היסטוריה של לחצים כלכליים

יחסי ישראל־ארה"ב נחשבים בדרך כלל למעולים, הן בשל הדמיון באינטרסים של הצדדים, והן בשל ההתאמה ההדדית בשיטת הממשל. גם הלובי היהודי בארה"ב מוסיף ליחסים החמים בין שתי המדינות. אולם כאשר נוצרו חילוקי דעות מהותיים, לא היססה ארה"ב מלהפעיל לחצים על ישראל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא כעת במחלוקת מול ארה"ב ביחס לשתי דרישות: הקפאת התנחלויות מוחלטת, וחזרה להסכמות אולמרט בנוגע לנסיגה ולשאלת ירושלים. נתניהו יודע היטב שסירוב ישראלי לדרישות הללו יביא, כבעבר, לסנקציות מצד ארה"ב.

כך למשל, בשנים 1990–1991 סירב ראש הממשלה אז, יצחק שמיר, להקפיא את ההתנחלויות. בתגובה הקפיאה ארה"ב את בקשתה של ישראל לקבלת ערבויות למימון קליטת העלייה. בסופו של דבר, בשנת 1992, רבין עלה לשלטון, ההתנחלויות הוקפאו והערבויות התקבלו. ישראל אף הסכימה לקזז מהערבויות כל השקעה בהתנחלויות או בירושלים המזרחית.

המתנה של שרון

מהלך דומה התרחש גם בשנים 2002–2003. ישראל נקלעה למשבר פיננסי חמור, ונדרשה שוב לבקש ערבויות מארה"ב. ההתניה האמריקאית להקפאת ההתנחלויות אושרה על ידי ראש הממשלה אריק שרון, נוסף על הדרישה לקצץ את הגירעון התקציבי לרמה מתונה. שרון אף יזם את ההתנתקות מעזה, מה שיצר הרמוניה ישראלית־אמריקאית.

בשנת 1975, בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, סירב רבין לבצע את הסכם ההפרדה השני בין ישראל למצרים. קיסינג'ר יזם את "ההערכה מחדש של הסיוע הכלכלי", ורבין השתכנע.

גם בנושא מכירת נשק לא היססה ארה"ב מהפעלת לחצים על ישראל. בשנות ה־50 וה־60 נמנעה ארה"ב מלמכור לישראל נשק התקפי, כדי לשמר את מאזן הכוחות האזורי. ארה"ב גם הפעילה לחצים כבדים בנושא מכירת נשק לסין.

המחאה של מודעי

אולם חילוקי הדעות לא התחילו ונגמרו בסוגיות מדיניות וצבאיות. בשנת 1985 הונהגה בישראל תוכנית הייצוב, שנועדה להתמודד עם המשבר החמור במשק באותה תקופה. התוכנית כללה סיוע אמריקאי של 1.5 מיליארד דולר תמורת יישום מלא של התוכנית.

בשנת 1991 סייעה ארה"ב לישראל ביבוא בתים לקליטת העלייה, וביקשה ביטול מכס המגן על יבוא בתים אלה. שר האוצר אז יצחק מודעי דרש הדדיות, וביקש שארה"ב תוריד גם היא את המכסים. אך האמריקאים לא הסכימו לשום התניה. שר החוץ האמריקאי צלצל לשמיר והורה לו לבטל מיד את המכסים.

בשנים 1991–1992 סירבה הכנסת להפחית את מס קנייה על רכב בעל נפח מנוע גדול במיוחד. הנפגעים העיקריים כתוצאה מהסירוב היו יצואני הרכב האמריקאי. ארה"ב פנתה לוועדת הכספים ודרשה ממנה לבצע באופן מיידי את הפחתת המס. הבקשה אושרה.

לסיכום, הניסיון ההיסטורי מראה שעיקר הלחץ האמריקאי הוא על הכיס שלנו. כך היה וכך יהיה. האתגר שניצב כעת מול נתניהו הוא גדול, והתקווה שיסתיים בהבנה אמריקאית־ישראלית.