פרשנות: שינוי חוקים יכול לשנות גורל

זרעי המהפכה נטמנו בקרח בסוף עונת 1987-88. אדמונטון אוילרס מקנדה זכו בסטנלי קאפ הרביעי ברציפות והקפטן האגדי ווין גרצקי, שחקן ההוקי הטוב בהסטוריה, הודיע על מעבר ללוס אנג'לס קינגס.

בבת אחת נחשפו למשחק קהלים באזורים שראו בהם קרח רק על מקל ועם צבעי מאכל. עד אז היה ההוקי משחק נישה. מעין בועה שעניינה רק קנדים ותושבי מדינות צפוניות בארה"ב. מה שתרם במידה מרובה לבידודו של המשחק היה האופי האלים שלו. מכות, דם על הקרח ושיניים מתעופפות לכל עבר היו מחזה נפוץ ביותר ורבים מכוכבי הליגה היו בפשטות בריונים עם רשיון להרביץ.

המעבר של גרצקי לעיר המלאכים בדרום קליפורניה גרם לתגובת שרשרת שחשפה את המשחק לקהלי מטרה שהתעלמו מהוקי לחלוטין (מדובר בסוף שנות השמונים בלוס אנג'לס. הלייקרס עם מג'יק וקארים הם ההצגה הטובה בעיר). מה שעוד קרה הוא שערים רבות בדרום ארה"ב החלו לגלות התעניינות במשחק והוקמו קבוצות בסן חוזה, באנהיים, בפיניקס, במיאמי ובטמפה.

אבל המהלך המשמעותי ביותר, זה שתרם לפופולריות הגואה של ההוקי, התבצע בשנת 1992. גארי בטמן, שגדל על ברכיו של דיוויד סטרן, קומישינר ה-NBA מונה לקומישינר ה-NHL.

כתלמיד מבית מדרשו של סטרן, הבין בטמן ששם המשחק הוא בידור. הוא הבין שאם הוא רוצה להגיע לקהל גדול יותר עליו לשנות את המשחק. בטמן הנחיל לליגה את התפיסה שאנשים באים לראות את הקרוסבים והאובצ'קינים ולא חבורת קצבים.

זה לקח זמן, אבל לאט לאט, בסדרה של מהלכים שכללו שינויים בחוקי המשחק, הפך המשחק לפתוח יותר, מהיר יותר ומהנה יותר. החוקים החדשים נותנים עדיפות ברורה לקבוצות בעלות אופי התקפי ולשחקנים היצירתיים והמהירים. הוחמרה הענישה על עבירות המעכבות את הקבוצה התוקפת והחלו להשמע שריקות שופטים על פעולות שהיו חוקיות עד לפני כמה שנים. גם לשחקנים לקח זמן להסתגל לאופי החדש של המשחק אבל כיום כשמהפכה בעיצומה כולם מברכים על כך. משחק מהיר ורב שערים יותר מתבטא ביותר צופים באצטדיונים ובטלוויזיה. וכמובן יותר ירוקים לכיסי בעלי הקבוצות והשחקנים.