משיחת יתר: לגופו של עניין
ציורי עירום נשי תמיד נמכרו מצוין. קציעה אלון, אוצרת התערוכה "עירומות", מציגה רק יצירות של אמנים גברים. לדברי מבקריה מדובר באקט אלים ופורנוגרפי
קל לשער שאותו קהל יאהב חלק גדול מהציורים בתערוכה "עירומות", המוצגת בימים אלו בבית האמנים בירושלים. האוצרת קציעה אלון, ראש לימודי המגדר בבית ברל, בחרה להציג בתערוכה עירום נשי שצויר או צולם בידי אמנים גברים: סשה אוקון, יאן ראוכוורגר, יצחק ליבנה, אריק מירנדה, מאיר אפלפלד, יגאל עוזרי, דרור קרטה ולאו ריי.
החלטתה שלא לשלב בתערוכה עבודות של אמניות המציגות נקודת מבט שונה וביקורתית עוררה כעס רב בקרב פמיניסטיות. במאמר שפרסמה לאחרונה האמנית נעמי טנהאוזר בעיתון המקוון "מארב" (www.maarav.org.il) היא מאשימה את אלון ב"מעשה אלים ופורנוגרפי המצעיד את הדיון הפמיניסטי שנות דור אחורה". טנהאוזר טוענת שקיום תערוכה שבה מציגים רק גברים יוצר מצב של תנאי סף בלתי הוגנים ומעניק למגדר הגברי מעמד של קבוצה שלטת. היא אף יוצרת הקבלה בין המסחר ביצירות אלו לבין הסחר בפורנוגרפיה.
אלון מופתעת מהביקורת. הרי לא ייתכן שדווקא היא תציג תערוכה שתיחשד בשוביניזם, ויותר מכך - בעידוד הפורנוגרפיה. ההחלטה לוותר על המבט הנשי, היא אומרת, נעשתה באופן מודע. "הבנתי שאני לא צריכה את הנשים כדי להציג את הבעיה. דווקא מתוך ריכוז העבודות הזה, שנעשה על ידי ציירים גברים, רציתי להראות איך הבעייתיות נמשכת, והדגשתי את זה במאמר בקטלוג".
ובכל זאת יכול להיות שהביקורת נותרה בטקסט, ואילו בחלל עצמו מוצגת אותה גישה פטריארכלית של ייצוגי נשים?
"צריך להיות צופה לא מיומן כדי לא להרגיש בשאלות שמעלות העבודות. אפשר לראות את זה בציור של איציק ליבנה, שבו אשה עומדת בפישוק רגליים מעל ראי. אם הייתי אומרת לך שהדימוי הזה לקוח מתוך כתבה מעצימה לנשים שמעודדת אותן לאונן, ולא ממגזין פורנוגרפי, האם הקריאה שלך אז היתה שונה? אם אצליח בתערוכה לגרום לאנשים לחשוב, עשיתי את שלי".
אולי מעורבותה הגדולה של אלון בדיון האקדמי המורכב בסוגיה אינה מאפשרת לה לראות את מה שכל אלו שלא מעורים בו רואים: אשה כאובייקט שנועד לסיפוק תשוקתם.
"זו הויקטוריאניות בהתגלמותה", מאיר חזן את הוויכוח מנקודת המבט של השוק. "בתקופת הרנסנס ציירו עירום קלאסי. ציירו אובייקט, ואף אחד לא הואשם בסחר בנשים. מובן שלעירום יש מיניות שאופפת אותו. 50% מהשוק ייעלם אם יורידו את זה. השוק של ציורי העירום הוא קבוע ויציב ויפה. כמו ששמים אגרטל פרחים בבית, כך תולים ציור של גוף של אשה. זה חלק מהחיים, אי אפשר להתעלם מזה".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה