אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ענתבי: כל תלמיד בית ספר חייב לדעת מהי תשואה ומהו סיכון צילום: יובל חן

ענתבי: כל תלמיד בית ספר חייב לדעת מהי תשואה ומהו סיכון

הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון באוצר חושב שמודעות הציבור לחשיבות ואופן הבחירה של מסלול החיסכון הפנסיוני היא קטסטרופאלית, וקורא לחנך לתחומים אלה בבתי הספר

01.06.2009, 20:44 | מיקי פלד

"המודעות של הציבור הרחב לחשיבות ולאופן הבחירה של החיסכון הפנסיוני היא קטסטרופאלית". כך אמר היום (ב') הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ידין ענתבי.

לדבריו, על הממשלה לקחת על עצמה את החדרת החינוך הפיננסי כלימודי חובה בבתי הספר: "כמו שהמדינה סבורה שתלמיד חייב לסיים את לימודיו כשהוא יודע מתמטיקה ואנגלית, כך גם הוא צריך לדעת מה זה סיכון, תשואה וכד'".

את הדברים אמר ענתבי בכנס של האגודה הישראלית לכלכלה, במושב שעסק בשוק הפנסיה.

באותו מושב תקף פרופ' אבי בן-בסט את חברות הביטוח וקופות הגמל, הגובות דמי ניהול גבוהים מהעמיתים, לדבריו ללא הצדקה. "הייתי חסיד של פיצול קופות הגמל מהבנקים, כפי שקבעה רפורמת בכר", אמר בן-בסט, "אך הציפיות שלנו היו שהרפורמה תוריד את דמי הניהול. לא כך קרה".

פרופ' בן-בסט ציין, כי בבדיקה שערך מצא, כי התשואות הריאליות (בניכוי אינפלציה) בקופות הגמל מאז שנות ה-90' עומדות על ממוצע של 3.6% לשנה, אך כיום דמי הניהול עומדים על 1% ויותר. "מצב זה אינו סביר", אמר פרופ' בן-בסט.

מהו סיכון

בן-בסט, אשר אל דעתו הצטרף פרופ' איתן ששינסקי, אמר כי יש לקבוע תקרת סיכון לגופי הפנסיה. תקרה זו תחליף את ההוראה הנוכחית, לפיה אין להשקיע מעל שיעור מסויים מהנכסים באפיק כלשהו (מנייתי, אג"ח וכדומה) ולמעשה תקבע רק רמת סיכון, כאשר החופש להכריע את תמהיל ההשקעות שירכיב את הסיכון, יישאר בידי הגופים הפנסיוניים.

כך, תוכל קרן פנסיה להשקיע באג"ח מדורגות את השיעור אותו היא תבחר מנכסיה ובהתאם - תפחית או תגדיל את השקעתה במניות ובאפיקים אחרים, כאשר בכל רגע נתון אסור יהיה לה לעבור תקרת סיכון כלשהי.

לשאלת "כלכליסט" אמר הממונה ענתבי, כי הוא מעדיף את המודל הצ'יליאני המשופר, שקובע אפשרויות ניוד בין מסלולים בעלי סיכונים, המותאמים לשכבת גיל, כאשר עמיתים צעירים יושקעו באפיקים מסוכנים יותר, אך כאלו שיכולים לתת תשואה גבוהה יותר לאורך זמן, בעוד עמיתים ותיקים יועברו לאפיקים סולידיים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
אנחנו מובילים פרויקט חדשני בנושא החינוך הפיננסי
עמדתו של מר ידין ענתבי תומכת בחזון חברת דני מאני ילדים לומדים כסף בע"מ המובילה מיזם ייחודי, שטרם נעשה כמותו בארץ, בנושא חינוך פיננסי וקריירה עסקית. החברה מזמינה משקיעים ושותפים אסטרטגיים להצטרף לחוויה המרתקת של הקמת הפרויקט החדשני שלנו.
מיכל ליבנה , תל אביב  |  02.06.09
6.
החינוך ויישומו בפועל.
אין החינוך מקנה כישורי חיים, מיומנויות ומוכנות לההתמודדויות הצפויות במהלך החייס בחייו של אדם. למשל , מלמדים חשבון מבלי, להזביר עד כמה הוא שימושי ביום יום. מלמדים הסטוריה, מבלי להדגיש את הצורך להפיק לקחים, שלא לחזור על טעויות העבר וכך בשאר המקצועות. מלמדים ערכים מבלי להזכיר את תרומתם הכבירה, בקבלת החלטות ובהתנהלות בחברה האנושית ובמכלול ההתייחסות לעולם, לחי ולצומח. חינוך טוב הוא הכנה לחיים ולצפוי בתוכם ביחס לפרט.
גבי  |  02.06.09
5.
אולי פשוט יותר ללמד את פקידי האוצר?
כמה רפורמות בפנסיה נעשו רק בתקופתך מר ענתבי? מי מסוגל היום - גם אם ידע לחשב ריביות ותשואות (אולי גם האקדמיה ללשון העברית תמצא דרך להבחין בין YIELD ל- RETURN ולא תשתמש באותה מילה) להבין את הקשקוש האדיר שיצרת בכל נושא הפנסיה? ההבחנות בין הכנסה מוטבת ושאינה וקופה משלמת וקופה לא משלמת והמעבר בין קופה לא משלמת (כספים שנקראו פעם לקופה הונית ) לקופה משלמת - כזו שמקדמי הפנסיה שלהם הם נמוכים יותר - כפי שנקבעו בעבר למקדמים חדשים. ומי מסוגל לנהל התחשבנויות מה הסכום הצבור בגין קיצבה שנובעת מהכנסה מוטבת לבין כזו שנובעת מהכנסה גבוהה יותר - ולגביה - כזו שהמעביד חוייב בגינה במס וכזו שלא. זה רק חלק קטן מאוד מהמונחים שמרכיבים היום את נושא הפנסיה. אז... במקום שתהיה מערכת פשוטה, הגיונית, שוויונית וברורה - אתה וחבריך (בטפשותכם) מנסים להנציח "רפורמות" על שימכם ולשנותן עוד טרם יבשה הדיו על הורסיה הקודמת. רפורמות שתועלתן מכל בחינה שהיא (לרבות גביית המס) היא שולית שבשולית והצלחתם ליצור ג'ונגל שרק סופר מומחים מסוגלים להבין עד הסוף. אז.... אולי נשלח את פקידי האוצר ללמוד שתפקידם לשרת את הציבור ולחוקק חוקים פשוטים הגיוניים ומובנים שיעילותם תהיה לא שונה מכל ה"סמטוחה" ש"גאוני הואצר" מבשלים
y2kin  |  02.06.09
3.
בוקר טוב אליהו! את כל הפעילות הזו נדרשת לעשות לפני הרפורמה
לצערי, לא שבעתי נחת מתקופת היותך מפקח על שוק ההון. אני אומר זאת מזווית הראייה הפרטית שלי. לדעתי, הפיקוח על שוק ההון בראשותך לא הטמיע את העובדה שהמערכת לה נדרשו הבנקים למכור את ניהול קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שהן חלק בלתי נפרד מהחיסכון הפנסיוני בישראל, איננה מוכנה בחלקה לעכל ולקלוט את הון העתק שנפל עליהם משמיים בהנף יד. במקום לוודא שהן נקטו את הצעדים הדרושים להכשרת העובדים ולקשר עם הלקוחות ולגביית דמי הניהול בהתאם לתוצאות, ובמקום לוודא בזמן אמת כי הםן עושות מנהלות באופן יעיל את כספי הלקוחות, הנחת לחברות, להערכתי, להתנהל בחלקן לפי שיקול דעתן. אבל חלק מהחברות המנהלות את "כספם של אחרים" עסקו בצורה לא מקצועית, לדעתי, בניהול העסקי של כספי החיסכון. לדוגמא, ללא התאמה לנטיית הסיכון של החוסך וללא התאמה לגילו. בעיקר לנוכח השוק המשתנה. במקום זאת רבות מהחברות עסקו בתחרות חודשית על תשואות ובגבייה מסיבית של דמי ניהול ללא קשר לתוצאות העסקיות של ההשקעה. גם ההחלטה המוזרה של האוצר למנוע מהחוסכים להתבונן ביתרת החיסכון באתרי האינטרנט ובמקום זאת להידרש לגלוש לאתרי החברות (המשמעות: צורך לתא משפחתי של שני עובדים שכירים לגלוש בארבעה אתרים שונים במקום באחד) עד שבוטלה במהלך 2008, לא תרמה ליכולת של החוסכים למנוע מעצמם הפסדים ניכרים בשנת 2008. פניות שלי אל ראש הלישכה שלך (ירון פישמן) נענו בתשובות לא רציניות לדעתי. כעת, לאחר שהסוסים נמלטו מהאורווה נזכרת שצריך ליצור תשתיות. על כך נאמר: בוקר טוב לך אליהו. להערכתי, גרמת לחוסכים הפסדים והוכחת שרגולטור יכול להיות תלוש ולא מתוכנן בנושא כה חשוב כחיסכון לפנסיה. אני מאד מאוכזב מפועלך.
אריה דרוקמן , גוש דן  |  02.06.09
לכל התגובות