התקציב הוא הישג לממשלה

לפני כשבועיים עבר תקציב המדינה הדו־שנתי בממשלה והועבר לדיון ואישור בכנסת. כפי שהיה בכל השנים האחרונות, גם תקציב זה היה כרוך בריטואל קבוע של דרמות, אמיתיות או מדומות. ומה יישאר בסופו של דבר, אחרי שהאבק ישקע מעל תלי המילים, הכותרות והוויכוחים?

ראוי לבחון את התקציב בראי התקופה, לפי יכולתו להתמודד עם המשבר הכלכלי. נתוני הלמ"ס שפורסמו בשבוע שעבר העידו על מה שכולם יודעים זה זמן רב: הצמיחה ברבעון הראשון של השנה צנחה לשיעור שלילי של 3.6% ורמת החיים ירדה ב־6%. הנתונים הגרועים מעידים מצד אחד על חומרת המצב, ומצד שני על אי־נקיטת צעדים משמעותיים מצד הממשלה הקודמת.

אף שהיו כמה קלקולים בהתנהלות, העברת התקציב היא הישגה המשמעותי הראשון של הממשלה: תוך שישה שבועות של כהונה היא הצליחה לייצר ולאשר תקציב דו־שנתי. האתגר של ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר שטייניץ היה גדול: לאשר תקציב למדינה לאחר שנת בחירות, מבצע "עופרת יצוקה", משבר כלכלי מיובא מחו"ל ואבטלה הולכת וגוברת, תוך שמירה על יחסי העבודה עם ההסתדרות והמעסיקים. התוואי האסטרטגי להשגת המטרה נקבע כבר בתוכנית "100 הימים", שרוב פרקיה הכלכליים כלולים בתוכנית הכלכלית ובהצעת התקציב.

היעד הראשון של נתניהו ושטייניץ היה לאשר תקציב במהירות המרבית לצד הכנת תוכנית כלכלית, כדי לאפשר לכל הגורמים המניעים את כלכלת ישראל לעבוד באופן מאורגן כשגבולות הגזרה של מסגרת התקציב ויעדי הגירעון ידועים להם. יעד זה הושג.

היעד השני היה להעביר תקציב דו־שנתי, עניין חסר תקדים ונדיר, כדי לגרום לכל הגורמים הנוגעים בדבר לתכנן לטווח ארוך את מהלכיהם האסטרטגיים - הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. גם יעד זה הושג.

היעד השלישי היה להשיג יציבות שלטונית כדי לאפשר למדינה להתמודד עם הסוגיות הקיומיות העומדות לפתחה ולנהל מערכת שלטונית יציבה. יעד זה הושג אף הוא.

היעד הרביעי היה לשלב כוחות בין כל הגופים, ולא להגיע למצב של עימותים, משברים ושביתות. החתימה על "עסקת חבילה" בין הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים הועילה במישור יחסי העבודה. גם אם היא עלתה קצת יותר מהמתוכנן, האלטרנטיבה של שביתות גרועה בהרבה.

היעד החמישי עוד לפנינו: על הממשלה לתאם ציפיות עם הציבור, ובפרט עם הגופים העסקיים במשק, עם ההסתדרות והגופים החברתיים. עליה להתרכז בחילוץ ומזעור נזקי המשבר, ולהעניק סיוע לאוכלוסיות שנפגעו ממנו ישירות. בד בבד עליה למנוע טעויות שישפיעו שנים רבות, כמו למשל מהלכים שייצרו תשתית אינפלציונית, ולהתוות מדיניות מאקרו כלכלית ארבע־שנתית תוך סימון מגמות רב־שנתיות מתקנות, כמו הקטנת הגירעון התקציבי בחצי בד בבד עם הפחתת המסים.

הממשלה צריכה למנות צוות פרויקטורים בין־משרדי אד־הוק, לתקופה מוגבלת, עם סמכויות לניהול משברים. הצוות, שידווח לקבינט הכלכלי־חברתי, יפעל להסרת חסמים שונים וידאג לקיצור ההליכים הביורוקרטיים כדי להגיע לביצוע מהיר. הוא יבצע מיפוי ובדיקות לכ־30 פרויקטים או נושאים התקועים בגלל קשיים ביורוקרטיים, אשר הם בעלי פוטנציאל למימוש מיידי וליצירת מקומות עבודה. לנוכח התרסקות היצוא בתקופה האחרונה, אתגר נוסף העומד בפני הממשלה הוא מציאת פתרונות יצירתיים להגנה על רווחיות היצוא.

לסיכום: יש לברך על ההישגים של העברת התקציב הדו־שנתי במהירות הבזק. מה שהממשלה זקוקה לו הוא תמיכה מכל הגורמים לצעדים שהיא נוקטת כעת ותנקוט בעתיד כדי לחלץ את המשק מהמיתון.

הכותב הוא רו"ח, יו"ר בזק לשעבר ושימש כחבר בצוות "100 הימים"