אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקרב על הוועד צילום: יונתן וקסמן

הקרב על הוועד

בימים אלה מנסחים במשרד המשפטים הצעת חוק שמרחיבה את הסקטורים שבהם העובדים יכולים להתאגד, כמו הייטק ופירמות צווארון לבן. "כלכליסט" מגיש: איך מתאגדים ומה עשויים העובדים להרוויח מכך

07.06.2009, 08:18 | מיקי פלד

בימים אלה עוסקים אנשי משרד המשפטים בניסוח הצעת החוק שתשנה את כללי המשחק של התארגנות העובדים בישראל. לפי ההצעה, הנהלת החברה לא תוכל להתעלם יותר מהתארגנות של עובדים בוועד ותהיה מחויבת לנהל משא ומתן להסכם קיבוצי אם העובדים ידרשו זאת. הצעת החוק, שאותה דרש יו"ר ההסתדרות עופר עיני כחלק מעסקת החבילה במשק, אמורה לעזור להסתדרות, כמו גם לארגונים יציגים אחרים, להשיג דריסת רגל במקומות שעד כה קשה היה מאוד - הכוונה במיוחד לחברות ההייטק ופירמות הצווארון הלבן, אך גם לענף המסעדות, חברות סחר גדולות ועוד. בהסתדרות מקווים שכך יוכלו עוד ועוד עובדים שלא היו מאורגנים עד כה למצוא את עצמם בחזרה בחיק העבודה המאורגנת.

השאלה שעולה בעקבות זאת היא איך עושים זאת - מהם השלבים בדרך להקמת ועד במקום העבודה ומה יכולים העובדים להשיג במקרה כזה. ברקע ניצבת הצעת החוק, שבין השאר גם אמורה לבטל את החשש של עובדים מהתארגנות שתוביל למאבקים קשים מול ההנהלה, כפי שקרה בחיפה כימיקלים דרום ב־2005, אך גם בקופי בין בשנה שעברה ובתזמורת האנדלוסית באשדוד השנה.

הפגנה של עובדי ויטה פרי גליל, צילום: אפי שריר הפגנה של עובדי ויטה פרי גליל | צילום: אפי שריר הפגנה של עובדי ויטה פרי גליל, צילום: אפי שריר

 

איך מתאגדים

 

"ההתאגדות היא קודם כל תלויית רצון של העובדים, בדרך כלל כאלה שעובדים במקומות לא קטנים ומרגישים שהם יכולים לקבל יותר או שפוגעים בזכויות הנוכחיות שלהם", אומר מאיר בביוף, יו"ר מרחב הנגב של ההסתדרות. בביוף, שארגן בשנה האחרונה כמה מפעלים גדולים, ובהם כימאגיס וקופלק ברמת חובב, אומר כי ראשית העובדים צריכים לפנות אל ההסתדרות, ושם - לאחר פגישת היכרות - יבקשו מהם לארגן אסיפה שבה יהיו נוכחים כמה שיותר עובדים ובה תיבדק הרצינות והנחישות. זאת מכיוון שהתארגנות ומשא ומתן על הסכם קיבוצי יכולים להיות מלווים בלחצים מצד ההנהלה לוותר על ההתארגנות ובהכרזה על סכסוכי עבודה מצד ההסתדרות. לאחר אותה אסיפה מתחיל הליך של החתמת לפחות שליש מהעובדים על טופסי הצטרפות להסתדרות. מרגע שהטפסים הללו קיימים, ההסתדרות משמשת הארגון היציג של העובדים באותה חברה, גם אלו שלא הצטרפו אליה. באותו אופן, הסכם קיבוצי יחול גם על העובדים שאינם חתומים באופן פרטי על היותם מאוגדים.

"לאחר שההסתדרות מוכרזת כארגון היציג נעשית פנייה להנהלה להיפגש ולשבת למשא ומתן על הסכם קיבוצי ודרישות אחרות של העובדים", אומר בביוף. כאן גם עלולה להיווצר הבעיה שהצעת החוק מנסה לפתור — נכון להיום, הנהלות אינן מחויבות להסכים לשבת למשא ומתן שכזה, כך שפעמים רבות ועדי עובדים וההסתדרות נאלצים להכריז על סכסוכי עבודה וכדומה עד שההנהלה, לעתים בתיווך של בית הדין לעבודה, מסכימה להיכנס אל חדר המשא ומתן.

מה אפשר להשיג מהסכם קיבוצי

 

כמעט כל הסכם קיבוצי מביא איתו שני דברים עיקריים, אומר בביוף. הראשון הוא ביטחון תעסוקתי, שכן הסכם קיבוצי קובע לרוב גם תקופה מינימלית שלאחריה העובד מקבל קביעות, כלומר שאי אפשר לפטרו באופן חד־צדדי אלא צריך ליידע את הוועד ולקיים הליך פיטורים כפי שנקבע בהסכם. היתרון השני מתבטא בתלוש השכר של העובד המאוגד: "כמעט כל הסכם שנעשה לראשונה במפעל מביא איתו תוספת של 3%–8% לשכר לתקופת ההסכם, כמו גם הטבות כספיות אחרות כמו קרן השתלמות וכדומה", אומר בביוף.

הענף שבו אין ולו ועד עובדים אחד הוא ההייטק. הסיבות לכך רבות, אך לדברי עו"ד נעמי לנדאו, "עובדי ההייטק פוחדים. הם נרתעים מכך שמישהו יראה או ישמע שהם חתמו על הצטרפות להסתדרות ואז יסמנו אותם כעושי צרות". רתיעה זו קיימת אף שעל פי החוק אסור לפטר עובד שמארגן התאגדות עובדים. עו"ד לנדאו אינה מהססת לקרוא לעובדי הייטק "עבדים מודרניים".

אלון לי גרין, שעמד בראש מאבק העובדים בקופי בין, צילום: אביגיל עוזי אלון לי גרין, שעמד בראש מאבק העובדים בקופי בין | צילום: אביגיל עוזי אלון לי גרין, שעמד בראש מאבק העובדים בקופי בין, צילום: אביגיל עוזי

במקרה שלהם, הם יכולים להתארגן גם ללא עזרתה של ההסתדרות הכללית, ההסתדרות הלאומית או ארגון עובדים יציג אחר, שכן בניגוד לכל ענף פרטי אחר במשק - לעובדי ההייטק אין שום איגוד, כמו שיש לעובדי התחבורה, עובדי המדינה וכדומה. "העובדים הללו לא מבינים שהקמת ועד משמעותה לאו דווקא כניסה להסכם קיבוצי. ברור שכל אחד מהם רוצה לשמור על החוזה האישי שלו, אבל ישנה גם אפשרות שהוועד, אם יוקם, ידאג לזכויות שמעבר לאלו הניתנות כיום - כגון הגדרה של שעות העבודה ותשלום מסודר על שעות נוספות, במקום המצב כיום שלפיו כל תוכניתן נקרא עובד במשרת אמון מיוחדת שלא חל עליו חוק שעות עבודה ומנוחה", אומרת עו"ד לנדאו.

חובת ניהול משא ומתן

 

המעסיקים חוששים מהצעת החוק שתחייב אותם לנהל משא ומתן אם יקום אצלם ועד. לטענת עו"ד שלמה בכור, המייצג מעסיקים רבים, הם חוששים בצדק. "אם אחרי כל הדיונים בין ההנהלה לעובדים לא ייצא שום דבר, השאלה שצריכה להישאל היא באשמת מי זה. בשאלה הזו בית הדין לעבודה יצטרך להכריע, בהנחה הסבירה שהעובדים יפנו אליו", אומר עו"ד בכור. לדבריו, המעסיק יצטרך להוכיח במקרים כאלו שהוא אכן הקשיב לבקשות של העובדים ונתן גם הצעות משלו איך אפשר לשפר את מצבם. עם זאת, גם בתי הדין לעבודה לא יכולים לחייב את המעסיק לחתום על הסכם קיבוצי. אולם, בסופו של דבר, מצטרף עו"ד בכור לדבריו של בביוף, ההתאגדות תוביל גם לשיפור בשכר של העובדים, "גם אם לא בהסכם הראשון אלא כאשר יחודש לאחר שנה או שנתיים".

למנוע את הנזק לחברה

 

לדברי עו"ד בכור, "הכוונה המקורית של הצעת החוק של יו"ר ההסתדרות היא להגיע כמה שיותר מהר להסכמות בין ההנהלה לעובדים, כדי לחסוך בצורך בסכסוכי עבודה ותביעות בבתי הדין לעבודה". כלומר, במקום שהעובדים וההסתדרות ייאלצו לצאת למאבק שיגרום נזק והוצאת אנרגיה רבה מכל הצדדים ורק בסופו של דבר יהיה משא ומתן על הסכם קיבוצי - הצעת החוק תגדיר מראש את החובה הזו.

למעשה, כמעט בכל מקרה שהוא (למעט אולי מאבק עובדי חיפה כימיקלים דרום) - כל התאגדות של עובדים שהחלה ברצינות נגמרה במשא ומתן סביב השולחן - כאשר השאלה היחידה היא מה הנזק שנגרם לחברה ולעובדים עד אז.

תגיות