יו"ר המועצה הכלכלית בדנמרק: "יציבות פוליטית היא המפתח להתמודדות עם המשבר"

בשעה שארצות הברית, שכלכלתה נחשבה עד לא מזמן ליציבה בעולם, מתמודדת עם מיתון מהחמורים בתולדותיה, הפכה דווקא דנמרק - הקטנה במדינות סקנדינביה - למקום היציב ביותר מבחינה כלכלית בתקופה זו של משבר עולמי. זאת לאחר שדורגה במקום הראשון ב"מבחני העמידות" שערך בית הספר השוויצרי למינהל עסקים IMD. במסגרת המחקר הגיעה דנמרק למקום הראשון בקריטריונים שבדקו את עמידותם של המגזר העסקי ושל החברה להתמודד עם המשבר, ובמקום השני (אחרי סינגפור) בקטגוריה שבחנה את מאפייני מדיניותה הכלכלית של הממשלה בכל מדינה ומדינה.

פרופסור פיטר בירק סורנסן (54), המכהן בחמש השנים האחרונות כיו"ר המועצה הכלכלית במדינה הסקנדינבית, אינו מופתע. "כלכלה גמישה היא סוד ההתמודדות", הוא מספר בראיון ל"כלכליסט". "דנמרק נהנתה מכלכלה חזקה ומגוונת עוד לפני פרוץ המשבר. עקב כך עסקים קטנים ובינוניים רבים הסתגלו בקלות יחסית למשבר ולתוצאותיו. כמו כן, כמה ממגזרי היצוא שלנו חשופים פחות לירידה בהיקפי הסחר הבינלאומי. לדוגמה, הביקוש לאמצעי הפקת אנרגיית רוח לא נפגע באופן משמעותי, וכך גם היצוא החקלאי והציוד הרפואי". נוסף על כך מציין סורנסן את חשיבותה של יציבות פוליטית וחברתית. "הללו הם בסיס חשוב לקבלת החלטות נכונה וליישום ארוך־טווח של המדיניות הרצויה", הוא אומר.

כיצד היית מעריך את תפקודה של הממשלה הדנית לנוכח המשבר הכלכלי עד כה?

"תפקודה של הממשלה, בייחוד בכל הנוגע לייצוב המערכת הבנקאית היה נכון. היא עשתה את כל המהלכים הדרושים לשם ייצובה של המערכת הבנקאית (הלאימה שלושה בנקים, נתנה ערבויות ממשלתיות והזרימה 18 מיליארד דולר למגזר הבנקאי - א"ש) שנפגעה מירידה במחירי הנדל"ן ומעלייה בשיעור האבטלה והיקף פשיטות הרגל. כעת על הממשלה לפעול לייצוב כל המשק". על אף הדירוג המחמיא בצמרת המדינות העמידות למשבר, לא נותרה דנמרק מנותקת לגמרי מהמתרחש בכלכלה העולמית. לפי הערכות, עתידה כלכלתה לסגת בשנה הקרובה ב־3.5% ובשנה שלאחר מכן להציג שיעור צמיחה אפסי.

פיטר סורנסן

כלכלת ישראל, בדומה לדנית, תלויה רבות ביצוא. מה יכולים מקבלי החלטות כאן ללמוד מדנמרק בהתמודדות עם המשבר הכלכלי?

"מניסיוננו, על כלכלה קטנה ליישם מדיניות פיסקאלית המבוססת על יעדים אסטרטגיים לטווח הבינוני, כדי לוודא את הקיימות ארוכת הטווח של המימון הציבורי. מדיניות זו הוכיחה את עצמה, מאחר שהצלחנו להשיג רמה גבוהה של יציבות כלכלית".

שוק עבודה גמיש

עוד ניסיון חשוב הוא שוק עבודה גמיש וחקיקה ליברלית בכל הנוגע לגיוס ולפיטורי עובדים. באמצעות חקיקה מתאימה ומערך סיוע נרחב למובטלים עלה בידינו להקצות משאבי כוח אדם באופן שהתאים לצורכי המדינה בתקופת המשבר. למשל כך העברנו בהצלחה עובדים ממגזרים תעשייתיים הנמצאים בדעיכה למגזרים מתפתחים בתעשייה המקומית. לשם כך השקענו רבות בחינוך ובתוכניות הסבה מקצועית למובטלים".

כמה חברות ישראליות, בהן אמדוקס ו־Better Place, הבחינו בפוטנציאל הגלום בשוק הדני ופועלות בו. אילו הזדמנויות יכול המשקיע הישראלי למצוא בדנמרק?

"הדגש בדנמרק הוא על פיתוח טכנולוגיה בתחום אנרגיה חלופית. הממשלה מתכננת להגדיל בקרוב את תמיכתה הכלכלית במחקר ובפיתוח בתחום זה. הדבר נמצא בצמרת סדר העדיפויות של הממשלה, ואני משוכנע שמשקיעים זרים בעלי מומחיות בתחום זה יכולים להפיק מכך תועלת. נוסף על כך בדנמרק יש תעשיית ציוד רפואי מפותחת העשויה לשמש גם היא בסיס מוצק להשקעות זרות".

מלבד תפקידו כיועץ כלכלי לממשלת דנמרק, סורנסן הוא חבר בצוות בינלאומי של מומחי מס, Mirrlees Review group, המגבש דו"ח מקיף שיציג דרכים לרפורמות במערכות המיסוי ברחבי העולם.

מה המסקנות העיקריות של הדו"ח?

"אנחנו מגבשים דו"ח המבוסס על רעיונות שהגישו קבוצות מומחים הפועלים במדינות שונות. הצוותים הללו הגישו המלצות שונות לרפורמות המיועדות להתאים את מערכת המס הבינלאומית לכלכלה הגלובלית במאה ה־21. אחד האתגרים העיקריים הניצבים בפנינו הוא הקושי במיסוי ההכנסות של התאגידים הגדולים ההופכים בהדרגה לרב־לאומיים במהותם ועקב כך התנועה של רווחים ממדינה למדינה".