פיז'ו 107: טובה, אבל לא בכל מחיר

בעולם הרכב, שילוב של ממדים זעירים ומוצא צרפתי מרמז על מכונית שתוכננה לנוע בפריז, כזאת תמיד תמצא חניה מול הבולונז'רי בדרך לקפה וקרואסון של בוקר. בישראל, לעומת זאת, מכוניות עירוניות דוגמת יונדאי אטוס ודייהטסו קורה נעלמו לפני כעשור, בעיקר מכיוון שהישראלי העדיף גודל על פני פונקציונליות. אולם משבר הדלק והצפיפות האורבנית שכנעו חלק מיבואני הרכב להחזיר את המכוניות העירוניות. כך נחתה בישראל פיז'ו 107.

107 אינה מכונית חדשה: היא נולדה לפני כארבע שנים לאחר חתונה משולשת בין סיטרואן, טויוטה ופיז'ו. הרעיון היה לייצר מכונית עירונית תוך שימוש במכלולים משותפים לטובת החיסכון בעלויות. התוצאה: בשנת 2005 יצאו לאוויר העולם פיז'ו 107, סיטרואן C1 וטויוטה אייגו. לישראל הגיעה רק 107, שעברה בפברואר האחרון מתיחת פנים חיצונית.

עכברית העיר

ייאמר מיד: הצרפתייה הקטנה מושכת מבטים רבים. צבע הצהוב הבוהק, הפרופורציות הקטנות והעיצוב המעוגל גרמו להולכי רגל להידבק ל־107 גם בלי לקבל הנחיה מוקדמת מבמאי פרסומות. אולם כשנכנסים לרכב מגלים שההשראה נשארה בחוץ: לוח המחוונים פשוט, ופרט למד סיבובי מנוע מעל להגה לא תמצאו דבר יוצא דופן. התחושה הסגפנית מחריפה כשמגלים שאין תא כפפות נסגר, גם לא ריפוד בדלתות או ידיות אחיזה לנוסעים. תפעול המראות ידני ואפילו המגב בשמשה הקדמית נותר יתום.

המושבים האחוריים יכולים לשמש אתר מעולה לבליינדייט: 107 ארוכה רק בחצי מטר מאופנוע כביש, כך שהטרמפיסטים שלקחתם יהיו חייבים להתוודע זה לזה במוקדם או במאוחר. תא המטען מזכיר אקווריום קטן: עם נפח של 175 ליטר הוא יאחסן בעיקר שקיות קניות. נקודות האור הן מזגן מצוין, מערכת שמע MP3 ומרווח סביר לנוסעים מלפנים.

בנסיעה עירונית מספקת 107 דיבידנדים ראשונים: הממדים הקומפקטיים הופכים כל חור למקום חניה פוטנציאלי. מנוע המכונית, שעליו מוטבע במפתיע לוגו טויוטה, מספק כוח זמין שמאפשר להשתחל בין המכוניות כאחרון השליחים. נוחות הנסיעה טובה, ובורות או מכסי ביוב מזדמנים לא יטרידו את מנוחת הנוסעים.

מחוץ לעיר הקערה מתהפכת. נסיעה בכביש המהיר תפיק בעיקר רעש: מנוע שלוש הבוכנות מתאמץ בכל עלייה, ואילו הגיר הרובוטי מתקשה להתמודד עם נהיגה תובענית ומטלטל את נוסעי הרכב.

גם אחיזת הכביש אינה משרה שלווה יוצאת דופן: 107 מעולם לא נועדה לשמש רכב אוטוסטרדות, והציוד הבטיחותי שלה כולל רק שתי כריות אוויר, שלא לדבר על מערכת בקרת יציבות אלקטרונית שאי אפשר לקבל אפילו בתשלום. כך שעם הצמיגים הצרים וההגה החשמלי האילם, כדאי להשאיר את שעשועי הכביש למכוניות אחרות.

לא נבחנה במבחן ריסוק פומבי. פנים ה-107

אף שהמחיר של ה־107 והמתחרה העיקרית שלה יונאי I10 זהה, הרי האחרונה מצוידת בארבע כריות אוויר ובמערכת בקרת יציבות אלקטרונית.

צריכת הדלק בזמן המבחן הפתיעה לטובה בתוצאה של מכונית היברידית - 14 ק"מ לליטר. חבל רק שמכל הדלק מזכיר מימייה, ועם נפח של 35 ליטר עדיין תבקרו בתחנת הדלק כמה פעמים בחודש.

תמחור בורגני

פיז'ו 107 אינה מכונית רעה. לזכותה יירשם עיצוב חיצוני מושך עין, ממדים שמתאימים ללוחמה עירונית וצריכת דלק מצוינת. אבל המתחרות שלה, כגון יונדאי i10 ופיאט פנדה, מספקות תמורה משמעותית יותר לכסף בעיקר בתחום התמסורת, המנועים והאבזור בטיחותי. לא רק זאת: בעבור תוספת של כמה אלפי שקלים כבר אפשר לרכוש סופר־מיני שעולה על 107 כמעט בכל פרמטר.

107 יכלה להיות רב־מכר, אבל כדי להפוך אותה למלכת הסמטאות יצטרכו מנהלי דוד לובינסקי לקזז ממחירה 15–20 אלף שקל. עד אז היא תזכה לאהדה רק באולמות המכירה.