צילום: נמרוד גליקמן

לקראת שבועות: ארוחה בכפר הרוא"ה

חג שבועות מחייב יציאה מחוץ לעיר וביקור במסעדה חלבית. האווירה היתה מקסימה וכללה ארוחה תחת עצי פרי, שהיתה חווייתית אך לא אחידה מבחינה קולינרית

25.05.2009, 09:55 | גלי וולוצקי

ז'אנר הלולים שהוסבו למסעדות ולבתי קפה הוא תופעה ישראלית ייחודית. רק בישראל תוכלו למצוא כל כך הרבה מסעדות שרק לפני שנים ספורות קרקרו בהן התרנגולות. סוג של הישרדות בנוסח ההתיישבות העובדת, כנראה. ולא שזה רע. הציפורים מצייצות, ניחוח החציר נישא באוויר, ולסועדים יש הזדמנות ליהנות מחוויה כפרית במרחק של חצי שעת נסיעה מתל אביב, או 5 דקות נסיעה מהבית לתושבי השרון.

הרואה בקפה בכפר הרוא"ה הוא בית קפה נחשב ואהוד בעיקר בקרב הציבור הדתי. הוא כשר, מצויד בחצר רחבת ידיים שעליה מצלים עצי פרי, ומספק ארוחות חלביות, קלות וחביבות.

הארוחה העסקית במקום מציעה ארבעה מסלולים לבחירה: עסקית דגים (85 שקל), עסקית אסייתית (65 שקל), איטלקית (65 שקל) או כפרית, המאפשרת לבחור ממגוון הסלטים בתפריט (60 שקל). כל העסקיות מציעות כתוספת למנה העיקרית גם לחמניות, מטבלים, תוספות ושתייה קלה או חמה.

ראשונים הגיעו לשולחן הלחמניות, שהיו תעשייתיות ומאכזבות, והמטבלים: חצילים, פלפלים וטחינה. בדיעבד שמחנו על שזנחנו את הלחמניות בזמן, שכן גודלן של המנות העיקריות התגלה כנדיב ביותר.

סלט רועים מהעסקית הכפרית (60 שקל) הכיל שפע של ירקות טריים: חסות, עגבניות, מלפפונים וצנוניות, שעליהם גורדה כמות יפה של גבינת ברינזה. תוספת תמוהה של נבטים ופטריות שהוקפצו ברוטב סויה והוצבו אחר כבוד בראש הסלט היתה מיותרת. מנת הפסטה ברוטב שמנת ופטריות מהעסקית האיטלקית (65 שקל) הכילה כמות נדיבה של ריגטוני (צינורות חלולים) טריים ומעולים. זו היתה יכולה להיות מנה מצוינת, אלמלא היו הפטריות ברוטב חלקלקות וחסרות טעם והזכירו לנו פטריות משומרות.

כשהבנו שכל מוצרי החלב של המסעדה הם מתוצרת משק יעקבס הסמוך לא התאפקנו והזמנו גם פלטת גבינות (59 שקל), שכללה מבחר נאה מתוצרת המחלבה: ברינזה, גאודה, קממבר, קצ'וטה וגבינת שמנת, שהיו טובות מאוד.

לסיכום, למי שרוצה לסעוד תחת עצי פרי מזומנת חוויה נעימה, גם אם לא אחידה מבחינה קולינרית.