אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שוק העבודה: למה לא ישראליות? צילום: עמית שעל

שוק העבודה: למה לא ישראליות?

העושק בחסות החוק נמשך חרף החלטת הממשלה

27.05.2009, 07:31 | רותי סיני

השבוע הוגש לבית המשפט העליון ערעור בשמו של אזרח הודי, ל"ד, שהובא לעבוד בישראל באופן חוקי, בחסות המדינה, אך מרגע הגעתו נהפך לעבריין מובטל ומאז הוא מחטט בפחי אשפה כדי לשרוד. המדינה מבקשת לגרש אותו משום שאין לו מעסיק ולפיכך הוא נחשב שוהה לא חוקי. בהודו מחכים לו האנשים שמהם לווה 9,000 דולר בריבית של 60% בשנה כדי לשלם למתווכים שהסדירו את הבאתו לישראל.

הסכום אמנם שווה לשכר של"ד מרוויח במשך שלוש שנים בהודו, אבל המתווך הבטיח לו שירוויח בישראל לפחות אלף דולר בחודש במשך חמש שנים. לפי הנחיית המתווך, נסע ל"ד לשגרירות ישראל בניו דלהי ואחרי ראיון קצרצר קיבל אשרה לעבוד אצל קשיש ישראלי כמטפל סיעודי. ל"ד שילם 4,000 דולר למתווך בהודו ו־5,000 דולר נוספים לאותו מתווך שפגש אותו בנמל התעופה בן־גוריון. אולם לפי תלונה שהגיש במשטרת ישראל ותצהירים שנתן, המתווך לקח את הכסף ונעלם. ל"ד נשאר בשדה התעופה בלא מעסיק. אלמלא יצר קשר עם קו לעובד, שמלווה ומייצג אותו זה יותר משנה, היה מוחזר להודו ולגורל העגום שממתין לו שם.

ל"ד הוא אחד מאלפי אזרחים זרים שנפלו קורבן במשך השנים להונאה דומה - הבאתם ארצה רק כדי לחלוב מהם דמי תיווך. רובם גורשו. מיעוטם השיגו היתר לעבוד אצל מעסיק אחר. אבל על אף מידע שמסרו למשטרה, רק מתווכים וחברות כוח אדם בודדים נתפסו והועמדו לדין. סחבת ביורוקרטית, מחסומי שפה וחששות של הקורבנות, מחסור בכוח אדם ובעיקר מחסור בכוח רצון מונעים מהמדינה למגר את התופעה המכוערת הזאת, כמו גם את גבייתם הלא חוקית של סכומי עתק - בין 6,000 ל־18,000 דולר - מכל עובד זר שמגיע לישראל.

השבוע זומנו לוועדת עובדים זרים בכנסת נציגי משרדי החוץ והפנים לדווח אם חלה התקדמות ביישום הסדר שנועד לחסל את דמי התיווך - הסדר שעליו החליטה הממשלה לפני כמעט ארבע שנים. לפי התוכנית, הבאת העובדים מחו"ל תוסדר באמצעות ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM), גוף המסונף לנציגות האו"ם בז'נבה, שיגבה רק כמה מאות דולרים לכיסוי הוצאות על אשרות ובדיקות. סוכם שההסדר יופעל תחילה בתאילנד ויורחב למדינות אחרות שמהן ישראל מביאה עובדים.

מאז התקבלו בממשלה החלטות נוספות בנדון, נחתמו מכתבים, נערכו פגישות, אך ההסדר טרם הופעל. בישיבה בכנסת התברר כי רק עתה אישר האוצר להעביר 700 אלף דולר ל-IOM להקמת התשתית הנדרשת בבנגקוק להפעלת ההסדר. בישיבה גם דווח כי בממשלת תאילנד כועסים על הסחבת (אף שגם היא תרמה לעיכוב), עד כדי כך שהחרימו אירוע שהתקיים בשגרירות.

לפי חישוב שעשו בתמ"ת, בשנה וחצי שחלפו מאז התבקש האוצר לאשר תשלום של 700 אלף דולר לארגון ההגירה, שילמו 3,000 תאילנדים 21 מיליון דולר למתווכים תאילנדים וישראלים כדי שיסדירו למענם עבודה בישראל. חישוב נוסף מראה שלאורך ארבע השנים מאז התקבלה החלטת הממשלה, הגיעו לישראל 100 אלף עובדים לפחות. אם כל אחד שילם "רק" 7,000 דולר (רבים שילמו הרבה יותר), הפיקו המתווכים על גבם כ־3 מיליארד שקל. רוב הכסף הגיע לישראלים. יש להניח שלא דווח עליו לרשויות המס.

באופטימיות זהירה אפשר לומר שנראים ניצני שינוי. באחרונה בלמה רשות ההגירה הבאת עובדים מנפאל עקב מידע מנציג ישראל בקטמנדו על דמי התיווך שהעובדים נדרשים לשלם, לפעמים בלא שממתין להם מעסיק.

דמי התיווך פוגעים לא רק במהגרי העבודה. הם משמשים תמריץ להגדלת מספרם בישראל על חשבון מובטלים ישראלים. מספר ההיתרים להעסקת מטפלים זרים גדל ב־20% בשנה האחרונה ל־55 אלף בקירוב. הממשלה אינה נוקטת צעדים משמעותיים להקטנת מספר המטפלים הזרים. אלפי מובטלות חרדיות, ערביות ועולות חדשות היו יכולות להחליף לפחות חלק מהנפאליות וההודים, אבל להן אין לובי.

תגיות