אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי - מקפלים את המצנחים: הצעה להגבלת פיצויי הפרישה בחברות ממשלתיות צילום: אלי יוסף

בלעדי - מקפלים את המצנחים: הצעה להגבלת פיצויי הפרישה בחברות ממשלתיות

לפי הצעה חדשה של מנהל רשות החברות הממשלתיות היוצא אודי ניסן, הפיצויים לבכירים הפורשים לא יעלו על עשר משכורות חודשיות. נוסף על כך, יותנו הפיצויים בוותק, בגודל החברה ובמצבה הכלכלי

31.05.2009, 07:00 | שאול אמסטרדמסקי

רגע לפני שהוא עובר לשמש ראש אגף התקציבים, מציע מנהל רשות החברות הממשלתיות, אודי ניסן, להגביל את פיצויי הפרישה הניתנים כיום בחברות ממשלתיות. לפי הצעה שהגיש ניסן לקבינט הכלכלי עם הממונה על השכר, יוקשחו מאוד תנאי לפיצויים. הקבינט הכלכלי ידון בהצעה מחרתיים, ואם תאושר, היא תיכנס לתוקף מיד.

לפי החלטת ממשלה משנת 1980, דירקטוריונים בחברות ממשלתיות היו רשאים לאשר פיצויי פרישה מוגדלים למנכ"לים ולפקידים בכירים, נוסף על הכספים שנצברו לזכותם בקופת הגמל. לפי הנורמה שהשתרשה, ושזכתה גם לביקורת מצד מבקר המדינה, הבכירים היו מקבלים פיצויים בסכום כולל של משכורתם החודשית האחרונה בעבור כל שנה שבה עבדו בחברה.

למשל מנכ"ל קופת חולים מאוחדת לשעבר, עוזי סלנט, שכיהן בתפקיד 28 שנים ופרש לפני כחצי שנה, קיבל מענק פרישה בסכום של 892 אלף שקל ופיצויי פיטורים בסכום של יותר מ־3 מיליון שקל, הכל באישור הדירקטוריון. יו"ר בזק לשעבר, מיקי מזר, קיבלה עם פרישתה ב־2005 לאחר שנתיים בתפקיד פיצויי פרישה בסכום של כ־200 אלף שקל.

לפי הכללים החדשים, יינתנו הפיצויים רק עבור השנים שבהן כיהנו הפורשים בתפקידים בכירים, ובתנאי שכיהנו בתפקיד למשך שנתיים לפחות. כמו כן, בחברות ממשלתיות גדולות במיוחד, למשל חברת החשמל, שבהן שכר מנכ"ל הוא 36-44 אלף שקל בחודש, תהיה תקרת הפיצויים עד עשר משכורות חודשיות. בחברות ממשלתיות קטנות יותר, שבהן שכר מנכ"ל הוא 20-34 אלף שקל בחודש - התקרה תעמוד על חמש משכורות חודשיות בלבד.

כמו כן, רשות החברות והממונה על השכר לא יאשרו פיצויים מוגדלים, אם החברה נמצאת בהפסד או אם הבכיר פורש לפנסיה מוקדמת. במקרים של חריגות שכר, יחייבו פיצויי הפרישה המוגדלים את אישור הממונה על השכר ומנהל רשות החברות, נוסף על אישור הדירקטוריון.

במקביל יתבקש הקבינט הכלכלי לאשר את שינוי הרכב הוועדה האחראית לסיווג החברות הממשלתיות לקטגוריות שכר שונות. לפי ההצעה, את מקומו של נציב שירות המדינה בוועדה יתפוס הממונה על השכר במשרד האוצר. באופן זה יהיה למשרד האוצר רוב כמעט קבוע בוועדה, המונה נוסף על כך את מנהל רשות החברות הממשלתיות ונציג מהמשרד הממשלתי שבתחומו פועלת החברה הממשלתית. 

תגיות