גידול של 8% באשראי החוץ בנקאי למגזר העסקי

נבלמה הירידה בהיקף האשראי החוץ בנקאי למגזר העסקי. כך עולה מנתוני מסמך שהגיש הבוקר (ב') מרכז המחקר והמידע של הכנסת לוועדת הכספים, על רקע דיון בוועדה בנושא מחנק האשראי במשק.

מהמסמך, שחיבר עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי בכנסת, עולה כי ברבעון הראשון של שנת 2009 גדל האשראי החוץ בנקאי לסכום של 25.9 מיליארד שקל, גידול של 8% לעומת הרבעון הקודם.

עלייה זו באה לאחר הצטמקות של 14% באשראי החוץ בנקאי בשנת 2008 כולה. האשראי הבנקאי, לעומת זאת, גדל ב-3.1 מיליארד שקל בלבד. יחד עם זאת, מרבית האשראי בשוק החוץ בנקאי מקורו במשקי בית - 14 מיליארד שקל. לעומת זאת, הגופים המוסדיים העניקו אשראי בהיקף של 8 מיליארד שקל בלבד (עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם).

סך האשראי למגזר העסקי ברבעון הראשון הסתכם ב-29 מיליארד שקל, וסך האשראי במשק לרבות אשראי למגזר הפרטי ולממשלה הסתכם ברבעון הראשון ב-62 מיליארד שקל (עלייה של 4% לעומת הרבעון הקודם).

לעומת נתונים מעודדים אלה, חושף המסמך תמונה עגומה למדי במגזר העסקים הקטנים והבינוניים. על פי הנתונים, נכון לספטמבר 2008 רק 13% מהאשראי במגזר העסקי הוקצה לעסקים קטנים, ו-22% מהאשראי במגזר העסקי הוקצה לעסקים בינוניים. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2008 ירד שיעור האשראי לעסקים קטנים ובינוניים באופן ריאלי ב-1.7%, לעומת גידול ריאלי באשר לעסקים גדולים בשיעור של 4.7%.

ברוש: "לא בא בטענות לבנקים"

שרגא ברוש | צילום: שאול גולן

במהלך הדיון בוועדה אמר סגן החשב הכללי, עמי לנדאו, כי "עד המשבר מחצית מהאשראי למגזר העסקי הגיע מהשוק החוץ בנקאי. ב-2008 ראינו ירידה גדולה באשראי החוץ בנקאי, וכן באשראי שמקורו במשקיעים זרים. במגזר הבנקאי לא זיהינו גידול באשראי, אבל גם לא ירידה. כך למעשה נוצר מחסור באשראי. אלא שיש לזכור כי בשל הירידה הכללית בביקושים, חלה ירידה בביקוש לאשראי. ראינו חוסר ניצול של מסגרות האשראי שהבנקים מעמידים. בנוסף, בסקר החברות של הרבעון הראשון של 2009 שערך בנק ישראל ראינו שהבעיה העיקרית היא לא באשראי אלא במחזור המכירות".

לנדאו הוסיף כי "אי לכך הממשלה החליטה לייחד 6 מיליארד שקל בערבויות מדינה לטיפול ביצואנים. מתוכם 4 מיליארד שקל יהיו מיועדים לביטוח סיכוני סחר חוץ בידי הממשלה לטווח הקצר והבינוני, מיליארד שקל נוספים יסייעו ליצואנים שמתמודדים על מכרזים בחו"ל על ידי ביטחונות, ומיליארד שקל נוספים ישמשו להגדלת הביטוח של חברת אשרא לביטוח סיכוני סחר חוץ לטווח ארוך".

לדברי לנדאו, בתוכנית הכלכלית החדשה של האוצר הוחלט להוסיף עוד 2 מיליארד שקל בערבויות מדינה לקרנות חדשות בתחום האשראי, כמו למשל קרן לעידוד ההיי טק.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, תקף את המדינה על אופן הסיוע הלא מספק והמסורבל שניתן לעסקים קטנים ובינוניים. לדברי ברוש, "אני לא בא בטענות לבנקים. אני לא משוכנע שאין כסף במערכת הבנקאית לתת כאשראי לעסקים קטנים ובינוניים, אבל הם לא בטוחים ביכולת ההחזר של העסקים. בדיוק כאן נכנס תפקידה של המדינה, שאמורה לפתור את כשל השוק הזה. אין ויכוח שעיקר הסיכון יהיה על המדינה, אבל זה יניע את גלגלי העסקים. עד שכל הבנקים לא יפעילו את הקרנות לעסקים קטנים ובינוניים, הסיוע לעסקים לא יפעל כפי שצריך".

מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, אמר בדיון כי "המשבר שיתק כמעט לחלוטין את כל שוק האשראי החוץ בנקאי. הפנסיונרים בישראל הפסיקו להלוות את הכסף שלהם למגזר העסקי לפני שנה. זה נכון שעכשיו העסק התעורר, אבל זה עדיין טיפה בים. כל מה שיקרה לבנקים לא יכול לפתור את הבעיה הזו. יש בור של מיליארדים שאתם לא תיתנו לבנקים לגשר עליו כי אתם תדרשו מהם לנהל את הסיכונים".

לדברי פרל, ב-2008 עלה האשראי לבנקים לעסקים ב-11%. קצב הגידול הנמוך באשראי הבנקאי ברבעון הראשון של 2009 – בשיעור של 1% בלבד - כך על פי פרל, נובע בין היתר מהירידה בביקוש לאשראי בקרב העסקים, בשל הירידה בפעילות הכלכלית. "הבנקים כמעט ולא נפגעו מן המשבר. הבנקים הסתבכו באופן מינימלי בהשקעות אקזוטיות והם לחלוטין לא נתנו הלוואות לגורמים שכושר ההחזר שלהם אפסי. כאשר באים לבחון את התנהגות הבנקים בשוק האשראי, צריך להסתכל על ההישג שלהם, ואסור לתת להם לקחת את הסיכון כעת", אמר פרל.

גורמים בכנסת מספרים כי בין ועדת הכספים לבין ועדת הכלכלה נוצרה תחרות על מי מהן תקיים ראשונה דיונים בנושאים אשר נופלים בתפר שבין שתי הוועדות. באופן דומה, לפני כשבועיים הכריז יו"ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה), כי יקיים דיון בנושא פרשת בנק הפועלים ובנק ישראל. במקביל, יו"ר ועדת הכלכלה, אופיר אקוניס (ליכוד), הודיע כי ועדת הכלכלה תקיים דיון זהה באותו נושא יום קודם לכן. לבסוף, בהתערבות יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין (ליכוד), שני הדיונים בשתי הוועדות בוטלו. עם זאת, לאור הדיון היום בוועדת הכספים, נדמה כי היריבות בין שתי הוועדות רק בחיתוליה.