אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בצד החדשות: איך לא להציל את העיתונות צילום: בלומברג

בצד החדשות: איך לא להציל את העיתונות

החדשות הטובות בפתח, היכונו לאפוקליפסת טוויטר, מנוע החיפוש החדש של מיקרוסופט מנצח - לפחות מבחינת המפרסמים, ומלחמת הגיקים השבועית

13.06.2009, 13:29 | יוסי גורביץ

משבר, משבר, אבל לא נסחפנו?

אחד הסיפורים הראשונים ששומעים בלימודי תקשורת הוא כה עתיק וכה מעורפל שבהחלט יתכן שהוא אגדה אורבנית. בסוף המאה ה-19 או בתחילת המאה ה-20, כך מספרים, החליט יזם אמריקאי זריז שהציבור האופטימי רוצה לשמוע רק חדשות טובות. הרי התלונה הנפוצה ביותר נגד העיתונות היא "למה אתם מספרים רק את הדברים השליליים." לכן האיש פתח עיתון שהתמקד בחדשות טובות – והעיתון פשט רגל תוך שבוע. (אז עוד לא עלו על החוכמה העילאית שאומרת שאם תייצר מוצר ואחר כך תחלק אותו בחינם, איכשהו ייווצר רווח.) מוסר ההשכל: חדשות טובות לא מוכרות.

העיתונות האמריקאית במשבר. זה לא חדש. עובדי ה"בוסטון גלוב" דחו השבוע את דרישת הבעלים התאגידי, חברת "ניו יורק טיימס", לקיצוץ של 23% בשכרם. כתוצאה מהעמידה הזו על זכויות העובדים, הגלוב כנראה יצטרף בקרוב לרשימת העיתונים שאינם עוד.

באווירת הקריסה הכללית, אולי אין זה מפתיע שלקחים ישנים נשכחו. הכניסה לאתר חדש בתחום החדשות, GNN (ראשי תיבות של Good News Now), אסורה לחולי סוכרת. אפשר למצוא בו כותרות כמו "אם מיילדת את תינוקה במו ידיה", ומדורים כגון "גיבורים, מצליחים".

לדברי בלוג הטכנולוגיה טקקראנץ', שדיווח על התועבה, זהו שיתוף פעולה טמא במיוחד בין AOL, הרשת שאף אחד לא רוצה לקנות, לבין אתר הקטלוגים הגווע Sears. כלומר, אולי זה סוג החדשות שאנשי מכירות היו רוצים שנקרא. לא ברור למה מישהו באמת ירצה לעשות זאת. אבל, היי, הגיע הזמן לעדכן את האגדה הישנה לימי הרשת.

באנו, ראינו, ברחנו

אתר טוויטר, צילום מסך: twitter.com אתר טוויטר | צילום מסך: twitter.com אתר טוויטר, צילום מסך: twitter.com
שירות המיקרו-בלוגינג טוויטר הציג לאחרונה שיאי צמיחה מרשימים, וכתוצאה מכך זכה גם להתעניינות נרחבת לא רק מכלי התקשורת, אלא גם מחוקרים. חברת המחקר Sysomos פרסמה לאחרונה מחקר שזכה להדים על משתמשי השירות.

להלן מטח סטטיסטיקות: 75% מכלל ההודעות בטוויטר מיוצרות על ידי מיעוט אליטיסטי קטן, שמונה בקושי 5% מכלל המשתמשים. רוב משתמשי טוויטר (72.5%) הצטרפו לשירות בשנה זו. רובם המכריע (85.3%) לא כותב ולו טוויט אחד ביום, ו-21% מהם מעולם לא טרחו לשלוח ולו טוויט אחד.

רוב המשתמשים, על פי המחקר, אינם "עוקבים" אחרי יותר מ-100 אנשים. זאת בעוד שאנשי שיווק מעמידים פנים שהם קוראים 2,000 אנשים ויותר. נמצא גם מתאם בין מספר האנשים שקוראים את הטוויטים שלך ובין מספר הטוויטים שאתה כותב ביום.

ויכול להיות שכל זה יגיע בקרוב – אבל ממש בקרוב – לקיצו. זאת על פי החישוב הבא: כל הודעת טוויטר תופסת שורה אחת בבסיס הנתונים של השירות. המספר המקסימלי של שורות בבסיס נתונים שמבוסס על אינטגרל בבסיס 32, כמו בסיס הנתונים המקורי של טוויטר, הוא 2,147,483,648. זה נראה הרבה – זה אכן הרבה – אבל נראה כי ביום שני הקרוב, ה-15 ביוני, ככל הנראה בשעה 05:27 בבוקר (שעון גריניץ'), יעבור מספר ההודעות בטוויטר את המספר הזה.

התוצאה הצפויה היא מה שמכונה בחיבה "הטוויטוקליפסה": קריסה גלובלית של השירות. או שלא בדיוק. מסתבר שהאתר של טוויטר, למרבה המזל, כבר עבר להשתמש בבסיס נתונים גדול יותר. אבל 50% ממשתמשי טוויטר לא עושים זאת באמצעות האתר אלא באמצעות אפליקציות שונות. לפיכך כל השירותים הנלווים לטוויטר שלא טרחו לעבור לאינטגרל בסיס 64 יקרסו ויידומו.

החדשות הטובות הן שכדי לעבור את הגבול החדש הזה, יצטרכו כל תושבי כוכב-הלכת הנידח שלנו לכתוב 2.7 מיליארדי טוויטים כל אחד. כפי שאפשר לראות מהנתונים שהובאו לעיל, זה כנראה לא יקרה בימי חיינו.

למפרסמים יש סיבה לאהוב את בינג

מנוע החיפוש בינג, שמיקרוסופט מעדיפה לכנות "מנוע החלטות", משך קהל משתמשים מרשים בשבוע הראשון לקיומו. לא ברור איך הוא יתפקד בהמשך, ומה יחשבו עליו הגולשים, אבל מיקרוסופט מטביעה ברגעים אלה ממש כמה עשרות מיליוני דולרים כדי לשכנע אותם לפחות לנסות.

ציבור אחד ככל הנראה כבר השתכנע באיכותו של בינג: מכרסמים. סליחה, מפרסמים. יש חברה בשם User Centric שמתמחה במדידת תנועת העיניים של גולשים על פני האתר. כלומר, הם בודקים על מה בדיוק אנשים מסתכלים בזמן שאתר כלשהו מוצג בפניהם. זהו כלי חיוני לבדיקת יעילותן של פרסומות בפועל, משום שרוב המשתמשים מפתחים יכולת לנחש מיד באיזה חלק של הדף נמצאות הפרסומות, ופשוט לא מסתכלים לאותו הכיוון.

על פי נתוני User Centric, יש לבינג יתרון אחד גדול על פני גוגל: 42% מהמשתמשים בו מתעכבים על הפרסומות, בניגוד ל-25% אצל גוגל. ה"חיפושים הקשורים" של בינג זכו גם הם ליותר התעניינות – 31% לעומת 5%.

אז האם בינג הוא מנוע החיפוש המושלם למפרסמים? אולי. ואולי פשוט הוא טרי מדי, והמשתמשים עוד לא למדו לסנן את הפרסומות שלו.

מייקל ארינגטון, צילום: ג מייקל ארינגטון | צילום: ג'וי איטו cc-by מייקל ארינגטון, צילום: ג
גם לגיקים יש רגשות

בלוגר הטכנולוגיה המשפיע מייקל ארינגטון, שהוכתר בעבר כאדם השנוא ביותר ברשת, הוכיח שוב עד כמה המוניטין הזה מוצדק. השבוע הוא הופיע בתוכנית הווידאו האינטרנטית "גילמור גאנג", שמארחת אנשי טכנולוגיה כדי לדבר על החדשות החמות בתחום. ארינגטון דיבר באמצעות מצלמת רשת עם המנחה באולפן, לאו לפורטה – שבדיוק קיבל לסקירה את הסמארטפון החדש, הלוהט והנחשק, Palm Pre.

מתברר שארינגטון לא הצליח לקבל דגם משלו מחברת פאלם, והוא שאל בחמיצות את לפורטה אם הוא שילם על הדגם שקיבל, ואם לא – באיזו זכות הוא מעז לומר שמדובר בטלפון מוצלח. לפורטה ההמום ניסה להסביר שהוא מחזיר את הדגם תוך שבוע, ושככתב טכנולוגיה מקצועי ה"טובה" הזאת מצד פאלם לא משפיעה על הסקירה שלו. במהרה הוא התחמם, ואחרי עוד הערה לגלגנית של ארינגטון - התפוצץ וקטע את השידור בסדרה לא-אופיינית של גידופים.

לזכותו של ארינגטון ייאמר שהוא שילב את הקטע בבלוג שלו, תחת הכותרת הכנה "אאוץ'". הבלוגיה הטכנולוגית חובבת הרכילות הפיצה את העניין ומישהו כבר שילב את הבלגן באחד הטרנדים המשונים שעוברים לאחרונה על יוטיוב - "חתול הקלידים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות