כך נכשל המאבק בפשיעה המאורגנת
כל עוד נותנים עדיפות למאבק ב"שחיתות הציבורית", גם כשמדובר בעניינים פעוטים, אין סיכוי אמיתי למאבק האפור בארגוני הפשע המאורגן
המאבק בארגוני הפשיעה ובפשע המאורגן נחל עד עתה כישלון. אמנם, אחדים ממנהיגי הארגונים ואנשיהם נתונים במאסר, אך הארגונים ממשיכים להתנהל, לגלגל עשרות ואולי מאות מיליוני שקלים בשנה. עוצמתם לא ירדה ואיומיהם, כולל איומים על שופטים, רק גברו. ברשימה זו אפרט אחדים מהגורמים שהביאו למצב הנוכחי, שאחד מהם הוא סדר העדיפויות ששרר במשך שנים במערכת אכיפת החוק.
בראיון לעיתון "הארץ" מלפני כשנתיים כתב פרופ' יצחק זמיר, מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה: "גנבי הרכב וסוגיהם מהווים סכנה הרבה יותר קטנה לחברה מאשר עברייני הצווארון הלבן (...) מדינה לא מתמוטטת בגלל עברייני רכב, שודדים קטנים. מדינות מתמוטטות בגלל עובדי ציבור ואישי ציבור מושחתים. לכן, אם יש כוחות מוגבלים למשטרה ולפרקליטות, צריך להתעסק יותר באנשים האלה".עוצמה וכסף
אבל ההתייחסות לעבריינות פלילית דוגמת שוד, גניבת רכב ואפילו סחר בסמים כתופעה שאיננה בראש סדר העדיפויות נעשית בלי להבחין בכך שחלק גדול מעבירות אלה מבוצע על ידי ארגוני פשיעה ואף ארגוני טרור, הצוברים עוצמה וכספים, ובסופו של דבר עלולים להוות סכנה ממשית למדינה כולה, תופעה שאנו עדים לה כיום בכמה מדינות. לכך מצטרף הלהט של מאבק במה שזמיר מכנה "שחיתות ציבורית", בלי שניכרת הבחנה בין נושאים בעלי חשיבות משנית לבין ענייני שחיתות ממש.אחד משיאיו של להט זה באו לידי ביטוי בהכשלת מינויו של יעקב גנות לתפקיד מפכ"ל המשטרה לפני כשנתיים. הצעת המינוי עלתה כאשר גנות היה מפקד שירות בתי הסוהר, וזכה להצלחה יוצאת דופן בתפקידו. אלא שהסתבר כי גנות הועמד לדין באמצע שנות התשעים בשורה של אישומים, בהם שוחד והפרת אמונים. גנות אמנם זוכה מאישומים אלה בבית המשפט המחוזי, והזיכוי אושר ברוב דעות בבית המשפט העליון, אולם השופט אליעזר גולדברג, שאליו הצטרף השופט זמיר, מתח ביקורת על התנהגותו של גנות, אף שהדגיש שאין במעשיו משום עבירה פלילית. כעשור אחר כך נרתם זמיר, שהיה כאמור אחד השופטים בתיק, למאבק במינוי המוצע, תוך התבטאויות חריפות ביותר בתקשורת וביניהן: "בשבילי מינוי גנות הוא ביטוי לזלזול של המנהיגות המדינית בערכיות של החברה, בטוהר המידות שלה ובערכי השוויון והסולידריות".
פגיעה בערכיות?
זמיר איננו מוצא דופי בהתבטאות של שופט שדן בתיק על האדם שזוכה בדין. לדעתו, שופט בית משפט עליון בדימוס חופשי להביע את דעתו ואף לעשות זאת "במטרה לשכנע או להשפיע על ההליכים" (בבג"ץ). בעיניי, לא ניתן להשלים עם גישה זו, וכאשר ההתבטאות נוגעת באופן אישי לאדם שעניינו התברר בפני אותו שופט, הרי היא בלתי נסבלת לחלוטין. אין זה עניינו של שופט לרדוף את אלה שנידונו בפניו, ועוד יותר מעשר שנים לאחר פסק הדין. זמיר אוהב את הביטוי האנגלי It's not done"", ואכן למיטב ידיעתי כדבר הזה מעולם לא היה אצלנו ואני מסופק אם ניתן למצוא דוגמאות לכך במדינות שזמיר חותר להידמות אליהן. מכאן לנושא הערכיות. גנות מילא בהצלחה עצומה תפקיד רגיש ביותר של מפקד השב"ס. הוא גם זכה בציון לשבח בשל פעולה שבה נפצע ואיבד אחת מעיניו כאשר ניסה לחלץ את מפקד יחידת אגוז ואת נהגו שנהרגו בגבול לבנון. אחרי שהחלים, שב לשירות מבצעי ונקלע לאירוע שבו נכנס תושב דרוזי לשדה מוקשים ורגליו נקטעו. גנות נכנס בעצמו לשדה המוקשים כדי לחלצו ועל כך קיבל את אות המופת. האומנם יש במינויו של מי שגילה מידה כזאת של הקרבה עצמית למען הזולת משום פגיעה בערכיות ובערכי הסולידריות? כל שאומר הוא שלהערכתי היה מצב הביטחון האישי בישראל טוב כיום יותר, והמאבק בארגוני הפשיעה היה נמצא במקום אחר, אילו התמנה גנות לתפקיד מפכ"ל המשטרה.
45 תגובות לכתיבת תגובה