יוגב: ייתכן שגם הממשלה תצטרך להתערב בשער הדולר

"רציתי לדבר היום על הסכמה. היו הרבה מחלוקות בשבועות האחרונים, אבל ההסכמה היא מרכיב מרכזי באסטרטגיה הכלכלית של ישראל, על מנת להיות מסוגלים להתמודד עם המשבר. צריך לוותר בטווח הקצר על האופטימיות, כי ייתכן שאנחנו במצב שעוד יהיה קשה ממנו", כך אמר הבוקר (ג') יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, אורי יוגב, בוועידה הכלכלית המרכזית של "כלכליסט" ו"פסגות" בתל אביב.

יוגב אמר, כי "לפני כמה חודשים פנה אלי ראש הממשלה בבקשה לסייע לו להתמודד עם המשבר. הוא אמר שהוא קיבל החלטה לעשות כל מאמץ להגיע לעסקה עם ההסתדרות והמעסיקים. אחר כך, בלוח זמנים מאד מצומצם, צריך היה להגיע לתוכנית כלכלית שלא נעשתה כאן מזה מספר שנים. תוכנית שמצד אחד תקרה מאד מהר ותהיה מתאימה למשק הישראלי, שתהיה שונה ממה שהורגל עד כה בקודים הפנימיים של הממשלה והאוצר.

"בתוך מהלך כזה, שבו האסטרטגיה היא להגיע להסכמה, אתה מנסה לעשות כל מאמץ להגיע להסכמה בתוך הבית - שם זה קשה יותר - אבל בסופו של דבר זו הייתה ההחלטה המרכזית שהובילה להסדר. אחרי שההדים מעט שככו, צריך לראות מה קרה כאן. עשינו עסקה שנותנת לנו שנתיים של שקט, כאשר שקט הוא אחד הדברים החשובים ביותר לממשלה כדי שתוכל לעשות את המעט שממשלה יכולה לעשות.

"הממשלה היא לא השחקן המרכזי במשבר, אבל השגנו שנתיים של שקט. השגנו הסכמה די היסטורית - הקודמת הייתה ב-1984. היום זה היה קשה יותר להגיע לעסקה. המודעות הפוליטית לכך שאנחנו במשבר פוליטי קטסטרופלי לא הייתה קיימת. למזלנו, היו שחקנים במגזר הפרטי ובהסתדרות שכן מבינים את חומרת העניין והסכימו ללכת להסדר.

"בתוך המהלך של ההסדר, החלק הקטן הוא התקציב. האם העובדים מורידים שני מיליארד שקל משכרם או רק מיליארד וחצי שקל, אלה היו הדברים השוליים. העובדים ויתרו קרוב על 2 מיליארד שקל בדמי הבראה, אנחנו ויתרנו בקבלה של חוקי עבודה כאלה ואחרים, אבל זה הכל בשוליים. הדבר החשוב ביותר הוא עצם ההסכמה לעשות מהלכים לטיפול בכלכלה בטווח הקצר וגם בטווח הבינוני".

יוגב אמר כי "בטווח הקצר הצלחנו לתת כמה מיליארדי שקלים טובים לסקטור העסקי. לא לתשתיות, אלא לעידוד תיירות, ולעידוד הון ולעידוד השקעות. התעשיינים קיבלו את מלוא הדרישות שלהם בתחום זה. מצד שני, קיבלנו הסכמה היסטורית של ההסתדרות לשלוש רפורמות שלא היינו יכולים לבצע ללא הסכמה. האם מישהו מעלה על דעתו שרפורמה מקיפה במינהל מקרקעי ישראל בלי הסכמה עם העובדים? האם באמת חושבים שאת השלב השני ברפורמה בנמלים ניתן היה לעשות בלי הסכמה עם העובדים? וכך גם במשק החשמל. שלושת הדברים האלה הם הדברים המרכזיים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים לעשות מהלכים כך שהמדינה הזו יהיה טוב בה יותר לנהל עסקים בתוך כמה שנים.

הצלחנו גם דבר נוסף, שגם עליו חטפנו ביקורת, והוא ההפחתה הדרגתית במס ההכנסה ובמס החברות. לטעמנו, ההשפעה שלהם על הנכונות לעשות עסקים בישראל אחרי שהמשבר יחלוף, מאד דרמטית.

נראה שהמשבר הריאלי קשה משצפינו - התחזית לצמיחה שלילית של 1.5% בשנת 2009 נראית לי אופטימית - ולכן גדלה ההסתברות שנצטרך בהמשך לטפל במשבר חדש שיווצר, שאת ניצניהם מתחילים לראות בעולם. לכן ההסכמות שהגענו אליהם היו חשובות יותר מאשר כמה כותרות בעיתון.

"שער של 3.5 שקלים לדולר - אסון מקרו כלכלי"

אני רוצה לשבח את נגיד בנק ישראל שאמר אתמול שהוא לא יאפשר לשער החליפין לחזור לרמות שהוא היה בהן בשנה שעברה. בנק ישראל עושה את מה שצריך, ואני חושב שאם וכאשר יהיה צורך גם הממשלה תצטרך למצוא את הכלים להתערב בנושא. אם נצליח לשמר כאן שער חליפין ריאלי גבוה יחסית, זה יהיה בעבור מדינת ישראל מנוע הצמיחה הגדול ביותר, משום שהמשבר אצלנו נובע בעיקר מההשפעה של המשבר העולמי על הייצוא הישראלי.

"אין כרגע שום כוונה של הממשלה, אלא הדברים נאמרים רק מתוך ראייה של הצורך להיכנס בעתיד לתהליכים של חשיבה וקבלת החלטות. באופן אישי, אני חושב שזה עלול להיות אסון מקרו כלכלי לחזור לשער של 3.5 שקלים לדולר ולכן צריך למנוע אותו. אני מאמין שזה יסתיים בהתערבות של בנק ישראל, אבל אני לא שולל שום כלי אחר.