אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך אלמד את הבן שלי דרך הספורט צילום: רויטרס

כך אלמד את הבן שלי דרך הספורט

טייגר וודס וקובי ברייאנט לא ייהנו מחברתי במשחקים הגורלים שלהם בגלל שאשתי הולכת ללדת את הבחורצ'יק שלי ואני הולך ללמד אותו הרבה מצפייה בספורט

03.06.2009, 12:20 | סקוט סושניק, בלומברג

לראשונה מאז 1998, אז ג'ורדן חזיק את גביע האליפות מס' 6, אני לא אהיה זמין לתיעוד הגמר של ה-NBA. אני גם לא אסע לפארק בתפייג', שם טייגר וודס ינסה בהמשך החודש לזכות בפעם השנייה ברציפות, ובפעם הרביעית בכלל, ביוא.אס.אופן. משהו אומר לי, שטייגר, האב, יתמוך בסיבה שמאחורי חוסר הרצון שלי להתרחק מהבית: לידת ילדי הראשון בהמשך החודש.

אם להשתמש במינוח של ימי הדראפט אז אשתי אוטוטו עושה בחירה ראשונה בדראפט, ולכן התבקשתי שלא לצאת מגבולות מנהטן עד שהבחורצ'יק יגיע בריא ושלם.

אל תשכחו, וודס היה זה שבזמן ההחלמה מניתוח בברך אמר שהוא לא מתגעגע לגולף. אפילו לא קצת. אחד מהספורטאים התחרותיים ביותר בכל הזמנים היה אסיר תודה על הזמן שבילה עם משפחתו, במיוחד בתו סאם ובנו צ'ארלי, שנולד בפברואר.

"הדבר הכי טוב העולם הוא לראות אותה גדלה, ומדי יום ביומו, ליהנות מזה וללמד אותה דברים שונים", אמר וודס, שאביו הלך לעולמו ב-2006. "זה משהו שאבי עשה כל הזמן. כל יום היה הזדמנות ללמד".

כלי נפלא להוראה

ילדים יכולים ללמוד המון ממשחקים, ובמיוחד ממי שמשחק איתם.

"ספורט, ובמיוחד ספורט קבוצתי, הוא כלי נפלא להוראה", אומר הכותב ובעל הטור בבלומברג מייקל לואיס, אב לשלושה – ומאמן סופטבול לשניים – שספרו האחרון נקרא: "משחק ביתי: מדריך מקרי לאבהות".

לואיס ואני מסכימים שילדים לומדים יותר ממשחק מאשר בצפייה בספורט. כמו ניסוי וטעייה ועבודת צוות.

אחרי שאמרנו זאת, מי מאיתנו לא זוכר את ההערצה שהייתה לנו פעם לספורטאים. בשבילי הגיבור היה מייק בוסי, שהאיילנדרס שלו זכו בארבעה גביעי סטנלי ברציפות. אני עדיין יכול לראות אותו מחליק על אגף ימין, חוצה את הקו הכחול, מניף את המקל שלו אחורנית, וטראח! גול.

וזה גרם לי לחשוב: אחרי שביליתי כמעט שני עשורים בעיסוק בספורטאים, בתיעוד מילותיהם ומעשיהם, אילו שיעורים חשובים לחיים אני יכול להציע לבני?

זה היה נפלא אם הייתי יכול לדבר עם וודס, שיכול להדגים מה דרוש לגדולה, בלי קשר למאמץ. יכולת טבעית לא מספיקה. אחרי ששמעתי את טייגר מתאר את ההכנות המנטליות והפיזיות הבלתי נלאות שלו, אין פלא שהוא הטוב ביותר.

ממי עוד ללמוד?

לבן שלי יהיה מזל אם הוא יקשיב וילמד מויויאן סטרינגר, מאמנת נבחרת הכדורסל של הנשים בראטגרס, שכל אחת מהשחקניות שלה מפנימה שיעורים על ערך עצמי. כל ילד, עם זריקת ניתור או בלי, צריך ליהנות מעידוד מתמשך ועקבי שכזה.

ודרק ג'יטר, שאולי הוא הדוגמה הטובה ביותר למנהיגות בספורט. תשכחו מהסטטיסטיקות. הוא מרומם. מנהיג לא דורש שאחרים ילכו בעקבותיו. מנהיג גורם לאחרים לרצות ללכת בעקבותיו.

כמה הייתי רוצה שבני ידבר עם מאמן הכדורסל לשעבר ב-UCLA ג'ון וודן, כפי שדיברתי עמו בכמה הזדמנויות. וודן מלמד על החיים דרך הספורט. עדיין. תשאלו כל אחד מתלמידיו אם הם אנשים טובים יותר בגללו.

בני יוכל ללמוד מהי חמלה מדיקמבה מוטומבו, ששיחק כל כך הרבה זמן כי משכורת הספורטרי שלו נתנה לו את ההזדמנות לעזור לאלו שגורלם לא שפר עליהם.

ויש את שחקנית הכדורסל לשעבר מאוקלהומה קורטני פריס, שלימדה את כולנו על אחריות אישית כשהבטיחה להחזיר את המלגה שלה אם הקבוצה לא תגיע ליעד האליפות.

ארון רולסטון קטע לעצמו את הזרוע לאחר שנתקע מתחת לסלע בתאונת טיפוס הרים. יש מישהו מתאים יותר לספר על אומץ ועל אי כניעה? אולי לאנס ארמסטרונג, שלא הסתפק בלנצח את הסרטן אחד-על-אחד. כעת השליחות שלו היא לעזור לאחרים לנצח בקרב הזה.

הייתי רוצה שבני ילמד משחקן הפוטבול והחוקר מרודס מיירון רול, שהאקדמיה הייתה חשובה לו יותר מהספורט.

אני יכול רק לקוות שבני יכיר את כוכב ה-NBA לשעבר דיוויד רובינסון. הוא ספורטאי מקצועי שבאמצעות אכפתיות והבנה של אחריות חברתית בחר להפוך את עיירת מגוריו למקום טוב יותר.

רוג'ר פדרר ורפא נדאל יכולים ללמד את כולנו, כולל את לברון ג'יימס, איך לנצח בכבוד. וגם איך להפסיד בכבוד. ביל ראסל יכול להעביר שיעורים על אצילות.

אני רוצה שבני יחקה את הנטייה של בילי ג'ין קינג לומר את מה שהיא חושבת.

יהיה גם זמן למשחקים, זריקה לסל, משחקון הוקי קטן. לנסות. להיכשל. עבודת צוות.

עד אז בני ואני נצפה בספורט. יש הרבה מה ללמוד, במיוחד אם יודעים מה לחפש. זה התפקיד שלי. ללמד.

אני לא יכול לחכות עד שאתחיל, גם אם זה אומר לוותר על טייגר וקובי הפעם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות