למה אין תעשיית חיפוש בישראל, ולמה גם לא תהיה

ד"ר יואל מארק, מנהלת פיתוח בכירה במטה הישראלי של יאהו בחיפה, לשעבר מנהלת הפיתוח בגוגל ישראל ומי שמאחוריה ותק של 17 שנות עבודה ב-IBM, הסבירה לפני כמה ימים מדוע כל מנועי החיפוש שניסו להתחרות בגוגל נכשלו, ומדוע הם ימשיכו להיכשל.

הסיבה, אמרה מארק בהרצאה לבוגרי הטכניון, שבו קיבלה את התואר שלה במדעי המחשב, היא שכללי שוק החיפוש דומים לכללי השוק הפיננסי: החזקים מתחזקים, והחלשים ממשיכים להיחלש. "הנכס החשוב בשוק החיפוש הוא מאגרי המידע שמכילים תיעוד של מיליוני שאילתות שממוינות לפי המשתמשים, ומתעדות דפוסי חיפוש של אנשים אמיתיים", אמרה מארק. "הבעיה הגדולה של הסטארט־אפים שעוסקים בחיפוש היא שמאגרי השאילתות וההקלקות נותרים בידי החברות הגדולות".

יואל מארק. מה שמשפר את החיפוש הוא לא הברקה מתמטית, אלא ריבוי גולשים | צילום: אלעד גרשגורן

והענקיות, הסבירה מארק, שומרות בסוד את המידע שברשותן, בין היתר בנימוק של פרטיות הגולשים והבעייתיות שבחשיפת דפוסי חיפוש של משתמשים בודדים. "השמירה על הפרטיות מעכבת את התקדמות הטכנולוגיה", סיכמה.

בישראל פעילות יותר מ־60 חברות סטארט־אפ העוסקות בטכנולוגיית חיפוש, בהן פיקסקאוט, סופרפיש, סמנטינט ופיר 39. נראה שהן כבר יודעות את מה שמארק אמרה, ושהן ויתרו לא מכבר על המאבק בענקיות. "אלה חברות שמראש בוחרות להיות ספקיות טכנולוגיה, במקום מנועי חיפוש של ממש", אומר אלון עצמון, מנכ"ל פיקיטאפ, סטארט־אפ שעוסק בחיפוש ואובייקטים באינטרנט ומספק שירותים לחברות מסחר אלקטרוני בעולם.

והכיוון כנראה נכון. פאוורסט האמריקאית, חברת סטארט־אפ צעירה בעלת אלגוריתם איכותי שעוררה עניין ונחשבה למבשרת הדור הבא בחיפוש, הגיעה רחוק במושגים של מנועי חיפוש: היא נרכשה על ידי מיקרוסופט והפכה למה שמוכר היום כמנוע החיפוש "בינג". "ופאוורסט פיתחה אלגוריתם משופר, ולא 'עוד מאותו הדבר'", אומר עצמון.

נראה שחברות החיפוש הסמנטי הישראליות ומשקיעיהן יודעים שטוב ככל שיהיה האלגוריתם שלהן, ללא מאגרי המידע הם יכולים לכל היותר להיות פאוורסט: לקבל כמה עשרות מיליוני דולרים עבור שיפור קטן שיוכלו להציע לחברות הגדולות.