אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מעסיק בגרסת רובין הוד צילום: אוראל כהן

מעסיק בגרסת רובין הוד

ד"ר ריק אוברי, נשיא חברת רוביקון פרוגרמס האמריקאית, מסביר איך קונדומים, עוגות איכותיות ושירותי אחזקה בונים חברות שמגלגלות מיליוני דולרים ומשרתות מטרות חברתיות

10.06.2009, 10:08 | גליה שילה-סום

רשת המסעדות המצליחה בתאילנד "כרובים וקונדומים" הוקמה כשהיזם שעומד מאחוריה, מצ'אי ויראוואידיה, חיפש פתרון חינוכי לבעיית האיידס שהולכת ומחריפה בארצו. הפתרון שנמצא - מסעדה שעל השולחנות שלה מונחים, בטבעיות רבה, קנדומים שהסועדים יכולים לקחת איתם. הגימיק הצליח, המודעות לנושא גדלה בצורה משמעותית, והמסעדה נהפכה לרשת מצליחה ורווחית.

עוד המצאה של ויראוואידיה שזכתה לתהודה היתה קמפיין בשיתוף המשטרה המקומית, שנקרא Cops & Rubbers - "שוטרים וגומי" - משחק מלים על הביטוי "שוטרים וגנבים" באנגלית. במשך שבועיים הסתובבו השוטרים ברחובות ועצרו אנשים, אלא שבמקום לבדוק את הניירת שלהם, הם חילקו להם קונדומים.

את הסיפורים האלה מביא ד"ר ריק אוברי, נשיא חברת רוביקון פרוגרמס ומרצה ליזמות חברתית באוניברסיטת סטנפורד, כדוגמה לחשיבה יזמית ויצירתית, שהובילה להקמת חברה רווחית עם מטרה חברתית. גם רוביקן פרוגרמס הוקמה למטרות רווח. עובדים בה למעלה מ־400 אנשים עם צרכים מיוחדים, והיא מגלגלת מחזור של כ־16 מיליון דולר בשנה.

"אפשר להתפרנס היטב מיזמות חברתית", אומר אוברי, שהגיע לישראל כדי להרצות בכנס בנושא הקמת עסקים חברתיים ויצירת פרויקטים מכניסי כסף לעמותות. הכנס נערך על ידי קרן דואליס ליזמות עסקית חברתית והקרן החדשה לישראל. "העמותות בישראל מצויות כעת במצב שהמעבר לחשיבה עסקית רצוי להן מאוד", הוא אומר. "בנוגע ליזמות חברתית - צריך להתחיל לפתח כאן את התחום. בארצות הברית זה כבר עובד, והמחשבה שלנו שם היא איך לעבור לשלב הבא".

עובדים שאחרים לא מעסיקים

לרוביקון פרוגרמס שתי פעילויות עסקיות עיקריות. הראשונה היא שירותי תחזוקת גנים ושטחים ציבוריים לגופים כמו עיריות, אוניברסיטאות ובתי חולים, והשנייה היא מאפייה של עוגות, טורטים ומאפים איכותיים הנמכרים במחירים גבוהים יחסית. אין לחברה חנויות, אלא היא משווקת באמצעות כ־700 מפיצים בכמה מדינות בארצות הברית. שתי פעילויות אלה מניבות כ־7 מיליון דולר בשנה (5 מיליון דולר משירותי האחזקה ו־2 מיליון דולר מהמאפייה), ועוד 8–9 מיליון דולר מגיעים ממכרזים ממשלתיים בתחום התחזוקה.

העובדים בפעילויות אלו הם אנשים שאוברי אומר ש"אחרים לא מעסיקים אותם". מדובר בנכים, עניים, הומלסים לשעבר, אסירים משוחררים וכו'. אוברי עצמו הצטרף לרוביקן לפני 23 שנים, כשחיפש כפסיכולוג פתרון תעסוקתי לאנשים שהשתחררו ממוסדות לחולי נפש. "התחלנו עם תוכניות הכשרה מקצועית, אבל פריצת הדרך האמיתית היתה כשהבנו שצריך ליצור עבורם מקומות עבודה", הוא משחזר.

למה דווקא חברת אחזקות ומאפייה?

"ההבדל העיקרי בין עסק חברתי לעמותה הוא בצורת החשיבה. הקמת עמותה באה בדרך כלל על רקע השאלה מה הבעיה שאנחנו פותרים. כשמקימים כך ארגון, הוא תמיד יישען על תרומות. כשמקימים עסק חברתי שואלים מה הצרכים של השוק. זו מנטליות שונה. בדקנו את השוק, וגילינו שיש כאן חיבור בין צורך עסקי לבין סוג עבודות שהאנשים שאנחנו מעסיקים מסוגלים לעשות אותן".

כמה מרוויחים העובדים שלכם?

"יש בארצות הברית שני מושגים עיקריים - 'שכר מינימום' ו'שכר מחיה'. האחרון גבוה יותר, ומחושב באופן שמביא בחשבון את עלות המחיה כך שהעובד יוכל באמת לפרנס את עצמו. זה השכר שאנחנו משלמים לעובדים".

כדי לסבר את האוזן, על פי נתוני אוניברסיטת פנסילבניה, שכר המינימום לשעה בסן פרנסיסקו עומד על 8 דולרים לעובד, ושכר המחיה מגיע ל־12.65 דולרים. לדברי אוברי, החברה גם משלמת ביטוח רפואי לעובדים, מה שלא מקובל בחברות מהסוג שלה ולא כלכלי לחברה.

זה לא דיסוננס שאתם מוכרים את העוגות במחירים גבוהים שהעובדים שלכם לא יכולים לקנות?

"תחשבי על זה יותר כעל מודל רובין הוד. אנחנו לוקחים מהעשירים ומעבירים את הכסף לעניים. מעבר לכך, הלקוחות לא קונים מאיתנו כדי לעשות את הדבר הנכון, אלא בגלל מי שאנחנו. הם קונים מאיתנו כי הם מחפשים איכות. העוגות שלנו טובות, אבל גם עולות יותר".

לא למי שרוצה להתעשר

אוברי שלם מאוד עם הדרך שבה הוא הולך, אבל אחרי שנים רבות בתחום הוא מרגיש שהחברה עוד לא עשתה מספיק ולא נגעה במספיק אנשים. כעת הוא נחוש לעבור לשלב הבא, שהוא קורא לו 'ההיקפים הגדולים'. "עכשיו אנחנו מגיעים לאלפי אנשים בפעילות שלנו. אבל אני רוצה שההשפעה והשינוי שנעשה יהיו הרבה יותר רחבים. אני רוצה להגיע לעשרות אלפים בכל המדינה, אפילו יותר".

ואיך עושים את זה?

"המיזם שאני מקדיש לו את מרב ההשפעה שלי בתקופה זו הוא Rubicon National Social Innovation, שהמיקוד שלו הוא הקמת פעילויות עסקיות שיהיו בסדרי גודל לאומיים עם השפעה רחבה מאוד. בתחום זה אנחנו עובדים עכשיו על שני דברים עיקריים: הראשון הוא בנייה ירוקה והפיכתה ליעילה וחסכונית יותר מבחינת אנרגיה. זה תחום שיש המון מה לעשות בו. הפעילות השנייה היא שימוש חוזר בחומרים, כשאנחנו מתמקדים במזרנים.

"מצאנו שבארצות הברית נזרקים מדי שנה 40 מיליון מזרנים, שמכילים חומרים רבים שניתנים למיחזור. התחברנו כבר לחברות מזרנים ולעיריות ואנחנו מאמינים שאפשר יהיה להקים כאן עסק מצליח עם ערך מוסף של ניצחון סביבתי".

הרבה אנשים רוצים לעשות משהו טוב לקהילה ולשלב אותו בעסקים, אבל לא יודעים איך ואיפה להתחיל. מה אתה מייעץ להם?

"קודם כל, צריך להבין שעסק חברתי הוא לא מודל שמתאים לאנשים שרוצים רק להתעשר, אבל הוא מבטיח שיש כאן שתי שורות תחתונות משתלמות - פיננסית וחברתית. הדרך מרעיון לרווח ארוכה, וכדאי להיכנס לזה רק אם יש לך אופק ארוך טווח. כוונות טובות לא מספיקות. חשוב לוודא שיש מודל עסקי, לעשות ניתוח שוק, להבין מה היתרון התחרותי שלך, לראות שיש לך צוות מתאים ולהביא מוצר שמישהו באמת מעוניין בו.

"הרבה אנשים מתייעצים איתי, לכולם יש כוונות טובות אבל הרעיונות לא טובים. ברוב המקרים אני מוצא את עצמי מסביר להם למה לא כדאי להם לעשות את זה. אולי זה לא נכון מצדי, כי אנשים כן צריכים להאמין ברעיונות שלהם, גם אם הם מטורפים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות