אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
 סופרבול 2014 צפוי לעבור ללונדון. מהלך שיווקי מבריק או הרעיון הגרוע אי פעם? צילום: shutterstock

סופרבול 2014 צפוי לעבור ללונדון. מהלך שיווקי מבריק או הרעיון הגרוע אי פעם?

אירוע השיא של הספורט האמריקאי צפוי לחצות את האוקיינוס. מי בעד ומי נגד ולמה בתמורה צריכה דנבר לקבל את גמר ליגת האלופות?

02.06.2009, 08:32 | אסף רותם

איך הייתם מרגישים אילו נבחרת ישראל היתה מעתיקה את משחק העלייה למונדיאל מרמת גן לפולין? ובכן ככה, פחות או יותר, מרגישים אמריקאים רבים לנוכח הניסיון להעביר את הסופרבול, האירוע הספורטיבי הגדול בעולם, ללונדון. הם נעלבים.

אמנם זה לא רשמי עדיין, אבל עצם הרעיון מזעזע את אושיות הספורט האמריקאי, וזה למרות הגלובליזציה המואצת ואף על פי שהספורט בארצות הברית מקדים בשנות אור את המחשבה האמריקאית הקונבנציונלית מבחינת הפתיחות שלו לכל דת, גזע ולאום. שהרי משחקי קדם־עונה - ואף משחקים בעונה הרגילה - נערכים מדי שנה מחוץ לגבולותיה של ארה"ב. בייסבול משוחק ביפן, פוטבול באירופה וכדורסל בסין. אבל הסופרבול, הגביע הקדוש? זה כבר יותר מדי.

“הרעיון הגרוע אי פעם"

 

קולות רבים באמריקה חושבים שמדובר ברעיון פוגעני במיוחד, ואקט התאבדותי של הליגה. בלוגר אחד קרא לו הרעיון הכי גרוע אי פעם, בעוד אחר טען כי יעדיף למות מאשר לראות את מימוש החזון של מינהלת הפוטבול. ישנן סיבות רבות מדוע הם צודקים: העברת המשחק פוגעת בגאווה האדירה - ובביזנס הגדול - של הערים המארחות את האירוע ספורטיבי שהומצא באמריקה.

הבדל השעות אומר שהמשחק יצטרך להיערך בערב בלונדון, כדי להיות משודר בצהריים בחוף המזרחי ובבוקר בחוף המערבי, וזה עשוי לפגוע ברייטינג. גם המחשבה על קשיים נוספים בדרך הבלתי אפשרית לרכישת כרטיס חורה לאוהדים. וגם המחשבה על סופרבול נטול אווירה, שכן קשה להאמין שתמצאו דווקא בלונדון אוהדים שרופים של סיאטל, או של כל קבוצה למעשה. ספורט הרי בנוי על מסורת, וסיאטל, כמו שאר הקבוצות, קרויה על שם העיר שבה היא משחקת ושבה היא אהודה.

ויש את המחשבה האיומה הזו - לראות את המלכה או את אחד הנסיכים, כשבפיהם תותים עם קצפת, כמו בטורניר הטניס המקומי, או לכל היותר פיש אנד צ'יפס, במקום להזרים לקיבה בירה ונאצ'וס. וזו מחשבה שצריכה להקשות על כולנו את הנשימה.

אבל הכסף...

ומצד שני, מהצד העסקי, קשה לשלול באחת את ההצעה. האנגלים אוהבים פוטבול ביחס לעמים אחרים. ה־NFL פועלת בלונדון כבר כמה שנים באמצעות הליגה האירופית (שנסגרה ב־2007) ומשחקי קדם־עונה ואף פתחה את העונה האחרונה במשחק בלונדון (וגם בעונה הבאה ישחקו טמפה ביי וניו אינגלנד משחק ליגה בוומבלי).

ויש גם סיבות כלכליות: הליש"ט נותרה חזקה מול הדולר; מבחינת שיווקית, הסופרבול, בהיותו האירוע התקשורתי הגדול בעולם, יעניק ל־NFL דריסת רגל משמעותית בשוק האירופי החשוב, שכן תחושת שיתוף תמיד עוזרת להגדיל את נתח השוק. ולפי הערכות, הכנסות לונדון מאירוח הסופרבול יעמדו על כ־500 מיליון דולר, בגלל שהאירוע מביא איתו כמאה ועידות, כנסים ומסיבות שמושכים אליהם כ־100 אלף מבקרים מארה"ב.

הליגה הגלובלית הראשונה

 

ובכלל, אם יש ספורט שיוכל לעשות את הקפיצה מליגה יבשתית לליגה גלובלית, זה הפוטבול האמריקאי. בראש ובראשונה כי הוא יכול להתגבר על הבעיה הלוגיסטית שמסכלת כל ניסיון מסוג זה. פוטבול משוחק פעם אחת בשבוע, ולכן קבוצות יכולות לחצות את האוקיינוס האטלנטי כמה ימים לפני המשחק. כך מבוטלים כל תירוצי הג'ט לג.

מבחינה כלכלית, הפוטבול כבר משוחק בגלקסיה אחרת. כך, לדוגמה, בעוד בכל ענפי הספורט התקציבים מקוצצים בעשרות אחוזים, בפוטבול תועלהתקרת השכר בעונה הבאה ב־10% ל־128 מיליון דולר. השווי הממוצע של קבוצות חצה את מיליארד הדולרים והרצון להתקבל למועדון הפאר הזה יכול לדרבן משקיעים רבים להרפתקה.

ומבחינה שיווקית, פוטבול הוא היהלום שבכתר, שכן מדובר בקרב אלים, שקל ליהנות ממנו: האנשים רצים ומתנגשים זה בזה, בדומה למכוניות בלונה פארק, כשמדי פעם השופטים מזכירים שיש כאן חוקים ואסטרטגיה. וכשכל הפרמטרים תומכים בהתפשטות מזרחה, קשה לעצור את כדור השלג, למרות מחאות האוהדים.

גמר הצ'מפיונס לדנבר

 

ובעוד הגאווה האירופית שהונחלה אלינו זוקפת ראשה, וקל לדמיין חבילות מגניבות של סופרבול והופעת איחוד של הסטון רוזס במחצית, שואלים בלוגרים באמריקה את חבריהם לברית נאט"ו האם הם מסכימים בתמורה להעביר את גמר הצ'מפיונס ליג לאמריקה. אחרי הכל, מישל פלטיני וחבריו לוועד הפועל של אופ"א באו לסופרבולים האחרונים כדי ללמוד איך הופכים משחק אחד לאירוע שיא של כמה ימים (ומיד אחרי הביקור הראשון החליטו שם להעביר את גמר הצ'מפיונס לימי שבת).

בכל מקרה, כשחושבים על זה לעומק, לקום בשלוש לפנות בוקר בשביל משחק של צ'לסי נגד באיירן בדנבר נראה מגוחך וחסר טעם, ולכן הדבר הטוב היחיד שיצא מההצעה הזו הוא סולידריות אמיתית בין כל מי שמאמינים שספורט שמבוסס רק על שיווק ועל נתח שוק ועל דולרים ופאונדים לא יוכל לשרוד אם לא יוסיף לז'רגון שלו מילים כמו מסורת ונאמנות.

וזה היופי של הספורט, כעסק בעל מנעד כלכלי מוגבל, ומעוגן בבסיס אוהדים מקומי. כי כאשר קברניטי הליגה מאבדים את קו הראייה אל האוהדים, ועוברים להתקיים בעולם של טבלאות אקסל ומצגות שיווק, אז קורה שהמציאות, כמו בוול סטריט, מתחילה להתנהג לא יפה, ומשיבה אל קדמת הבמה סיסמאות מחאה שחשבנו שנשכחו לעד.

אוהדי כל העולם, התאחדו!

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות