במת כלכליסט: שיתוף פעולה מבורך

הרבה מים ומילים נשפכו בשבוע האחרון על עסקת החבילה שנרקמה בין הממשלה, המעסיקים וההסתדרות. בסופו של דבר, עסקת חבילה כשמה כן היא, כאשר כל אחד מן הצדדים נותן ומקבל, ולנגד עיניו של כל אחד מהמשתתפים עומדת טובת העניין. כל אחד מהצדדים ראה צורך לפאר את הישגיו, וכל אחד מהמבקרים ראה צורך לגמד את אלה שמחשבותיהם אינן תואמות להשקפותיו.

בין מבקרי העסקה בלט נשיא לשכות המסחר אוריאל לין, שהעלה השגות בנוגע להסכמת נציגי לשכת התיאום לכלול בהבנות שינויים בחקיקת עבודה, שעלולים להכביד על המעבידים. הזדהיתי תחילה עם עמדה זו, ואף הבעתי את עמדתי בציבור. אולם חלפו הימים, ולאחר שלמדתי את פרטי עסקת החבילה, השתנתה דעתי (מה עוד שבימים האחרונים חל שינוי מהותי בחלק מהצעות החוק שעליהן הסכימו הצדדים).

סיוע נרחב למגזר העסקי

עיון בעסקת החבילה מלמד על הסכמת המדינה להשקעות ועל סיוע למגזר העסקי בסכום של כ־2.5 מיליארד שקל (!), על יצירה וחיזוק של מודלים קיימים למפעלים במצוקה (ערבויות, הלוואות בתנאים עדיפים, שמירה על מחירים נמוכים של אמצעי יצור), על תוספת של כ־600 מיליון שקל לתקציב המדען הראשי וכיו"ב. עוד למדנו על הסכמת ההסתדרות לתרומתם של העובדים במגזר הציבורי, בסכום של יותר מ־1.2 מיליארד שקל, ועל הסכמת המעסיקים לתרום כ־600 מיליון ששקל (הגדלת שיעור ניכוי ביטוח לאומי).

אחד הנושאים שהיוו מושא לביקורת נגד נשיא לשכת התיאום שרגא ברוש, היה הסכמתו לקבל את דרישת ההסתדרות לערוך 11 שינויים בחקיקת העבודה - במרכז הביקורת עמדה הצעת החוק לפיה התארגנות עובדים תחייב מעביד לנהל משא ומתן עם הנציגות. והנה, לימוד העובדות לאשורן מורה כדלקמן - הכוונה להקטין את מספר המינימום הנדרש להתארגנות משליש מהעובדים לרבע מהעובדים נפלה, כך גם נפלה הכוונה לחייב את המעביד להגיע להסכם קיבוצי. נזכיר כי כיום — וזה כשמונה שנים — קיימת לכל ארגון עובדים זכות להיכנס למקום עבודה (כמובן לאחר תיאום וקבלת אישור ובמתכונת ראויה), וזאת גם אם אותו ארגון עובדים אינו מייצג את עובדי אותו מפעל.

להסיר את הכובע בפני ברוש ועיני

צעד חשוב נוסף הנו הוספת הממד של אכיפת יתר בגין עבירות על חוקי העבודה. במסגרת תהליך האכיפה נוספו שני מדרגים מאזנים של התראה בגין עבירה ראשונה ועיצום כספי בגין עבירה שנייה, לפני השתת סנקציה חמורה יותר על "עבריינים" שדרכם לא התיישרה. לטעמי, הדבר נכון וראוי. שאר התיקונים שהתבקשו בחקיקת העבודה אינם מהותיים, בוודאי לא כאשר מעמידים מולם את ההסכמות בנושאים הכלכליים, שיסייעו למשק לצמוח כבר השנה. אכן, עסקת החבילה נרקמה על רקע ציפייה לצמיחה של 2.4% במשק בשנתיים הקרובות, וצמיחה גדולה יותר בשנים שלאחר מכן.

זכיתי לשמוע ביום רביעי האחרון את "זקן השבט", יו"ר קבוצת טבע אלי הורביץ, שעמד במשך שנים בראש לשכת התיאום והתאחדות התעשיינים, מברך על עסקאת החבילה. הוא הדגיש כי שיתוף פעולה בין ההסתדרות, המעסיקים והממשלה ויצירת "השולחן העגול" לדיונים בעתיד הם "סם חיים" להבראת המשק.

עליי להסיר את הכובע בפני שרגא ברוש ועופר עיני. כפוליטיקאי מיומן ניצל עיני את כוחו כדי לרשום הישגים משמעותיים לציבור העובדים (ולא להתבלבל - איני מאושר מהישגים אלה). ברוש עמד בנחישות על עיקרי הדרישות הקשורות להרחבת ההשקעות, והכל תוך הידברות עם נציגי המדינה וללא מאבקי כוח ושביתות מתישות. נותר לקוות כי תוצאות הדיונים ב"שולחן העגול" יקדמו גם את השינויים המבניים הנדרשים למשק (נמלים, חשמל, תשתיות) באותה אווירה חיובית.

הכותב הוא עורך דין ובעל משרד המתמחה בדיני עבודה