אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התמ"ת: הכרה בהוצאות הטיפול בילדים לא תכניס אמהות למעגל העבודה צילום: תום אדריאנסן cc-by-sa

התמ"ת: הכרה בהוצאות הטיפול בילדים לא תכניס אמהות למעגל העבודה

מינהל המחקר של התמ"ת מציע שלא להשקיע בכל האמהות אלא להתרכז בנשים ערביות - שם נמצא פוטנציאל הצמיחה העיקרי בהשתתפות בכל העבודה

16.06.2009, 13:46 | מיקי פלד

הכרת הוצאות הטיפול בילדים לצרכי מס לא ישפר משמעותית את שיעור ההשתתפות בעבודה של אימהות. כך עולה מחוות-הדעת של מינהל תכנון וכלכלה במשרד התמ"ת, על-פיה שיעור ההשתתפות של אמהות לילדים עד גיל 4 יעלה בשיעורים זניחים. חוות דעת זו תוצג מחר (ד') בדיון בוועדה למעמד האישה בכנסת.

מחוות הדעת עולה, כי שיעורי ההשתתפות והתעסוקה של אמהות יהודיות הוא גבוה מאד (76.9%), בעוד שבקרב אמהות ערביות הוא נמוך מאוד (22.1%). להכרה בהוצאות מטפלת כמעט ולא תהיה השפעה על שיעורי הגידול בתעסוקה של שתי האוכלוסיות. שיעור התעסוקה של אמהות יהודיות שהילד הצעיר שלהן עד גיל 5 הוא 69.3% - שיעור גבוה באופן ניכר מממוצע שיעור התעסוקה במדינות ה-OECD שעמד על 56.6%. להערכת אנשי מינהל המחקר, המשק הישראלי הגיע למיצוי כמעט מלא של שיעורי ההשתתפות והתעסוקה של אמהות יהודיות, ובשנים הבאות הם צפויים לגדול בעקבות שינוי במבנה ההשכלה של אוכלוסיה זו, בעוד זה של אמהות ערביות נשאר נמוך בשל חסמים המונעים את שילובן בשוק העבודה כגון חוסר מקומות עבודה ונגישות תחבורתית, ללא קשר להוצאות הטיפול בילדים.

כמו כן נמצא, כי שיעורי ההשתתפות של אמהות יהודיות גדלים באופן משמעותי ממועד סיום חופשת הלידה בתשלום (14 שבועות) ועד שהפעוט בן שנתיים. על-פי אומדן המינהל, שיעור ההשתתפות של אמהות יהודיות לילדים עד גיל שנה עומד על 66%, עולה לכ-78% בעת שגילו של הילד שנה עד שנתיים, ועולה פעם נוספת ל-82% עד 85% כאשר הילד גדול יותר. מגמה דומה נמצאה גם בקרב אמהות ערביות, בשיעורי ההשתתפות נמוכים מאוד (26% בקרב אמהות לילדים בגילאי 5-9, בהשוואה ל-21% בקרב אמהות לילדים בגילאי 0-1). במינהל מסיקים, כי באופן טבעי וללא התערבות המדינה אמהות חוזרות לשוק העבודה כאשר הילד גדל.

על פי אומדן המינהל, המתבסס על ניתוח המאפיינים של אמהות לילדים צעירים שאינן משתתפות בכח העבודה, מספר האמהות לילדים צעירים היכולות להשתלב בכח העבודה עומד על כ-24 אלף אמהות ערביות וקרוב ל-12 אלף אמהות יהודיות. רק כ-35% עד 50% מתוכן ישתלבו בכח העבודה, וגם זה רק במידה והמדינה תפעיל המדינה תוכניות ייעודיות להן.

לגבי אמהות יהודיות מעלה הניתוח שההכרה בהוצאות הטיפול תוכל אולי לעודד כ-6,000 אמהות, שחלק מביניהן הן נשים חרדיות בעלות משפחות ברוכות ילדים, נשים בעלות השכלה נמוכה וכדומה. בכך סותרים נתוני המינהל את נתוני חברת גיזה שהוצגו בחודש שעבר לוועדה לקידום מעמד האישה, לפיה ההכרה בהוצאות תחזיר כ-25 אלף נשים למעגל העבודה.

במינהל ממליצים, כי המדינה תתמקד בטיפול בנשים ערביות בכלל ובאמהות בפרט, ותסייע בהסרת החסמים המרכזיים המונעים בעדן מלהשתלב בעבודה. כמו כן, מומלץ כי ישופר מערך הטיפול-חינוך בגיל הרך, כך שאימהות ירצו להשאיר את ילדיהן במסגרות הללו בשל תרומתם החינוכית ולא מתוך שיקול כלכלי. בנוסף, ממליץ המינהל לבחון מחדש את הפטורים וההוצאות המוכרות במטרה לחזק את יכולתה של האמא הטרייה להתפרנס בעצמה, כך שיוכרו הוצאות השגחה על ילדים בתנאים מסוימים.

תגיות