אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במת כלכליסט - תגובה 27: אתה טמבל

במת כלכליסט - תגובה 27: אתה טמבל

אם עיתון אחראי למפורסם במדור "מכתבים למערכת", אין כל סיבה שאתר אינטרנט יהיה פטור מכך

04.06.2009, 07:50 | דן חי

כותרות השבועות האחרונים הביאו לנו את סיפור "מתקפת הטוקבקים של חברת החשמל": חברת האנרגיה הלאומית, מסתבר, נוהגת להעסיק בתשלום גורמים הדואגים להפיץ טוקבקים באתרים השונים כנגד המדינה. כותרות ההמשך אף סיפרו על כוונת חברת החשמל להרחיב את פעילותה לפורומים שונים באינטרנט, בלוגים, וכל פורמט אחר המאפשר העלאת תוכן על ידי הגולשים.

אסטרטגיה פרסומית זו, של ניצול האינטרנט לטובת גורמים אינטרסנטיים והחדרת טוקבקים מתוזמנים לתוך האתרים הנצפים, כבר צברה ותק של מספר שנים. גופים פרסומיים, פוליטיים ובעלי אינטרסים אחרים, כך נטען, נוהגים להציף ידיעות הנוגעות להם בטוקבקים אוהדים. החידוש בפרשת חברת החשמל, אם כך, הוא בעובדה שחברה ממשלתית נוהגת כך.

התקדמותה של חברת החשמל אל הפורמט האינטרנטי והאפשרויות שהוא מעמיד מעלה שוב לדיון את השאלה האם אין להטיל על אתרי האינטרנט את האחריות למתרחש אצלם, בפרט כאשר מדובר באתרים שזוכים למספר כניסות רב ולמוניטין שאינו נופל מזה של העיתונים הגדולים. השאלה מקבלת מימד מיוחד כאשר עוסקים בתוכן הפוגע במאן דהו, אם על ידי דברי לשון הרע, פגיעה בפרטיות, או פגיעה בזכות יוצרים - והכל תחת מעטה של אנונימיות.

בתי המשפט לא מיהרו להושיט יד

כאשר פרץ האינטרנט אל חיינו, החופש שהוא שידר והיכולת לפעול באנונימיות מלאה קסמה לרבים. איש לא מיהר לחשוב אז, כיצד יכול העולם החדש הזה לפעול גם לרעתנו, לחדור אל חיינו האינטימיים ולפגוע בפרטיותנו, בשמנו הטוב או לשמש ככלי לגניבת קנייננו הרוחני. איש גם לא תאר לעצמו שהעולם הזה יכול לשמש ככלי בידי חברת ממשלתית בכדי לנגח את הממשלה או הכנסת.

אבל עולם כמנהגו נוהג, והיו גם כאלה שניצלו את המדיה הזו לרעה. כאשר הגיחו ראשוני הנפגעים ודרשו מאתרי האינטרנט למסור להם את כתובות ה־IP של העומדים מאחורי הדברים שפגעו בהם, הם נתקלו בדרך כלל בסירוב. המחוקק לא אמר את דברו בסוגיה, וגם בתי המשפט לא מיהרו להושיט יד. רק בשנה האחרונה עשו בתי המשפט המחוזיים צעד גדול לכיוון השכנת סדר באנדרלמוסיה האינטרנטית. תחילה נפסק כי כאשר יש בפרסום, על פניו, עבירה פלילית, יש לחשוף את כתובת ה־IP של הפוגע. לפני מספר חודשים אף רוככה ההלכה, ומעתה מספיק שיש בפרסום עוולה אזרחית.

על המחוקק לומר את דברו

עם זאת, החלטה המטילה אחריות על האתר עצמו טרם התקבלה. ההלכה הרווחת היא כי כאשר אתר הסיר חומר פוגעני מיד לאחר שנדרש לכך על ידי הנפגע, הוא פטור מאחריות. השאלה העולה, כמובן, היא אם אין מקום למנוע מראש העלאת חומר פוגעני.

אין ספק שעל המחוקק לומר את דברו בעניין. על החקיקה שתעסוק בסוגיה להשוות את מעמד האתרים לזה של העיתונים. עיתון אחראי למפורסם במדור "מכתבים למערכת" ואף אחראי לתוכן המודעות המפורסמות בתחומו, ואין כל סיבה שאתר אינטרנט יהיה פטור מכך.

חקיקה מתאימה צריכה לקבוע גבולות לאתרי האינטרנט, אשר יחוייבו בסינון החומר המוזרם אליהם בפורומים ובטוקבקים. זאת על ידי קביעה, כי לאתר תהיה אחריות לתוכנו של כל חומר שמועלה על ידי הגולשים במסגרתו. כך באמת נגיע לפורום של העלאת דעות באינטרנט, מבלי שנשאיר "פצועים" מאחורינו, וכך גם גורמים אינטרסנטיים לא יוכלו לנצל את המדיה הזו מתחת לאפנו. יהיה מי שיעצור אותם בדרך.

הכותב הוא מחבר הספר "ההגנה על הפרטיות בישראל" ומכהן כיו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
ההצעה הזו תסגור את התגובות האתרים ישראליים
הבעיה בהצעת הכותב היא שתוצאתה מוגדרת היטב מראש, וגם הנהנים מהתהליך. לחלופין, אולי הכותב מציג עמדה שמתעלמת לחלוטין מן הצד הבלתי מעשי שלה. אין מערכת אוטומטית שמסוגלת להבין טקסט (למשל את הרמיזה העקיפה לעיל לתועלתו האישית של הכותב שהוכנסה כדוגמא). יותר מכך, על מנת לקבוע שטקסט באמת כשר למהדרין, נדרשת עבודה רבה. אין פרופורציה בין כמות ההודעות ואורכן באתרי פורומים ובתגובות להודעות ובין מספר ההודעות שנכתבות. ואחרון חביב - במה תועיל חקיקה כזו, מייד כל האתרים יעברו לשים את מחשביהם וחברותיהם בחו"ל במקום בו החוקים הללו אינם תקפים, הרשת מאפשרת זאת בקלות. בעצם מהותם, עיתון ואתר פורומים באינטרנט שונים. הראשונים מתמקד בכתבות של עיתונאיו במקבלים תשלום, השני מהווה מקום לכל מאן-דבעי, לכתוב ולהתייעץ. אין דין אחד לשניהם.
חושב בחלם , מדינת ...  |  04.06.09