גם העולם הערבי מגלה אחריות חברתית

שלטונות אלג'יריה מקימים בימים אלו חברה שתעניק הלוואות מיקרו־פייננס לאזרחים הרוצים להקים עסקים קטנים, וקרן לאומית לביטוח מובטלים. כמו כן, הם עסוקים בכתיבת חוקי עבודה לפי סטנדרטים בינלאומיים ושמים דגש רב על חיזוק מעמד האשה ומלחמה בהעסקת ילדים.

אצל שכנה ערבית קרובה אף יותר אלינו, לבנון, נעשית עבודה רגולטורית אינטנסיבית כדי לקדם העסקת נשים על ידי ביטול כל החוקים, המסורות והמנהגים שמובילים לאפליה על בסיס מין. לבנון אוחזת בגאווה בשיעור הנשים העובדות הגבוה ביותר באזור, פרט לישראל כמובן - 28% מכוח העבודה, שרובן עובדות במגזר הפרטי דווקא.

דוגמאות אלה ואחרות מצביעות על כך שהעולם הערבי עושה לא מעט צעדים כדי להצטרף לעולם המערבי בכל הנוגע לאחריות חברתית, ולא סתם אחריות חברתית, אלא אחריות תחרותית, כפי שהם קוראים לזה. מדובר בהתנהלות ברוח שווקים שמתגמלים על ביצועים אחראיים בעולם העסקים וקידום פיתוח בר־קיימא.

מחקר חדש, שנתמך על ידי המלכה הירדנית רניה, חושף נתונים מעניינים על המתרחש בעולם זה. המחקר הוא חלק מפרויקט של קבוצת המנהיגוּת הערבית בתחום הקיימות (Arab sustainability leadership group), וממומן על ידי ארבעה מחבריה.

מהמחקר עולה כי האזור יכול להשיג עלייה ניכרת בהכנסה הלאומית ובהטבות החברתיות באמצעות האחריות התחרותית, מה שכרוך בפעילויות הבאות:

שינוי מדיניות - אכיפת רגולציות, תמיכה במצוינות בעבודה והקמת שותפויות. מדינות כמו האמירויות, סעודיה ובחריין מובילות בקטגוריה זו.

פעילות עסקית - כווית, לבנון ומצרים הן דוגמה למדינות המאמצות מערכות ניהול בנות־קיימא, בהסתמך על סטנדרטים בינלאומיים וקידום ניהול תאגידי נכון.

אפשרויות חברתיות - קטאר, מרוקו וירדן מגבירות הכשרות של אנשים לעולם העבודה, משדרגות את התשתית החברתית, מספקות מימון לעסקים קטנים ומשתפות את התקשורת.

עד כה, מדיניות היא הצד החזק ביותר של תחום האחריות התחרותית בעולם הערבי. ישנה התקדמות גדולה בחוקי עבודה והסכמים סביבתיים, כולל התייחסות לשינויי האקלים. אפילו מדינות מפותחות פחות כמו דג'יבוטי יחתמו בקרוב על הסכמות בינלאומיות בתחום.

פוטנציאל מול חסמים

המחקר כולל מדד חדש: מדד האחריות התחרותית הערבי (ARCI). המדד משלב את המידע הקיים על מדינות ערב, החל באספקת מים ואבטחת אנרגיה וכלה בקידום כישרונות ומימון אסלאמי. 15 המדינות הכלולות במדד מהוות 74% מהאוכלוסייה באזור ו־86% מהתמ"ג.

התוצאות מראות כי נוהלי האחריות העסקית נמצאים במתאם גבוה עם תחרותיות, התפתחות אנושית וחדשנות, ובמתאם נמוך יותר עם ביצועים סביבתיים.

המסקנות העיקריות מניתוח הנתונים המובאים במחקר הן:

1. העולם הערבי יכול לצמצם את הפערים במדיניות איכות הסביבה, במדיניות העבודה ובמערכות הממשלתיות, תוך הסתמכות על התנופה הנוכחית ואימוץ נוהלי עבודה נכונים. התעסקות בעצירת שינויי האקלים, אימוץ תרבות של שמירה על איכות הסביבה, וניהול ואבטחת בריאות בכל מקומות העבודה כמו גם אימוץ סטנדרטים ומערכות קיימים, נחשבים לניצחונות קלים יחסית.

2. אתגרים מורכבים יותר עולים כשמקדמים התנהלות עסקית אחראית וכאשר מערבים בעלי מניות. אולם, התוצאות גדלות בהתאמה. מסחר בר־קיימא ואסטרטגיות השקעה יידרשו כדי ליישם את ההתחייבויות הנדרשות.

3. העולם הערבי יכול להשיג יתרון תחרותי ייחודי בסקטורים מרכזיים, כגון כלכלה מוסלמית, התפלת מים או תשתית ירוקה בקנה מידה רחב. במקרים הללו, העולם הערבי יכול להיהפך לשחקן חדשני בקנה מידה עולמי באמצעות השקעה נוספת וחזון.

4. העדיפות הראשית של האזור היא שמירה על הכישרון לדורות הבאים. יוזמות קיימות נראות מבטיחות, אך דורשות שדרוג משמעותי כדי שיוכלו לעמוד בגודל ובאתגר.

5. לעולם הערבי יש שפע של משאבים - טבעיים, אנושיים וכלכליים - שמאפשרים טווח רחב של יוזמות עם פוטנציאל רב להעצים את האזור. עם זאת, קיימים חסמים רבים שעליהם יש להתגבר בדרך ליישום כל המהפכות, ביניהם: גישות מסורתיות שלא מעודדות תחרות, היעדר גורמים מתאמים בין־מערכתיים, ייעוץ וידע מוגבלים בתחומים אלה ופערים ביכולת הביצוע. נראה כי המוטיבציה ליישר קו עם העולם המערבי ולהתקדם מבחינה כלכלית תוביל את העולם הערבי להיות גם אחראי ותחרותי יותר.