדבריהם, הפתרון לבעיה אינו טמון בהוצאת תיקים מבית המשפט למשפחה אלא ביצירת התמקצעות של השופטים הקיימים בו בדיני חברות.

"האם כל סכסוך בעל אופי משפחתי־עסקי שנוגע לחוק הבוררות ומעורב בו תאגיד לא יידון עוד בפני בית המשפט למשפחה? מדוע?", שואלת עו"ד מתת פלסנר, שטוענת כי מדובר בהצעת חוק בעייתית מאוד. "הצעת החוק אינה ברורה דיה ומתייחסת להיבט צר אחד בלבד של תביעות, אלה שנוגעות לחוק הבוררות. עולה כאן שאלה בוערת: מה יעלה בגורלן של אותן תביעות בעלות אופי משפחתי־עסקי שבהן תאגיד הוא צד בתביעה, אך שאינן נוגעות לחוק הבוררות? מה אפשר ללמוד מהצעת החוק הספציפית כל כך על כלל המקרים?".

דליהו. למצוא שופט עם ניסיון, צילום: מיכאל קרמר דליהו. למצוא שופט עם ניסיון | צילום: מיכאל קרמר דליהו. למצוא שופט עם ניסיון, צילום: מיכאל קרמר

עו"ד רן רייכמן טוען שבכל אופן מדובר בפיצול מלאכותי. "השאלה היא איך הגיעו הצדדים בכלל לפסק בורר. הרי הסכסוך החל בבית המשפט לענייני משפחה, ששלח את הצדדים לבוררות והם הסכימו לכלול את התאגיד במסגרת הפתרון לסכסוך. לכן, הפיצול בין הנושאים התאגידים לנושאים הזוגיים הוא מלאכותי - מדובר בסכסוך אחד שצריך להיפתר במקום אחד". לדברי רייכמן, טענת האי־התמקצעות של השופטים בנושאים כלכליים אינה רלבנטית. "בית המשפט מסתייע במומחים להערכת שווי של חברות, ולכן טיעון מסוג זה הוא לא ממין העניין".

עו"ד רונן דליהו דווקא מסכים עם יוזמי הצעת החוק שישנה בעיה בחוסר ההתמקצעות של השופטים, אך גם הוא סבור שהפתרון המוצע אינו האידיאלי: "הפתרון הוא לא להוציא את ההליכים הקשורים לתאגידים החוצה, אלא לדאוג שיהיה שופט בבית המשפט למשפחה שיש לו ניסיון בדיני חברות. כרגע באמת אין כאלה שופטים, כי הרקע שלהם הוא בעיקר בדיני משפחה והם אכן לא שולטים במַטֶריָה התאגידית".

רוב התאגידים - אדם אחד או משפחה אחת

עו"ד מגי הלפרין, בעלת משרד לענייני משפחה, סבורה גם היא שהפיצול בין המשפחתי לתאגידי אינו מתאפשר מסיבות מעשיות. "רוב התאגידים בישראל הם חברות פרטיות שנשלטות בידי אדם אחד או משפחה אחת. החברה היא המסגרת הפורמלית, אבל מאחוריה יש אנשים, והאדם שמאחורי החברה הוא הגורם הדומיננטי".

הלפרין נותנת דוגמה הממחישה את הבעייתיות שיש לדעתה בהצעה: "קח לדוגמה בני זוג שהם בעלי מוסך וכל אחד מהם רשום כבעלים של 50% ממניות החברה שמפעילה את המוסך. הם מתגרשים ומסתכסכים בעניין חלוקת העסק. האם זה יותר סכסוך של דיני חברות או סכסוך גירושים? ברוב המקרים, זה יותר עניין של דיני משפחה. אם נשלח כל סכסוך כזה למחוזי, נגרום לכך שדווקא הערכאה הפחות מתאימה תתמודד עם הסכסוך".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
צודק צודק! אבל בטח לא יקדמו
כי זה ישפר את המצב של הנשים. כולם יודעים שאנשי עסקים מחזיקים את רוב הרכוש על ידי חברות בית משפט למשפחה לא יודע איך להתמודד עם זה אז מיבשים את הנשים והם יוצאות עם קדחת. כדאי לקרוא את מקרה צויבל וזה מראה את הבעיה. בקיצור לא לשמוח כי זה לא יקרה. ורטהימר ועופר יכולים לישון בשקט......
18.05.09
2.
בימינו "להגן על אישה" כולל בתוכו גם לתת לגיטימציה לסחטנות של האישה לצורך נקמנות
עקב כך צריך להעביר כמה מסמכויות בית המשפט לדיני משפחה למקורות אחרים. מה שקורה בשנים האחרונות הוא תהליך מאוד מסוכן של מעבר של ממון מאנשי תאגידים לנשים שלהן שלא יכולות לנהל את הממון. צריך לשים לזה גבול אפילו אם זה נשמע אנטי-פמיניסטי.
18.05.09