"העולם במשבר, ועמיעד מהצפון מחלקת דיבידנדים"

לאריק דיין, מנכ"ל עמיעד מערכות סינון, יש הסבר משלו איך מציגים רווחיות וצמיחה אורגנית דו־ספרתית שנה אחר שנה, גם בתקופת המשבר העולמי. "לא תראה אותנו קופצים מעל הפופיק. ננהל את עצמנו באופן מקצועי וזהיר בתכנון לטווח ארוך. אנחנו חסכנים, יעילים, ובודקים היטב את תזרים המזומנים. הבעיה העיקרית בתחום המים בעולם היא מחנק אשראי", מסביר דיין. "זה משבר עולמי זמני. שוק המים יתרומם כי הצורך למים גובר על הכל".

דיין מסביר כי אסטרטגיית הצמיחה של עמיעד מתמקדת בשלושה פרמטרים שיצעידו את החברה קדימה – צמיחה אורגנית, מיזוגים או רכישות, וטכנולוגיה. "לא הפסקנו לשווק ולפתח. מבחינתנו, חברות שלא השכילו לפעול כך במשבר הנוכחי ייפלו, ולנו ייפתחו הזדמנויות במקומות שונים בעולם", אומר דיין. "את 2009 התחלנו עם צבר הזמנות גבוה יותר מאשר בתקופה המקבילה. העולם נמצא במשבר, תאגידים קורסים, ועמיעד מהצפון רווחית ומחלקת דיבידנדים".

ב־2000 רכשה עמיעד את מתחרתה פילטריישן תמורת כ־4 מיליון דולר. חמש שנים לאחר מכן רכשה עמימד 50% מחברת ההפצה שלה בסין תמורת 2 מיליון דולר, ובשנה שעברה רכשה 51% מחברת ההפצה הטורקית תמורת מיליון דולר. "אנחנו מצפים לסגור עסקאות רכישה נוספות בשנה הקרובה", אמר דיין.

צילום: shutterstock

"ויולה הם השותף הנכון"

עמיעד מפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות לסינון ולטיפול במים, עבור תשתיות תעשייתיות ומוניציפליות. החברה משווקת את מוצריה גם לתחום ההשקיה. 90% מהייצור של עמיעד מופנה ליצוא, ומוצריה נמכרים בכ־80 מדינות ברחבי העולם.

מאז נוסדה ב־1962, נמצאת עמיעד מערכות סינון בשליטת קיבוץ עמיעד (53%). ב־2005 הונפקה החברה בבורסת AIM בלונדון. "מטרת ההנפקה היתה לגייס כסף לגידול הבא של עמיעד", אומר דיין, שהיה אחד ממובילי ההנפקה, שבוצעה לפי שווי שוק של 25 מיליון ליש"ט - שווייה של עמיעד גם כיום.

כשנה לאחר ההנפקה מכרה גאון אגרו, שהחזיקה עד אז ב־23% מהחברה, את מלוא אחזקותיה בעמיעד. בינואר השנה רכשה ויולה פרייבט אקוויטי, קרן השקעות המתמקדת בחברות בשלות בתחומי הטכנולוגיה, 23% מעמיעד, בתמורה לכ־9 מיליון דולר. במקביל לרכישת המניות התמנו אסנת רונן, שותפה בקרן, והראל בית־און, שותף ומייסד, למועצת המנהלים של עמיעד. "היו הצעות נוספות", אומר דיין, "אבל דווקא ויולה הציגה חזון של חברה שמתכוונת להשקיע בנו לטווח ארוך. הם עוזרים בניהול המקצועי, התעשייתי והפיננסי, ולכן הם השותף הכי נכון. נוצר דירקטוריון חזק ומקצועי".

קשה להכניס שותף לחברה בבעלות קיבוצית?

דיין: "ב־1997 הקיבוץ הכניס לראשונה שותף זוטר, גאון אגרו. גם ההנפקה בבורסת לונדון בוצעה מתוך ראייה שהקיבוץ ממשיך להיות בעל הנכס העיקרי, אך מנגד, עמיעד צריכה הון כדי לגדול ולהתפתח, ואת זה חברי הקיבוץ מבינים טוב מאוד. התעשייה הקיבוצית לא חריגה משאר התעשיות בארץ. הבעלים מסתכלים יותר על עצמם ועל הכיס שלהם, ובשנים האחרונות נכנסים למפעלים קיבוציים בארץ משקיעים הוניים או אסטרטגיים, או שחברות קיבוציות מנפיקות כדי להחזיר חובות".

איך משלבים בין קיבוץ לעשיית רווח ושורדים את המשבר הגלובלי?

דיין: "עמיעד עדיין נמצאת בשליטת הקיבוץ, וזה נותן לנו את הערכיות הבסיסית של החברה הקיבוצית. מתוך 250 עובדי עמיעד, 70 הם חברי קיבוץ ו־20 מתוכם הם ותיקים, שזה מקור הפרנסה שלהם".

המניה צנחה ב־40% מתחילת השנה. האם שוק ההון לא מתמחר נכון את מצבה של עמיעד?

דיין: "המסחר בבורסת ה־AIM לא משקף נכון את הערך האמיתי של החברה. מבחינת עמיעד, ההשלכות קדימה הן שעלינו לבחון בהסתכלות כוללת את צרכי המימון שלנו, ואת המשמעות של הסחירות הנמוכה של המניה כשיקוף של ערך החברה. זה תהליך של בדיקה שייקח זמן אך עלינו לעבור אותו".

דיין, בן קיבוץ הגושרים שמתגורר כיום בקיבוץ דפנה, החל את דרכו בעמיעד כבר ב־1997, כמנהל החברה־הבת של עמיעד בסינגפור. הוא מילא את התפקיד במשך ארבע שנים, ובסופן עזב להייטק.

לקראת סוף 2003 חזר דיין לעמיעד כמנהל פיתוח עסקי, ובמסגרת תפקידו בנה את האסטרטגיה העסקית של החברה. לאחר כמה חודשים קודם לתפקיד סמנכ"ל שיווק ומכירות, והיה ממובילי ההנפקה בלונדון. לתפקיד המנכ"ל מונה לפני כמה חודשים.

כבר לא רק השקיה

לעמיעד חברות־בנות בארצות הברית, דרום אמריקה, הולנד, סין, סינגפור, אוסטרליה, צרפת, גרמניה וטורקיה. הגידול המהותי ביותר במכירותיה בשנה החולפת נרשם בארה"ב, במיוחד בתחום המוניציפלי והתעשייתי. "המקומות שנפגעו במשבר האשראי הם מקומות שמבחינתנו הם שוליים", אומר דיין.

תשומת לב מיוחדת ניתנת להודו, שוק בעל פוטנציאל צמיחה אדיר. "בתחום ההשקיה אנחנו ממוקמים בשווקים המתעוררים כבר עשרות שנים - קונגו, אנגולה, טנזניה ועוד". לדברי דיין, המטרה של עמיעד היא לקחת את התשתית השיווקית שכבר קיימת במדינות אלו, ולמנף אותה לבניית פתרונות לשווקים התעשייתיים והמוניציפליים שם", אומר דיין, ומוסיף בחיוך: "אנחנו סיפקנו את המסננים לבריכות האולימפיות בבייג'ינג. למי שלא יודע, הם השתמשו במי ביוב שאובים, וחלק מהפתרון הכולל שלהם היה המסננים של עמיעד".

לפני עשר שנים 20% ממחזור ההכנסות של עמיעד הם מהשווקים התעשייתיים והמוניציפליים ו־80% מתחום ההשקיה. לפני כחמש שנים החל הגלגל להתהפך, ובשנה החולפת צמח היחס ל־60% לטובת השוק התעשייתי והמוניציפלי. "חשפנו את עצמנו לפרויקטים מוניציפליים יותר ויותר גדולים, בעיקר במקומות שבהם הביקוש בשוק המים הולך וצומח", אומר דיין. עלייה זו בביקוש, הוא מסביר, נובעת מכך שממשלות דורשות, באמצעות רגולציה, לנקות ולמחזר מים.

דיין מזכיר גם את צמיחת האוכלוסייה שמשפיעה על העלייה בביקוש למים, וגם את תיעוש היתר, שמייצר דרישה גבוהה יותר לסינון. "הפכנו מחברת מוצרי השקיה לחברת פתרונות מובילה בתחומים שבהם אנו פועלים ולכן המחזור גדול. באירופה צפויה להיות רגולציה של zero discharge", אומר דיין.

"מפעלים לא יוכלו לשפוך מים תעשייתיים לנהרות, אלא יאולצו למחזר אותם". דיין מסביר שגם שוק ההשקיה גדל. "העולם אינו רוצה להישען על נפט ממדינות ערב ומשקיע באנרגיה חלופית. כך גדל הצורך להשקות את השדות שבהם צומחים מרכיבי הביו־דיזל".

מה קורה בשוק המים בישראל?

דיין: "ישראל היא מספר אחת בעולם במיחזור מי ביוב משימוש ביתי להשקיה. כ־70% מהמים ממוחזרים. בארץ דחו את התוכניות להתפלה לפני כעשר שנים. עכשיו מנסים להחזיר את הגלגל, וזה עולה הרבה כסף ולוקח זמן. הפיצוי היחיד כמעט לשאיבת מים מהכנרת או מאקוויפר ההר או מישור החוף הוא שימוש במקורות חיצוניים להתפלה, או מיחזור מי ביוב. לכן, התחייבות המדינה לתחום המים צריכה להיות בעדיפות עליונה".

המספרים מדברים

את 2008 סיכמה עמיעד עם עלייה של 29% בהכנסות לעומת 2007. הרווח הנקי עלה ב־10.4%. בשנים האחרונות קיימת בחברה מדיניות של חלוקת דיבידנד שבהן חילקה כ־3 מיליון דולר. בכל שנה מאז הפיכתה לחברה ציבורית, לפני כארבע שנים, רושמת עמיעד גידול עקבי בהכנסות וברווח הנקי. "רשמנו גידול של 66% בשנתיים", אומר דיין, ומוסיף כי בשנה החולפת היו שולי הרווח 46.2%. "שולי הרווח גבוהים מאוד, כי היעילות שלנו, לאחר עשרות שנות פעילות באותו תחום, כבר גבוהה מאוד", אומר דיין.