טכנולוגי על הבוקר: לאייטולות אין חברים בפייסבוק

הם מ-פ-ח-ד-י-ם

השיח הישראלי בנושא איראן מתכווץ בדרך כלל למידותיו של הפאניקר הלאומי, בנימין נתניהו, על סיסמת "איראן היא 1938 והשנה היא גרמניה" שלו. מי שעוקב קצת יותר בעניין אחרי מה שקורה במדינה הענקית, הססגונית והמיוסרת הזו תולש את שערותיו בכל פעם שהוא רואה את הדיון הישראלי הממוצע.

אתמול (א') הוכיחו האייטולות, אם להשתמש בסיסמה אחרת של נתניהו, שהם מ פ ח ד י ם: שלושה שבועות לפני הבחירות ברפובליקה האיסלמית, חסמו הרשויות את הגלישה לפייסבוק. זה לא בגלל שמארק צוקרברג הוא יהודי, ובטח לא בגלל תמיכתה של פייסבוק במכחישי שואה.

הסיבה פשוטה מאד: רוב צעירי איראן מתעבים את הליצן המשמש כנשיא הרפובליקה. לא משנה להם שאין לאיימאדינרג'קט שום סמכויות צבאיות (לא, נחמה, הוא לא אחראי לתוכנית הגרעין האיראנית); משנה להם הרבה יותר שהוא הצליח להפוך את איראן למדינה השנואה ביותר בעולם, אפילו יותר מישראל. הם אחד הציבורים המקושרים ביותר בעולם, עם אחת הבלוגוספירות הפעילות ביותר בעולם – ונמאס להם לשמוע את ה"איראני? איכס" האוטומטי-כמעט.

והם משתמשים בפייסבוק כדי לקדם מועמדים אחרים על פני הגמד הזחוח, שרבים מהם שונאים אותו בלהט מפתיע. אז עכשיו המולות הורידו את השאלטר. אבל יש עוד שלושה שבועות עד הבחירות, וסביר שמניעת הגישה לאתר החברתי הפופולרי פשוט תביא את הסעיף גם לצעירים שתהו אם יש טעם להשתתף במשחק המכור-למחצה של הבחירות. בקיצור, יכול להיות שהתרגיל המסריח הזה יתפוצץ למולות בפרצוףבוק.

ואחרי שטיפלנו באפל...

מאוששת מסדרת פרסומות מוצלחת שהכתה ישר בבטן הרכה של אפל – המתאם בין שחצנותה ובין המחיר המופרך של מוצריה – נערכת מיקרוסופט, על פי פרסומים שונים, להיכנס ראש בראש גם בגוגל (וקצת ביאהו).

המטרה של הבליצקריג הזה, שבו מתכננת מיקרוסופט להשקיע 80 עד 100 מיליוני דולרים – כל כך הרבה, עד שחברת הפרסום שלה היא אחת הבודדות ששוכרת עוד עובדים, בזמן שאחרות מפטרות – היא לתקוע בתודעה את מנוע החיפוש החדש שלה. על פי השמועות המעודכנות, שמו של הנ"ל לא יהיה "קומו", כפי שחשבו, אלא "בינג".

למה בינג, אתם שואלים? באותה מידה אפשר לשאול "למה יאהו". מיקרוסופט צפויה להשיק את מנוע החיפוש החדש שלה בסוף השבוע, בכנס שייערך בקליפורניה. מסע הפרסום יתמקד בעובדה שמנועי חיפוש – בלי לציין שמות, כן? – לא בדיוק מצליחים להשיג את מה שהמחפש רוצה.

זה עשוי להיות בעייתי מאד, אם בינג – או מה שלא יהיה שמו – לא יצליח להציג תוצאות טובות במובהק מאלה של מתחריו המובילים. למיקרוסופט, בלשון המעטה, אין שם טוב בתחום החיפוש. כדאי שכמו במקרה של פרסומות האנטי-מק, לפרסומות האלה יהיה כיסוי.

אוי, אוי, אוי

אני אוהב את וולפראם אלפא. הוא אמנם קצת מוגבל, אבל לפחות הוא לא מנוע אסוסיאציות פופולריות, כמו גוגל. אם הוא לא מבין מה אני רוצה, הוא אומר. אם הוא לא מוצא משהו מתאים, הוא לא מפנה אותי לאתר של ריקודי עם מונגוליים בליווי מקהלת יאקים. בהתחלה זה נראה מתסכל, עד שאתה קולט שהוא חוסך לך זמן ובולשיט. היש ישנו; האין, איננו.

ועל כן על השמועה הבאה צריך לדרוך כשהיא קטנה, כי היא מסוג אלו שפושטות כאש בשדה קוצים. גיזמודו פרסם הבוקר (ב') ידיעה שממנה משתמע שוולפראם "גזעני". מדוע? כי בחיפוש אחרי המילה dumb, מציג וולפראם – כמו כמעט לכל מילה – רשת של מילים נרדפות. אחת מהן היא "שחור". מכאן, טוען גיזמודו, מוכח שוולפראם מקשר בין צבע עור וטיפשות.

זה פשוט לא נכון. כפי שמיהרו כמה מהקוראים חדי העין לציין, האסוסיאציה נובעת מכך שהמילה dim (מעומעם, ובהשלכה לא-בדיוק-הכפית-החדה-במגירה) מקושרת הן למילה שחור והן למילה dumb, ו-וולפראם פשוט דילג על שרשרת האסוסיאציות. יתר על כן, וולפראם – כמו גוגל – לא משמש כאן כקובע עובדות, אלא כמראה המציגה את השימוש הרווח במילים. אז הנה, חיסול השמועה עוד לפני שהיא מספיקה להתפשט.

הסכנות בסלבריטאות רשת

ימים רעים מאד עוברים עכשיו על קלייר וורבלוף, צעירה תושבת אוסטרליה שבהחלט עונה על ההגדרה ל-dim. וורבלוף הפכה לסנסציית רשת שם למטה, אחרי שהופיעה בטלוויזיה כעדה למעשה רצח, ובלשונה הססגונית תיארה אותו כמתרחש בין "הווג השמן והווג הרזה". Wog – היום, כמסתבר, אנחנו עוסקים בהמון ביאורי לשון – הוא כינוי גנאי, שמקורו באנגליה, שמתאר כל זר שאיננו אנגלו-סקסי. כמו "גוי", רק טיפה יותר מבזה. וורבלוף תיארה את קולות הירי ששמעה כ"צ'ק צ'ק בום" – והנה, יש לכם את כל החומרים לאגדת-רשת מהירה.

יש רק בעיה אחת: אחרי שמאות אלפי אוסטרלים צפו בסרטון המדובר, וכבר צצו גרסאות כיסוי ומוצרים, ו-וורבלוף הפכה למטאור – הסתבר שהיא כלל לא היתה עדה לרצח. היא פשוט חמדה בקצת זמן מול מצלמות טלוויזיה. זה, איך לומר, קצת התפקשש. עכשיו היא השקרנית הידועה ביותר באוסטרליה, והיא תצטרך להסביר את זה בקרוב. מקור מסוים אומר שהיא גם חוששת מתגובתה של חברי הכנופיה שאותה השמיצה, שככל הנראה לא אהבו את תיאורם כ-wogs.

מצבה של אגדת-רשת אחרת, סוזן בויל, גם הוא מתואר כלא-מזהיר. אחת השופטות במקבילה הבריטית של "כוכב דועך" – Britain's Got Talent, במקור - אומרת שהקהל כבר מתחיל למאוס בצעצוע החדש שלו, ושלהערכתה כשתזכה בויל בתוכנית - והיא כנראה תזכה – המפיקים יוציאו את האלבום שלה במהירות שיא, כדי לנצל את תהילתה הדועכת. הקהל, היא אומרת, הפכפך, ו-15 דקות התהילה של בויל חולפות במהירות.

להתקיים מפרסומות? פחחח

 

אחת הראיות להתאדותה הצפויה של בויל היא העובדה שאנשים מוכנים לצפות בה, אבל לא לשלם עבור כך. יוטיוב, שממנה בא עיקר פרסומה של בויל, לא הצליחה להגיע להבנות עם האחראים להפקת "כוכב דועך", עד שהיה מאוחר מדי. שני הצדדים הפסידו, על פי הערכות, כ-1.87 מיליוני דולרים. אבל ההערכות הללו תלויות בתפיסה המשונה שלפיה אנשים ייכנסו לקליפ של בויל ואז ימהרו להקליק על פרסומות. כפי שמעידות תחזיות ההפסדים של יוטיוב, זה לא כל כך עובד במציאות.

למסקנה הזו – שמפרסום רשת אי אפשר לחיות – הגיעו גם שורה של יזמי רשת. האשליה הזו היתה צריכה למות כבר עם פקיעת הבועה ב-2001. זה לא קרה, אבל המשבר הכבד שהחל בספטמבר שעבר העביר את המסר טוב יותר. 

התוצאה היא מודלים כלכליים אוטופיים פחות ויעילים יותר. הסטארטאפ OpenTable, למשל, שהונפק בבורסה של ניו יורק בסוף השבוע, לא מתקרב לפרסומות במקל: הוא פשוט גובה דולר עבור כל סועד שהגיע דרכו למסעדה שמשתמשת בשירותיו. זה עובד. חברות אחרות משתמשות בפרסומות – אבל מגבות את (חוסר) ההכנסות מהן באמצעות מנוי בתשלום. זה מגיע, וזה יגיע גם לכאן. הזיות ה"חינם" של כריס אנדרסון ודומיו חולפות, תודה לאל, מהעולם.

קצרצרים

בסוף השבוע ציינו בארה"ב את יום הזיכרון. אחד ממפתחי גוגל מצא דרך מקורית לציין אותו: הוא יצר שכבה בגוגל ארץ, המציינת את מקום נפילתו ומקום מגוריו של כל אחד מההרוגים במלחמות עיראק ואפגניסטן.

ובחדשות צבאיות-למחצה אחרות, המזל"טים בגודל חרק של צבא ארצות הברית צפויים לקבל בקרוב מצלמות קלות יותר, מדויקות יותר, וחסכניות יותר באנרגיה. מזל"טים בגודל חרק היו, רק לפני תריסר שנים – בסרט "האלמנט החמישי" – מדע בדיוני של המאה ה-23. הם כבר כאן.

דל מוציאה לפטופ חדש בקוטר 13 אינץ'. עד כאן, שום דבר חדש. אבל מערכת ההפעלה שלה היא לא חלונות, כמקובל, אלא אובונטו המבוססת על לינוקס. דל היא המיינסטרים של המיינסטרים – כל כך במרכז, שהמוצרים שלה נחשבים למשעממים. והיא מוכרת מחשב לינוקס. מעניין.

מה השירות החשוב ביותר שצריך נמל תעופה להציע לאסיריו (לקרוא לשוהים בו "אורחים" זו פשוט אורווליאניות)? על פי 47% מאנשי העסקים שנשאלו לאחרונה, התשובה היא חיבור WiFi. הוא נחשב לחשוב יותר ממזון ראוי – ומאחר שבנמל תעופה עסקינן, חיבור וייפיי גם סביר יותר.

משתמשים תמיד באותה סיסמה, לכל אתר? אתם בחברה טובה. ועם זאת, זה הולך ונעשה מסוכן. הניו יורק טיימס מפרסם מדריך קצר לביצורה, ביטונה ושפצורה של הסיסמה שלכם.

· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)

· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.

· ל-RSS "טכנולוגי על הבוקר"