טכנולוגי על הבוקר: מהפכה, גרסת טוויטר

אם ציפורים אינן שרות/המוות פה מולך

משהו קורה באיראן. אף אחד לא יודע מה בדיוק, אבל נראה שהקונספט של "מדינה שיעית ודמוקרטית" קרס תחת סתירותיו הפנימיות. מה שנראה ברור הוא שהמשטר זייף את הבחירות – ועשה זאת מלכתחילה. עם סגירת הקלפיות חיסל המשטר את האפשרות לשלוח הודעות ה-SMS; הטלוויזיה החלה לשדר – עוד טרם התוצאות! – קריאות לציבור לקבל אותן; מה שהוגדר תחילה כניצחונו של מוסאווי הרפורמטור הפך לפתע לניצחון מוחלט של אחמדניג'אד. יממה לאחר הבחירות, אין עוד שיחות סלולריות באיראן; אין גישה לאתרי חדשות מערביים; אין פייסבוק. יש דיווחים נרחבים על מעצרו של מוסאווי, ומעצרם של רפורמטורים אחרים. הלילה חיסל השלטון את הגישה לאינטרנט בכלל. רחובות טהרן מתלקחים, אבל לא ברור מה קורה שם.

את כל זה תתקשו לקבל מהתקשורת הממסדית. התקשורת העולמית נתפסה עם המכנסיים למטה: חלק מזה נובע מהעובדה שכל האירוע מתרחש בסוף שבוע, זמן חלש לכל העיתונאים. הסיבה שהטלוויזיה לא שידרה כמעט כלום נדושה: אין מצלמות טלוויזיה באיראן כרגע.

עיקר המידע מגיע מהבלוגוספירה האיראנית הפעילה מאוד, מבלוגרים מערביים שחיים באיראן, ומסתם בלוגרים מעוניינים. טוויטר משמש ככלי מרכזי של ידיעות – ודיסאינפורמציה. דיווחים על כך שהשלטון הצליח לחסום את טוויטר התגלו עד כה כשקריים. מעט התיאום שיש בין המפגינים מתבצע, בין השאר, באמצעות הטוויט של מוסאווי.  

כל חולשותיה של התקשורת החדשה – מהירות דיווח על חשבון דיוק, רדיפת סנסציות, הנטיה ליצור תא תהודה פרטי, היעדר עריכה – נחשפו במשבר הזה, אבל לזכותה ייאמר שהיא סיפקה הרבה יותר מידע, והעניקה הרבה יותר חשיבות, למה שקורה במדינה בת יותר מ-70 מיליונים, שנראית כרגע כמתנודדת בין מהפכה ובין טבח נוסח כיכר טיאננמן. לישראלים, מומלץ לעקוב אחרי זרם הטוויטים של ליסה גולדמן (גילוי נאות: הייתי שותף כושל שלה במיזם תוכן כושל עוד יותר).

ומאיראן נעבור לגוף אחר, שכמוה תומך בהכחשת שואה: פייסבוק.

ללחוץ איפה שכואב

ביום רביעי האחרון, רצח ניאו נאצי מזדקן שומר במוזיאון השואה בוושינגטון. מאבטחים אחרים במקום הגיבו ביעילות, וניטרלו אותו בתוך זמן קצר, אם כי למרבה הצער הוא שרד. הרוצח, ג'יימס וונקר פון ברון, פעיל מאוד בתחום הכחשת השואה ונחשב לכותב מבוקש בתחום.

כל זה מאוד לא נוח לפייסבוק, שמתעקשת שהכחשת שואה היא שיח לגיטימי, ויותר מכך – שיש לתת לו במה. לטענתה, הכחשת שואה איננה "שיח שנאה", שאסור בארה"ב. מייקל ארינגטון מביא כמה דוגמאות נגד.

הוא גם מציין שברייאן קובאן, שהתחיל את מסע הצלב בנושא, מסרב לוותר לפייסבוק. היה פעם גנרל בריטי בארץ, בשם אוולין יו בארקר. הוא היה אנטישמי בוטה – כלומר, יותר אנטישמי מהמקובל בחוגי האצולה הצבאית הבריטית. הוא הורה לחייליו שלא לקנות מוצרים מיהודים, כדי להכות אותם "במקום הכואב ביותר – בכיסם".

הכיס, כידוע, הוא נקודה רגישה לא רק אצל הולכי-ים-סוף, אלא גם אצל חברות. קובאן אימץ את שיטתו של בארקר: הוא פנה לשורה של חברות – ויותר ויותר מהן מורות לפייסבוק שלא לפרסם מודעות שלהן, ביניהן וודאפון, טסקו ואמריקן איירליינז. כשמסבירים לחברות בנימוס תקיף שהן מממנות הכחשת שואה, ושיש לכך השלכות, הן ממהרות לעשות את הדבר ההגיוני. גם פייסבוק תיאלץ, בסופו של דבר.

נא בעין

האיחוד האירופי, בהישענו על תלונתה של מפיצת הדפדפן העצמאי אופרה, דרש ממיקרוסופט שלא לשווק את הדפדפן שלה, אינטרנט אקספלורר, כחלק מחבילת התוכנות של מערכת ההפעלה חלונות 7. לטענת האיחוד, יש בכך משום העדפת הדפדפן של מיקרוסופט על פני אחרים, מה שפוגע בתחרות. על כן, היא ביקשה ממיקרוסופט בנימוס לשווק גם דפדפנים של חברות אחרות.

תגובתה של מיקרוסופט היתה דרסטית: היא הודיעה בסוף השבוע שחלונות 7 תשווק באירופה ללא דפדפן בכלל, ושמי שירצה יוכל לקבל את הדפדפן באופן נפרד. האיחוד האירופי הביע אי שביעות רצון מההחלטה, ואמר שהוא היה מעדיף שלצרכנים תהיה יותר בחירה, וש"החלטתה של מיקרוסופט מצמצמת את האפשרויות שבפני הצרכנים, לא מרחיבה אותן". הם גם התלוננו שמי שירכוש את חלונות 7 עצמאית ולא דרך ספק מחשבים – כ-5% מהצרכנים – עשוי להיות בבעיה.

יורשה לי להניח שמי שמעדיף לקנות את מערכת ההפעלה שלו בעצמו, ולהתקין אותה בעצמו, לא יתמוטט בגלל העובדה שהיא מגיעה ללא דפדפן, ושהוא יהיה מסוגל לפתור את הבעיה בזריזות. מיקרוסופט טענה, מצידה, שהדבר יגביר את הבחירה – המשתמשים יוכלו לבחור שלא להשתמש באקספלורר. באיזשהו מקום, סטיב באלמר צוחק.

דואופול? לא עוד

לפני כשבועיים דיווחנו על כך שהאתר Scribd, שעד כה שימש כמוקד של גניבת ספרים, שינה את עורו לחלוטין, וכעת הוא הוא מאפשר לאנשים לפרסם בו ספרים ישירות, באופן שמייתר את המו"לים ועשוי להביא למהפכה בתחום הספרים – כל אחד יוכל להוציא ספר, והשוק ישפוט.

מסתבר שהוא טוב גם לדברים אחרים: ישנם מו"לים שלא מרוצים מהמצב שבו הם צריכים להיות עבדים נרצעים של אמזון או של גוגל, הדואופול המסתמן בענף. הוצאת הספרים הנחשבת סיימון ושוסטר הודיעה בסוף השבוע שהיא חתמה על חוזה עם סקרייבד, שבמסגרתו תעלה לאתר 5,000 כותרים, וכן דוגמיות – 10% - מכותרים אחרים, שיעודדו את הלקוחות לטעום עוד.

בניגוד לאמזון, ששותה 50% מההכנסות על ספר דיגיטלי, סקרייבד מותירה 80% בידיהם של הסופרים או המו"לים שהעלו את ספריהם לאתרה. היא גם מאפשרת להם לקבוע בעצמם את המחיר לתוצר שלהם, ומאפשרת להם להשתמש בפורמט PDF הפופולרי, שניתן להעברה ממכשיר למכשיר – בניגוד לפורמט הספרים הייחודי של אמזון, שאותו אפשר לקרוא אך ורק על הקינדל. בקיצור, יש מי שנותן לאמזון וגוגל פייט יפה, ומונע – או, על כל פנים, מעכב – את השתלטותן על עולם התוכן.

קצרצרים

ואם כבר קינדל, זה של העורך מארק גלאזר נגנב בזמן שביקר בעיר הגרמנית קארלסבד. וכמו להוסיף חטא על פשע, גלאזר ראה איך הגנבת הורסת לו את רשימת ההמלצות באמזון: היא – הוא מגדיר אותה כ"צעירה הסובלת מעודף משקל עם פטיש ערפדים" – רכשה שני ספרי דיאטה ואת כל סדרת Twilight, העוסקת בהרפתקאותיו הרומנטיות של ערפד צעיר ושחביבה מאד על נערות מתבגרות.

דיווחנו אתמול על הטוויקליפסה המתקרבת – קריסתם הקרובה של טוויטר והשירותים המתבססים עליו בגלל שימוש באינטגר 32 כמספר ההודעות המקסימלי בשירות – וכעת אפשר לדווח בסיפוק שבטוויטר עשו לילות כימים, והצליחו לפתור את המשבר.

ברגע נדיר של שיקול דעת, מינתה ממשלתו הקורסת של גורדון בראון את סר טים ברנרז-לי, ממציא הרשת, לאחראי על שקיפות אתרי הממשלה. סר טים מיהר להבהיר שהמשרה היא א-פוליטית, מה שאומר שהוא כנראה יודע שזמנה של ממשלת בראון קצר.

מכירות משחקי המחשב בארה"ב במאי רשמו ירידה תלולה של 23% בהשוואה למאי 2008. זהו החודש הראשון מאז אוגוסט 2007, שבו סך המכירות ירד ממיליארד דולר. זהו גם החודש השלישי ברציפות של ירידה במכירות.

אם החלטתם להתגרש, אז לפני שתשכרו את מ. פ. יסטופלס ובניו לייצג אתכם, רצוי שתעברו על דף הפייסבוק שלכם ותעלימו כל מיני דברים שיכולים להזיק במשפט שוודאי יבוא. הנה מדריך קצר.

· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)

· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.

· ל-RSS "טכנולוגי על הבוקר"