השבוע: מבעד לסורגים

אפשר לנשום לרווחה. נאום בר־אילן עבר בהצלחה. אמנם בתחילת הדברים נדמה היה שנקלענו בטעות ללידת עכוז שהסתבכה, אך מי שהמתין בסבלנות זכה לשמוע בחלק האחרון פעייה קצרה של הרך הנולד. מדינה פלסטינית מפורזת יצאה לאוויר העולם בועטת ונעימה לאוזנו של הנשיא האמריקאי. בנאום ביבי הצליח להתאפק ולא הרחיב על איראן. למחרת הוא יכול היה לחייך. איראן הזכירה את עצמה בהרחבה לעיני כל העולם ואובמה.

נשיא ארה"ב לא רואה הבדל בין אחמדינג'אד למוסאווי. גם אצלנו לא מתלהבים מהאלטרנטיבה. גם אם ההערכות האלה נכונות, המפגינים מבטאים את מאווייהם של האיראנים לזכויות אדם בסיסיות, והם זקוקים לרוח גבית מהמערב.

ההפגנות באיראן, כמו שזה נראה עתה, לא ישימו קץ לשלטון הנוכחי, כי אחמדינג'אד לא לבד. הוא נתמך בידי עלי חמינאי ומשמרות המהפכה. יש שטוענים שהוא הוובקינז (חיית המחמד הפרוותית) של המנהיג הרוחני.

בעולם שבו שולט האינטרנט מתקשים שלוחי הדיקטטורה האיראנית לחסום את הרשת, ובלוגרים מדווחים מהשטח. מתברר שרבים מהבלוגרים הן נשים צעירות ומשכילות שמשתתפות באופן פעיל בניהול רשתות חברתיות באינטרנט ולוקחות חלק נכבד במאבק הלאומי לשינוי. הן גם לא מהססות לצאת לרחובות להפגין נגד השלטון. ואכן חלק ניכר מהעצורים עד כה הן נשים. בתי הכלא באיראן ידועים לשמצה, ובכל זאת הנשים האלה לא נרתעות. הן מבינות היטב ששינוי במעמד האשה באיראן יבוא רק עם שינוי השלטון. עצוב שהעולם המערבי רואה ושותק.

אנחנו לא איראן, אבל השבוע קיבלנו תזכורת עצובה למצב כלא הנשים בארץ. דו"ח שפרסמה לשכת עורכי הדין על כלא הנשים נווה תרצה כלל עדויות קשות על התנאים בכלא, שגרועים מאלה הקיימים בבתי הכלא של הגברים.

הבעיה בנווה תרצה מתחילה במבנה הישן, שאינו בנוי להכיל את האינפלציה באסירות ואינו מתאים למגורי בני אדם, והיא נמשכת בסדר העדיפויות של העומדים בראש המערכת, שעוד לא הבינו שבניית כלא נשים נוסף נוגעת לכולנו, כפי שאמר נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק: "אופייה של חברה נאורה נבחן באופן שבו היא מתייחסת לאסיריה".

אף אחד לא האשים את מפקדת הכלא בזדון, אך מצופה היה שתגובתה תביע לפחות חוסר נוחות לנוכח המחראות והמזרנים המסריחים. אלא שתת־גונדר רונית מצליח מצאה לנכון להתגונן בטענה האטומה שבית כלא הוא לא קייטנה. צודקת, אבל בית כלא גם לא צריך להיות מחראה.