לימודי עבודה: המשבר בשוק התעסוקה משפיע על העלייה ברישום לתארים מתקדמים

במחלקת ההרשמה של אוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע עובדים בימים אלו קשה במיוחד; לקראת שנת הלימודים הקרובה חלה עלייה דרמטית של כ־20% במספר הנרשמים לתואר שני ביחס לשנה שעברה. העלייה המשמעותית ביותר היא בפקולטות למדעי ההנדסה ולמדעי הרוח והחברה, ובאוניברסיטה כלל לא מופתעים: "אנחנו יודעים שכאשר יש גל של ירידה בשוק העבודה, אנשים מנצלים את ההזדמנות כדי להירשם ללימודים לתארים מתקדמים. העניין הזה מורגש היטב אצלנו", אומר מנהל השיווק של אוניברסיטת בן גוריון, שגיא לנגר.

אוניברסיטת בן גוריון לא לבד. בדיקת "כלכליסט" מעלה כי גם מוסדות אקדמיים אחרים בישראל מדווחים על עלייה ברישום לתארים מתקדמים. אמנם עונת הרישום לתואר שני עדיין בעיצומה, וחלק מהמוסדות האקדמיים לא יכלו למסור נתונים מלאים, אולם בהחלט אפשר להצביע על מגמה של ביקושים ערים לתואר שני בחלק מהאוניברסיטאות והמכללות לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מדובר בתופעה ידועה - בתקופות של שפל כלכלי מנצלים בוגרי תואר ראשון שפוטרו את הזמן המבוזבז ונרשמים ללמוד מקצוע נוסף, כזה שייתן להם יתרון ברגע שהסערה תחלוף.

לדברי לנגר, "אנו רואים שיש נטייה להירשם יותר לתארים בלי תזה, כי הם יותר קצרים ופחות מכווני מחקר. בניגוד לשנים קודמות, שבהן העלייה ברישום היתה בעיקר בחוג להנדסה, עכשיו העלייה היא בכל התחומים. אנשים מנצלים את ההזדמנות, כי המשבר בשוק התעסוקה עמוק, והם מבינים שזה זמן מצוין להכשרה. מהלך כזה הוא נכון להרבה אנשים, שמבינים שכאשר המשבר יחלוף הם יהיו מוכשרים יותר ובעלי פוטנציאל השתכרות טוב יותר. חלקם אולי אף יבחרו להמשיך בקריירה אחרת". באוניברסיטת בן גוריון מציינים כי מלבד המשבר הכלכלי, העלייה במספר הנרשמים נובעת בחלקה גם מהמשך מגמת הצמיחה של האוניברסיטה בשנים האחרונות.

סטודנטים באוניברסיטה | צילום: מאיר אזולאי

באוניברסיטת תל אביב מדווחים על עלייה כוללת של כ־15% בהרשמה לתואר שני לעומת התקופה המקבילה אשתקד. "בחוג להנדסה יש עלייה בולטת של 40% בנרשמים, בשלב זה", מדווח אהוד אור, סמנכ"ל השיווק והאסטרטגיה של האוניברסיטה. "במדעי הרוח יש עלייה של יותר מ־20%, בחינוך עלייה של 16%, ובמינהל עסקים עלייה של בין 10% ל־30% בהשוואה לשנים רגילות".

אפשר לדבר על מגמה?

"בהחלט. הנרשמים הם לאו דווקא מפוטרים, אבל יש לאנשים תחושה שזה זמן טוב ללמוד. כמו שאנשים צורכים פחות כדי לחסוך כסף למקרה שהמשבר יימשך, כך גם לימודים הם השקעה בעצמי, שתעלה את הערך שלי בעתיד. אנשים אומרים 'אם חרב הפיטורים תרד על ראשי, אהיה מוכן'. באשר למפוטרים, ברור שלימודים הם אחת הדרכים הטובות להעביר את הזמן ולהרגיש שיש סיבה לקום בבוקר. לימודי תואר שני הם תעסוקה מכובדת. לכן ברור שהמשבר מעודד את הביקוש ללימודים לתארים מתקדמים, במידה משמעותית".

"אנו מניחים שבגלל המצב הכלכלי במשק קיימת פנייה ללימודי מוסמכים", נמסר גם מהטכניון. "משיחות עם המתעניינים מתברר כי חלק נכבד מהם מבקש ללמוד בטכניון, עם מלגה, וזאת כתחליף למקום עבודה".

לקראת ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה נקטו בטכניון גישה חדשה להעברת המידע למתעניינים: במקום יום פתוח, שהתנהל בשנתיים הקודמות ולא יצר שינוי בחתך המתעניינים, נערך קמפיין אינטרנטי שהציע ייעוץ, הכוונה וליווי בכל תהליך ההרשמה. "שיטה זו הניבה פירות, וההרשמה הרשמית הסתיימה בעלייה נאה לעומת אותו תאריך בשנה שעברה", אומר דובר הטכניון. עם זאת, הוא מדגיש, את ממדי העלייה ברישום אפשר יהיה לראות רק אחרי בחינת נתוני ההרשמה המאוחרת, המתבצעת ישירות בפקולטות.

"לנצל את המומנטום"

גיל פוטר מעבודתו בחברת הייטק מובילה ברעננה לפני חמישה חודשים. בשלושת החודשים הראשונים, כשעדיין קיבל דמי אבטלה, עוד ניסה ליהנות קצת מהבטלה. אבל אחרי משלוח של עשרות קורות חיים שהניבו רק שני ראיונות עבודה, שגם הם לא היו רלבנטיים, הוא הפנים את העובדה שכל עוד המיתון פה, לשוק אין כל כך מה להציע להייטקיסט, בוגר הנדסת חשמל, מחשבים ואלקטרוניקה, שמאחוריו ניסיון של שנה וחצי בלבד בשוק העבודה. מסיבה זו החליט להירשם השנה ללימודי MBA במינהל עסקים. במקום לשבת בבית, חשב, עדיף לעשות משהו מועיל ולנצל את התקופה היבשה כדי להציב את עצמו בנקודת זינוק טובה יותר לקראת העתיד.

"הרעיון הוא לנסות לקחת משהו שלילי ולהוציא ממנו משהו טוב, לנצל את המומנטום", מספרת בת זוגו של גיל, שדחפה אותו להירשם ללימודים. "כשהמשבר ייגמר יהיו שוב מקומות עבודה, אבל יהיו גם המון הייטקיסטים שיתנפלו עליהם, ולכן מי שיהיה לו עוד תואר יקבל יתרון על פני שאר האנשים.

"היום המצב בשוק העבודה רע: אין ראיונות, אין הצעות, אין פניות מחברות ההשמה, ואם כבר יש הצעות הן לעובדים עם ניסיון של כמה שנים בתחום. גם מי שעדיין עובד ספג קיצוצים במשכורת, וחי בפחד מתמיד שיפטרו אותו כל רגע".

מסיבה זו נרשמה גם מיכל, העובדת כמה שנים בתחום התקשורת, ללימודים לתואר שני בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. "זה כמה שנים אני רוצה לעשות תואר שני, אבל השנה באמת החלטתי להירשם, כי זה הזמן לפתוח דלתות בעזרת לימודים, בעוד שבשוק העבודה — ודאי בתחום שלי — הדלתות רק נסגרות". לדבריה, "לימודים אקדמיים פשוט פותחים בפניך עוד אפשרויות תעסוקה".

אף על פי שעלות הלימודים במכללות הפרטיות גבוהה יחסית לשכר הלימוד באוניברסיטאות, גם שם מדווחים על עלייה בביקושים: "השנה ממוצע העלייה ברישום לתארים שניים הוא כ־10%", אומרים במרכז הבינתחומי בהרצליה, שם הרישום עדיין בעיצומו. "העלייה היא בכל התארים השניים הנלמדים במרכז הבינתחומי: M.B.A, M.A בממשל ו־M.Sc (תואר שני במדעי המחשב). העלייה החדה ביותר ברישום היא בתוכניות ה־Global M.B.A וה־M.A בממשל, שתיהן תוכניות בינלאומיות הנלמדות באנגלית".

לאור המצב במשק אף מעניקים בבינתחומי הנחות לבוגרים שלמדו במרכז את התואר הראשון: "לבוגרי הבינתחומי שרואים במשבר הנוכחי הזדמנות להרחיב ידע, לזכות בערך מוסף בשוק העבודה או לבצע הסבה מקצועית — מסייע הבינתחומי הן בהשגת הלוואה למימון הלימודים והן בהענקת הנחה בשיעור של 10% משכר הלימוד", אומרת דוברת המרכז.

ביקוש גבוה אפילו לתארים היקרים

גם במכללה למינהל ערכו בשבוע שעבר, ברוח התקופה, יום פתוח מיוחד לתואר שני. הגיעו אליו מאות אנשים כדי לשמוע על המסלולים השונים ללימודים במינהל עסקים, במשפטים, בייעוץ ארגוני ובלימודי משפחה. בו בזמן נערכו למבקרים סדנאות שונות שהעניקו כלים לקידום הקריירה, כמו מיתוג אישי באינטרנט, או כיצד להתלבש נכון לראיונות עבודה. "לא מעט מהסדנאות היו לאנשים שנמצאים בין עבודות, שפוטרו ומחפשים עכשיו עבודה חדשה, מתוך הנחה שאנשים רוצים להזניק את הקריירה שלהם", מספרת סמנכ"לית השיווק של המכללה למינהל, סלעית גרניט, ומציינת גם כי הסדנאות היו מלאות עד אפס מקום.

לדברי גרניט, ההיענות הגבוהה חיזקה אצלה את התחושה כי המיתון יוצר ביקושים ללימודים: "לאורך כל השנה הזו היתה התעניינות ערה בתואר שני, ועדות לכך אפשר היה לראות בכמות האנשים שהגיעו ליום הפתוח. מבחינת רישום, יש עלייה של כ־20% בהתעניינות ובנרשמים לעומת השנה שעברה, ואנו בהחלט רואים מגמה של מפוטרים שבעקבות המצב הולכים ללמוד תואר שני. התארים השניים שלנו פרופסיונליים מאוד, פרקטיים מאוד, וככאלה — אתה בא ללמוד אותם כדי להתקדם והם נותנים לך כישורי עבודה ברורים".

הביקוש הגובר לא עוצר אפילו בתוכניות המיוחדות למנהלים, היקרות במיוחד. דוגמה לכך אפשר לראות בתוכנית Executive M.B.A של האוניברסיטה העברית, שעולה כ־100 אלף שקל. "אנחנו רואים עלייה של 25%-30% ברישום לעומת התקופה המקבילה אשתקד", אומר ד"ר ניראון חשאי, המנהל האקדמי של התוכנית. "יש לנו הרבה יותר מועמדים גם במגמת הניהול האינטגרטיבי, שאני עומד בראשה, וגם במגמת המימון".

המשבר, מודה חשאי, היטיב עם התוכנית: "אנחנו מקווים שהוא יסתיים, ולא שמחים כאשר אנשים מפוטרים, אבל באופן פרדוקסלי זה יתרון גדול להשכלה הגבוהה, בטווח הקצר. באים אלינו יותר ויותר אנשים באיכות גבוהה, וזה מאפשר לנו לסנן ולבחור אנשים ברמות גבוהות.

"הרבה מקומות עבודה עוברים לארבעה ימי עבודה במקום לפטר, ואז יש לאנשים יותר זמן, וחלקם מנצלים את זה כדי להשקיע בלימודים. זו מגמה שצפינו. למסלול המימון אצלנו נרשמו תלמידים שמקום העבודה שלהם ביצע קיצוצים רחבים, ויש לנו גם נרשמים שהיו בפוזיציות טובות בהייטק ופוטרו. יש אפילו אנשים שבאים כדי לעשות הסבה מהייטק לעולם הפיננסי — למשל יוצאי ממר"ם שלא מוצאים עבודה בענף. הם לומדים גם מינהל עסקים, כדי לבנות לעצמם יכולת ניהולית נוסף על יכולת התכנות".

"אני מעריך שכן. אנשים רואים בתקופת המשבר הזדמנות ללמוד כדי להתקדם בעבודה ולשדרג את עצמם, מה שלא יכלו לעשות עד היום. אנשים לא מתפנים נפשית ללמוד בלחץ של הקריירה והעבודה, אבל אם מפטרים אותם פתאום יש זמן, לפחות בטווח הקצר. מי שלא לחוץ כספית אומר לעצמו שזה זמן טוב לעשות פאוזה של שנה־שנתיים ולהתחיל ללמוד. אם המשבר יימשך חמש שנים זה כנראה ישתנה, כי לאנשים ייגמרו הכסף והחסכונות, אבל אני מעריך שבטווח הקצר, כל עוד המשבר יהיה בטווח של כשנתיים, נראה עלייה ברישום".