טכנולוגי על הבוקר: מס האינטרנט הראשון

זה לא ה-15 סנטים, זה העקרון

בית הנבחרים של לואיזיאנה (מוטו: "המדינה המושחתת ביותר בארה"ב מאז 1804"), הטיל בסוף השבוע את המס הראשון על שימוש באינטרנט. המס שולי יחסית – 15 סנטים בחודש – והוא התקבל ברוב של 81-9, מה שיקשה על מגרש השדים שמשמש כמושל המדינה להטיל עליו וטו.

מגרש השדים האמור, בובי ג'ינדאל, הוא גם מועמד מוביל לתפקיד המועמד הרפובליקני לנשיאות לשנת 2012. ג'ינדאל מוצא את עצמו בבעיה: מצד אחד הוא מתנגד למס על הרשת, מצד שני הוא מתנגד אפילו יותר לתקיפת ילדים.

איך זה קשור? אה, פשוט. הכסף שיתקבל כתוצאה מהמס החדש מיועד לממן את חיחידה ללוחמה בפשעי מחשב של לואיזיאנה. חברי האסיפה הקדישו זמן רב להעלאת גירה על הזוועות שאפשר למצוא באינטרנט, במיוחד לפורנוגרפיה פדופילית – ואחרי הכל, אז מה אם אנחנו דופקים עוד קצת את האזרח העני, והופכים את הרשת עוד יותר לכלי של עשירים? האם אף אחד לא יחשוב על הילדים?

הבעיה, כמובן, היא שאין שום סיבה לעצור דווקא ב-15 סנטים. בשביל להגן על הילדים, אפשר לגבות גם 50 סנטים. אולי אפילו דולר. מה, לא תשלמו חמישה דולרים כדי שהמדינה תגן על הילדים שלכם מסכנות שהיא הזתה? ומרגע שמדינה אחת התחילה את השטיק, סביר שמדינות אחרות יעתיקו אותה. מה, רק לילדים של לואיזיאנה מגיעה הגנה?

למרבה השמחה, קיים סיכוי יותר מסביר שהחוק של לואיזיאנה מנוגד לחוק של הקונגרס האמריקאי, שאוסר על מיסוי הרשת, כך שהוא צפוי להיות מיורט בבית המשפט הפדרלי הקרוב למקום מגוריו של ג'ינדאל. אבל בעולם יש מדינות שאין להן הגנות פדרליות שכאלה.

מדינת מאגרי מידע

החדשות הטובות הן שמפלגת הלייבור ספגה מפלה קשה בבחירות המקומיות בבריטניה, מה שלדעת פרשנים מצביע על כך שהיא תובס בבחירות הכלליות הקרובות. מצבו של גורדון בראון מזכיר את מצבו של אולמרט בימיו האחרונים. כל מה שהוא עושה נתפס כנלעג ו/או מושחת.

החדשות הרעות היא שעד שיספיקו להחליף את הממשלה – אם כי שרת הפנים ג'קי סמית' הלכה הביתה, לאחר שהסתבר שבעלה הזמין סרטי פורנו על חשבון הציבור – אווירת מדינת-המשטרה של הלייבור תמשיך להפיל חללים. השערורייה האחרונה מגיעה מלונדון, שם מואשמת המשטרה בכך שהיא עוצרת צעירים אך ורק משום שהיא רוצה להכניס את ה-DNA שלהם למאגר מידע, כלומר – בלי ראיות לפשע.

המשטרה מכחישה בתוקף, כמובן, אבל שוטר אמר לעיתון מקומי ש"מדובר באסטרטגיית לחימה בפשע ארוכת טווח. אומרים לנו לעתים קרובות שיש לנו רק הזדמנות אחת לשים יד על דגימת ה-DNA הזו, ושאם ניכשל המשמעות היא אונס או רצח עתידיים, שלא יפוענחו". עם זאת, אמר השוטר כי "המעצרים מתבססים על מודיעין", וכי המטרה היא לשכנע פושעים צעירים שאין עתיד בקריירה של פריצות, אם למשטרה יש את נתוני ה-DNA שלך.

ג'קי סמית' רצתה לארגן מאגר מידע כלל בריטי של DNA, בית המשפט של האיחוד האירופי קבע שזה חוקי בערך כמו חקירה בעינויים, וסמית' התחילה לעבוד על מאגר DNA של עצורים בלבד. על פי התקנות שלה, שעדיין נבחנות, אפשר יהיה לשמור דגימת DNA של אדם שנעצר אך לא הוגש נגדו כתב אישום עד 12 שנים.

יותר גרוע לא יכול היה להיות

 

על קרייגסליסט, אתר המודעות האמריקאי, עוברים זמנים קשים. המשטרה חשדה שרוצח סדרתי השתמש בו לצרכיו, שודד עשה בו שימוש מבריק, ונער רצח עיתונאי שהכיר דרכו. גרוע מכך, כל מיני תובעים מחוזיים עם שאיפות פוליטיות עשו עליו סיבוב.

על כן, בקרייגסליסט פשוט לא היו צריכים את כאב הראש הבא: משטרת צפון קרוליינה חושדת שבעל השתמש בשירות כדי להזמין אונס של אשתו. האשה התקשרה למשטרה לפני שבוע, ודיווחה כי גבר חמוש בסכין פרץ לחדר השינה שלה ואנס אותה. המשטרה, משהגיעה למקום, גילתה שא. הבעל נכח בחדר בעת האונס, וב. לא היו שום סימני פריצה לבית.

השוטרים, חשדנים, החרימו את המחשב של הבעל. הם גילו שהוא ענה לשתי מודעות קרייגסליסט, שמזמינות אונס מדומה. ההזמנות הללו, מיותר לציין, לא תואמו עם אשתו. הבעל עצור כעת בחשד לאונס, שתי עבירות של תקיפה מינית מדרגה שלישית, ונסיון לבצע תקיפה מינית. המשטרה מחפשת אחר הגבר שביצע את האונס – אבל מציינת שבהחלט ייתכן שהוא לא היה מודע לכך שקיים יחסי מין בכפייה.

דוברי קרייגסליסט אמרו בתגובה ש"אנו חולקים את הזוועה הציבורית מכך שפשע כזה אכן בוצע, וליבנו יוצא אל הקורבן". זה עשוי שלא להספיק. פרסום מודעות להזמנת אונס?

חגיגת האנונימיות בטוויטר נגמרת

 

אחת הרעות החולות שהביאה איתה הרשת היא הפופולוריזציה של האנונימיות. פתאום הסתתרות פחדנית מאחורי מסך הפכה לזכות יסוד. פעם, כשגברים היו גברים, נשים היו נשים וכבשים חיו באימה מתמשכת, אם היית רוצה לומר משהו, היית צריך לעמוד מאחוריו. יכולת, בדרך כלל, לומר מה שאתה רוצה – אם היית מוכן לשלם את המחיר.

יש, כמובן, נסיבות שבהן אנונימיות היא חיונית – למשל, בקרב מתנגדי משטר במדינות משטרה. אבל ברוב מוחלט של המקרים היא מיועדת להשמצה פחדנית של אחרים, ללא חשש מתגובה אמיתית. שירות המיקרובלוגינג טוויטר למד זאת על בשרו: יותר ויותר אנשים פותחים חשבונות טוויטר שמתחזים לחשבונות של מפורס(ת)מים.

טוני לה רוסה, מנהל של קבוצת ספורט אמריקאית חשובה – הסנט לואיס קרדינלז, ואל תשאלו אותי אם מדובר בכדורסל, פוטבול או בייסבול, כי זה לא באמת חשוב - הגיש תביעה בסוף השבוע כנגד טוויטר, לאחר שאיזה שמוק התחזה לו וביזה אותו.

בטוויטר מיהרו להגיב ואמרו שהתביעה של לה רוסה חסרת בסיס, משום שהם הסירו במהירות את החשבון המזויף לאחר שהודיעו להם על כך. אבל, בו זמנית, הם גם אמרו שנמאס להם מהשטויות האלה. החל מהקיץ, יפעיל טוויטר שירות נסיוני שייצור "חשבונות מאושרים", כלומר כאלה שהשירות עצמו אישר שהם שייכים למי שמתיימר להפעיל אותם. עקב הלחץ הצפוי, החשבונות יגיעו תחילה למפורסתמים (סלבז, בלעז) – כלומר, אנשים שעשויים להפגע יותר מאחרים מגניבת זהותם - ורק אחר כך לכלל הציבור. התחלה ראויה.

עוד שנה, עוד מוצר דפוק של אפל

בקרוב – אולי אפילו מחר – תודיע אפל על הדגמים החדשים של האייפון. זה קורה כל שנה, בהפרש של שנה. ויש לזה סיבה: האייפון מתקשה לסחוב שנה.

מ.ג'י סיגלר, פאנבוי של אפל, כתב טור שנראה שעלה לו בייסורים: הוא הגיע למסקנה שהאייפון שלו כבר לא מתפקד, הוא מתקשה אפילו במשימות פשוטות-לכאורה כמו הוצאת שיחת טלפון, לעתים הוא מתלהט באופן לא נעים אפילו כשהוא במצב כבוי, הוא איטי יותר מדואר ישראל – בקצרה, זמנו עבר. במקרה או שלא במקרה, זה קרה כשכמעט בדיוק חלפה שנה, וכשסיגלר בחן את האופציות העומדות בפניו, הוא הגיע למסקנה שהשפויה שביניהן היא רכישת אייפון חדש.

זה, הוא מודה, בדיוק מה שקרה שנה קודם לכן. האייפון הישן משמש אותו כעת כשעון מעורר יקר במיוחד. יתר על כן, הוא לא היחיד שנתקל בבעיות הללו: לדבריו, כל מי שדיבר איתו חווה אותן. יתר על כן, אם הוא ירצה להחליף את הסוללה של האייפון, הוא יצטרך לשלשל לידי אפל 100 דולר; מכשיר משודרג יעלה רק 200. הממ.

בקצרה, סיגלר עלה כאן על אחד הסודות הפחות שמורים של אפל: מה שמכונה באנגלית planned obsolescence , "חידלון מתוכנן". המכשיר בנוי כך שלא יחזיק יותר משנה, או שכעבור שנה יהפוך למטרד כזה, שעדכון ייראה כמו רעיון הגיוני. במילים מנומסות פחות, מדובר במכירה מודעת לציבור של מוצר פגום, שעל פי החוזה שלו אמור להחזיק שנתיים לפחות.

זכרו את זה, כשהריקודים סביב עגל הסיליקון יתחילו בקרוב.

קצרצרים

אגב אייפונים ודברים שאבד עליהם הכלח, השמועות אומרות שסטיב ג'ובס, המנכ"ל הנעלם של אפל, יופיע מחדש בקרוב. אולי אפילו כהפתעת האירוע שבו יוצג האייפון. ראוי להתייחס לטענה של אחד המקורבים של ג'ובס, שלפיה הוא "רעב למוות במשך תשעה חודשים", משום שגופו לא הצליח לעכל חלבונים. המשמעות היא כפולה: ראשית, שאפל ידעה שמצבו של ג'ובס קשה שלושה חודשים לפני שיצא לחופשה; שנית, שזה תדרוך לקראת העובדה שאנחנו צפויים לראות ג'ובס שלדי במיוחד בקרוב. אולי הדיווח הזה ירכך את המכה שתספוג המניה.

בינג, מנוע החיפוש החדש של מיקרוסופט, זמין – לא ברפובליקות מסוימות שלחופי הים התיכון, כמובן – בקושי שבוע. הוא כבר הצליח לעקוף את מנוע החיפוש של יאהו בתדירות השימוש בו. יכול להיות שזה טרנד שיחלוף; יכול להיות שלא. בינג יעלה למיקרוסופט 100 מיליון דולר, פלוס מינוס; עדיף מ-37 המיליארד שרצתה יאהו, כמסתבר.

לראשונה, ניתקו הרשויות הפדרליות בארה"ב ספק רשת - Pricewert – משום שלאחר חקירה, הגיעו הרשויות למסקנה שהספק מקדם בעיקר אתרי פשע, רשע, וספאם. שורה של ארגונים התקבצו כדי לספק את המידע נגד החבר'ה עם השרתים השחורים, שמצידם הודיעו שיערערו.

נוסטלגיטק: מהו המרשם הנכון לדחיית מכשפות? מדענים בריטים ניתחו את תוכנו של בקבוק הגנה ממכשפות, שנקבר בגרינוויץ' בסוף המאה ה-17, ומצאו שהוא מכיל פיסת עור בצורת לב, כמה מסמרי ברזל, סיכות פליז, קווצת שיער, ציפורניים גזורות, מוך טבורי – ובערך חצי ליטר שתן. אף ש-200 בקבוקים כאלו נמצאו, זהו הראשון שהתגלה כשתוכנו שמור. טוב שיש מדענים.

· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)

· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.

 · ל-RSS "טכנולוגי על הבוקר"