אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בעד ונגד מדיניות האלכסון צילום: בלומברג

בעד ונגד מדיניות האלכסון

פתחיה בר שביט נגד האלכסון: "ככה לא נתקבל למדינות ה־OECD"; יעקב שיינין בעד האלכסון: "כוחות השוק לא פועלים כל הזמן"

04.06.2009, 07:52 | אמנון אטד

פתחיה בר שביט נגד האלכסון: "ככה לא נתקבל למדינות ה־OECD"

דווקא מי שהגה לראשונה את שיטת האלכסון (ב־26.3.1991), פתחיה בר שביט, כיום הכלכלן הראשי של חיסונים פיננסיים, אינו תומך בהחזרת האלכסון. לדבריו, מדיניות האלכסון תרמה בזמנו רבות לצמיחה מוטת היצוא ולהגברת הוודאות במשק, ולכן יש לכאורה מקום לשקול את החזרתה - אולם מאחר שהיעד ארוך הטווח של ישראל הוא להצטרף ל־OECD (ארגון המדינות המפותחות), המתנגד נחרצות למדיניות של שער חליפין מנוהל, אין לעשות זאת.

משום כך סבור בר שביט כי "השיקול הכולל של ישראל הוא להימנע מחזרה למשטר שער חליפין מנוהל במתכונת האלכסון". בנק ישראל, אומר בר שביט, צריך עכשיו להמשיך את ההתערבות שלו במסחר במטבע חוץ, ובמידת הצורך אף לרכוש דולרים בכמויות גדולות יותר ומשתנות, בהתאם לנסיבות בשוק.

יעקב שיינין בעד האלכסון: "כוחות השוק לא פועלים כל הזמן"

מנכ"ל מודלים כלכליים, ד"ר יעקב שיינין, מציע כבר שלוש שנים להחזיר את הגבול התחתון של רצועת הניוד של שער החליפין. "בנק ישראל הוא זה שיקבע את השער שמתחתיו הדולר לא יוכל לרדת ויגן עליו, כדי לא לתת לדולר להידרדר עד לשער של 3.20 שקלים כפי שקרה לפני פחות משנה. לבנק ישראל יש כיום אמינות מאוד גבוהה, ולכן אף אחד לא יעז לקרוא עליו תיגר.

"בנק ישראל מתערב כבר עכשיו, מדי יום, במסחר במטבע חוץ", הוסיף שיינין. "אם כבר יש התערבות, אני מציע לעשות זאת כך שהיצואנים יידעו בבירור מהו שער החליפין של הדולר. צריך גם לזכור שבמדינה קטנה כמו שלנו, עם זעזועים כה גדולים, כוחות השוק לא פועלים כל הזמן. לא בכל פעם שיש כשל שוק אתה נותן לשוק לתקן את עצמו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות