אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גמר גביע בסימן שאלה צילום: ראובן שוורץ

גמר גביע בסימן שאלה

הערב מכבי חיפה נגד בית"ר ירושלים בגמר גביע המדינה. כמה חסכה בית"ר ירושלים מהפסד האליפות? כמה היא תחסוך מהפסד למכבי חיפה? לאן נעלמו הכרטיסים? והאם התותחנים מאנגליה זכו בגביע הישראלי?

26.05.2009, 09:30 | אביתר לנג ואוריאל דסקל

נתחיל בחדשות טובות לבית"ר ירושלים. הקבוצה חסכה כ־2.2 מיליון שקל, שהיו אמורים להינתן כבונוסים לשחקנים עבור זכייה באליפות. בית"ר, כאמור, לא זכתה באליפות ובכך נחסכה ההוצאה שלפני שנה נראתה בלתי נמנעת.

גביע המדינה. מסורת של 87 שנים, צילום: ראובן שוורץ גביע המדינה. מסורת של 87 שנים | צילום: ראובן שוורץ גביע המדינה. מסורת של 87 שנים, צילום: ראובן שוורץ

החדשות הטובות פחות עבור איציק קורנפיין, יו"ר בית"ר, הן שאם ינצחו שחקניו היום את מכבי חיפה בגמר גביע המדינה, הם יהיו זכאים לבונוס שיא של 1.1 מיליון שקל.

הכספים הללו מופקדים בבקרה התקציבית כחלק מהערבויות, ואם בית"ר לא תזכה בגביע, הם יעזרו לכסות את החוב האדיר שעומד בפני קורנפיין.

בינתיים נמשך המשא ומתן עם איש העסקים היהודי־אמריקאי־ברזילאי, גומא אגייאר, שכביכול מעוניין לרכוש את הקבוצה. עושה רושם שהוא לא ירכוש בסופו של דבר את המועדון, ובמשרדי המועדון מדברים בפסימיות מובהקת על הנושא.

"שערורייה" ולא "טירוף"

 

גמר הגביע אמור להיות חגיגה, אבל "שערוריית כרטיסים", כפי שמכנים בקבוצות את הקצאת הכרטיסים של ההתאחדות לכדורגל, תפריע למסיבת הכדורגל היחידה שהכדורגל הישראלי עוד עשוי להפיק.

להלן קצת רקע. בית"ר ירושלים ומכבי חיפה הן שתי הקבוצות האהודות בישראל ובקלות יכולות למלא את אצטדיון רמת גן ביותר מ־40 אלף צופים. זה מצב שונה ממשחקי הגמר הקודמים שאליהם העפילו הקבוצות הפועל אשקלון, בני יהודה, בני סכנין, הפועל רמת גן ומכבי הרצליה, שגם אם יקבצו את כל האוהדים שלהן בארץ, לא יצליחו למלא את האצטדיון הגדול בישראל.

7,200 כרטיסים הועברו למכירה למכבי חיפה ובית"ר ירושלים ליציעים המערביים (שהקיבולת שלהם היא 12 אלף מקומות). ובקבוצות מתארים את הדרישה לכרטיסים נוספים כ"טירוף".

בגלל הביקוש הגדול לכרטיסים נראה מוזר שכרטיסים רבים, רבים מדי, מוקצים לכל מיני גורמים שלא כל כך מובן למה הם מקבלים כרטיסים. עיריית רמת גן מקבלת אלפי כרטיסים מתוקף הסכם ההתאחדות עם העירייה. רבים מכנים את ההסכם הזה "בכייה לדורות", אבל מה לעשות, זה מה יש. עם זאת, גופים אחרים, שאינם קשורים באופן ישיר להתאחדות לכדורגל, מקבלים עשרות אם לא מאות כרטיסים.

"כדאי מאוד שההתאחדות תתעשת בפעם הבאה ותפסיק לייצא כרטיסים לכל מיני גופים ולא תראה את טובת אוהדי הקבוצות כדבר החשוב ביותר", מסרו מבית"ר ירושלים. "אחרי הכל אלה שגורמים לאירוע להיות כמו שהוא הם האוהדים ולא ועדי עובדים uאנשים שתרים אחר הזמנות בחינם".

גם במכבי חיפה מאוד לא מרוצים מחלוקת הכרטיסים, אבל מאיצים בהתאחדות לחשוב על כל הדברים האלה בפעם הבאה. "קודם כל, בניגוד לחבר'ה מירושלים, אותי זה לא מפתיע", אומר איתמר צ'יזיק, מנכ"ל מכבי חיפה. "כבר ראיתי שבאירועים ברמת גן החשבון הפשוט של חישוב המקומות לא יוצא כפי שהוא. מצד שני, לא יכול להיות שההתאחדות תוותר על הכנסה לטובת חלוקת הזמנות גדולה. אני לא נגד הזמנות. יש מי שמגיע לו וזה בסדר, אבל במקרה הזה חרגו מהפרופורציות ההגיוניות ויהיו אוהדים משני הצדדים שייפגעו מזה".

במכבי חיפה גם הביעו חרדה שכרטיסים רבים יוצאו למכירה על ידי ספסרים.

היה יכול להיות נחמד

ההתאחדות לכדורגל היתה צריכה לחגוג את הגמר הזה בין שתי הקבוצות הפופולריות בישראל בהפנינג ענק ביום שבתון (שבועות?), באצטדיון שמחולק לשני צבעים (ירוק וצהוב) ובשירת אוהדים שמרעידה את רחוב ז'בוטינסקי ברמת גן; אבל זה כנראה לא יקרה, כי לא ברור לאן נעלמו הכרטיסים לאוהדים של הקבוצות.

כרטיסים לגמר שמוקצים לספונסרים ולנותני חסות הם דבר לגיטימי בימינו. אוהדים רבים אולי מתלוננים על כך שספונסרים מקבלים יותר מדי כרטיסים, אבל באופ"א, למשל, מאמינים ש"אם היינו הוגנים באמת, אז הספונסרים היו מקבלים הרבה יותר כי הם מכניסים לנו הרבה יותר כסף מאשר מכירת כרטיסים".

עם זאת המצב של ההתאחדות לכדורגל שונה. בנק דיסקונט למשל אינו ספונסר, אז למה הוא מקבל כמעט 2,000 כרטיסים? ואז נזכרים פתאום שאבי לוזון הוא בכיר בדיסקונט.

מההתאחדות מוסרים: "על פי בקשת הקבוצות, הועברו כל הכרטיסים לקופות 'בימות' בירושלים ו'גרבר' בחיפה ואם למישהו יש תלונה, שיפנה למשרדי הכרטיסים או לקבוצות. בלי להתייחס לתא הכבוד, יש כרטיסים שמיועדים לשחקני עבר, לספונסרים, לעיריית רמת גן, לשופטים ולעיתונאים. כל השאר לא שווה התייחסות".

הפתרון של כל העניין הזה יכול להיות יותר שקיפות של ההתאחדות לכדורגל, שהיתה חושפת בדיוק כמה כרטיסים מוקצים ולמי. אבל שקיפות זו מילה שמפחדים ממנה בכדורגל שלנו, וגם הגוף שמנהל את ענף הכדורגל לא ממש מעוניין בשקיפות רבה מדי וחבל.

נוסחאות למען היגיון

וישנה גם נוסחה פשוטה שיכולה למנוע את כל הבלגן: להקצות 45% מהכרטיסים לקבוצה אחת, ועוד 45% לקבוצה שנייה. את 10% הנותרים יקצו לספונסרים ולגורמים אחרים.

אם זה לא יצליח בגלל כל מיני סיבות, צריך לחלק את הכרטיסים לפי חישוב הכנסות. אם רכישת כרטיסים היא 70% מסך כל ההכנסות של גמר הגביע, יש לחלק 70% מהכרטיסים בין הקבוצות ואת שאר ה־30% בין ספונסרים וגורמים מכניסים אחרים.

ואם גם דרך זו לא תצליח, אולי כדאי להעביר את גמר הגביע לאצטדיון אחר, בלומפילד. משחק גמר הגביע יהיה קטן וצנוע יותר, אבל לפחות לא יחולקו 3,000 כרטיסים לכל מיני פקידים ופקחי תנועה בעיריית תל אביב.

היסטוריה? לא חשוב

הגביע הוא אירוע רב־מסורת בישראל ומשוחק משנת 1922. בריגדת לנקשר (או הגדוד הלנקשרי בחיפה) זכתה בגביע הראשון וקבוצת חיל האוויר המלכותי של בריטניה (המעופפים מרמלה) זכתה בו בשנים 1923–1927.

הפועל תל אביב היתה הקבוצה הישראלית הראשונה שזכתה בגביע, ב־1928. ב־1932 חזר הגביע לידיים בריטיות עם ניצחונה של המשטרה הבריטית, וב־1943 זכתה קבוצת חיל התותחנים הבריטית ("גאנרס" כמו ארסנל) בגביע האחרון שזכתה בו קבוצה בריטית בארץ ישראל.

מכבי תל אביב ניצח בגמר הגביע האחרון לפני הקמת המדינה ב־47' וב־1952, בגמר גביע המדינה הראשון, ניצחה מכבי פתח תקווה. מאז ידע הגביע דרמות רבות ומשובחות.

אבל היכן מסתתרת כל ההיסטוריה המרתקת הזו בשיווק של גמר הגביע? 87 שנה, לך תזכור.

תגובת ההתאחדות:

"הזוי בעינינו שצעד שעשינו לטובת הקבוצות, להלן העברת מכירת הכרטיסים לחיפה וירושלים, צעד של רצון טוב שלא היינו מחויבים כלל לעשותו ועל פי טענות אוהדים, הקבוצות נכשלו בו (אתרי אינטרנט שלא עומדים בעומס, מענה טלפוני לקוי במשרדי הכרטיסים בחיפה וירושלים), מוצג כנגדנו.

כשמכירת הכרטיסים לחצי הגמר נעשתה דרך משרד הכרטיסים "לאן" – זכיין ההתאחדות- שמכר לארבע קבוצות ולא לשתיים, לא קיבלנו ולו טענה אחת, אך כשהעברנו כרטיסים לקבוצות- הגיעו תלונות- אז של מי המחדל?

יש לזכור גם שמותר לאוהד כדורגל רגיל, שאינו מחיפה או ירושלים, להגיע לגמר- מי קבע שחובה להעביר לחיפה וירושלים את כל הכרטיסים? לאוהד של בני יהודה או קרית שמונה אסור להגיע למשחק??? ולכן שמרנו את יציע 17-18 למכירה לקהל הרחב.

האצטדיון יהיה מלא היום, כמעט חציו באוהדי בית"ר וכמעט חציו באוהדי חיפה, ומעניין אם מישהו (קבוצות, עיתונאים ואחרים שהכפישו) יתנצל אחר כך. הכי קל להכפיש, להאשים ולהימלט מאחריות, אך האמת היא שמשרדי הכרטיסים של הקבוצות לא היו ערוכים לטפל בכמות כזו של מכירה והכל מוצג כמחדל שלנו.

באשר להכנסות- ההתאחדות הישראלית היא בין הבודדות שמתחלקת עם הקבוצות בהכנסות מחצי גמר וגמר הגביע. הקבוצות מדברות על הכנסות אבל שוכחות את ההוצאות (בחצי הגמר, למשל, היו הוצאות שיטור ואבטחה של מעל 800,000 שקל).

לגבי ההזמנות- למה הקבוצות לא מתלוננות על ההזמנות שהן מקבלות?

וכדאי שמישהו ידע סוף סוף את ההסכם עם עיריית ר"ג- זהו הסכם שמבקר המדינה לא העביר לגבי ההתקשרות בין ההתאחדות לעיריית ר"ג ולו מילת ביקורת. ההסכם קובע כי ההתאחדות מקבלת את כל שטח האצטדיון על משרדיו ל- 49 (!) שנים תמורת 500 כרטיסים ביציע המזרחי וכ- 350 במערבי ולא "אלפי כרטיסים" כפי שנכתב.

לגבי שאר ההזמנות- אם ההתאחדות מזמינה שחקני עבר של נבחרת ישראל ומאמני עבר למשל את עמנואל שפר- זה כבוד לכל הכדורגל הישראלי. ואם אנחנו רוצים להזמין ילדים חולי סוכרת נעורים או ילדים חולי סרטן- אנחנו ממש לא צריכים להתבייש בזה."

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות