התובע במשפט הירשזון רמז: מצפים למאסר של 8-7 שנים; הבן: "מדובר בגזר דין מוות עבורו"

דרמה בשלב הטיעונים לעונש במשפטו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, שהסתיים לפני שעה קלה: התביעה רמזה כי היא מצפה לעונש מאסר ממושך של 7 שנים לפחות; מהצד השני, הבן אלרועי התייפח על דוכן העדים ואמר כי עונש מאסר לאביו "יהיה גזר דין מוות". שר האוצר לשעבר הורשע לפני 10 ימים בגניבה של כ-2 מיליון שקל מקופת הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל). גזר הדין יינתן ב-24 ביוני. הירשזון לא נשא דברים, בנימוק כי "אינו מסוגל".

עו"ד יעקב וינרוט, סניגורו של הירשזון, אמר בנאומו: "הירשזון עבד עבור כל אגורה שהוא קיבל. את הכסף הוא לקח בהסתר רק מפני שהיה חוק שמנע ממנו לקבל משכורת משני מקומות עבודה. אבל הוא עבד ונתן תמורה".

בתגובה לדבריו של וינרוט, אמרה השופטת ברכה אופיר תום: "מה שצורם בעיניי זה שיש ניסיון להסביר אי אמת, ואפשר לקרוא לזה שקר - בשקר אחר. וזה צורם בעיניי. כדי שיוכל לקחת את מה שאסור לו לקחת, הוא יוצר מערכת שקרים אחרת. מה קרה לאמת? היא הלכה לעולמה".

וינרוט המשיך: "עובדיה כהן הוא גנב פשוט. הוא גונב 10 מיליון שקל, פי חמישה ממה שהירשזון לקח. וכמה הוא מחזיר? 70 אלף שקל. במקרה שלנו, במשך שבועות הנאשם הוחשד במי שגנב ממצעד החיים. זה פגע בנקודה הכי רגישה בחייו. גם את זה צריך להביא בחשבון. על גיל ומצב בריאותי ומשפחתי, אלו הם דברים שלא צריך לומר לבית המשפט. ואחרי כל מה שחברי אומרים בעניין הטיפול שניתן בבתי הסוהר, אני לא יודע כמה פעמים התובע ביקר בבתי הסוהר. אם זה היה תלוי בי, את השיעור הראשון בדיני עונשין באוניברסיטה צריך להתחיל במרפאה של בתי הסוהר". וינרוט הוסיף בציניות: "זה הרי ידוע ששירותי הרפואה של שב"ס הם בית החולים הטוב ביותר בארץ".

לדבריו, "הירשזון הקים את מפעל מצעד החיים, ויש לנו מכתב של נח פלוג שאומר: 'בשמי ובשם כל ניצולי השואה אבקש להקל בעונשו ככל שניתן'". עוד ציין הסניגור כי יש בידיו מסמכים של אנשים פשוטים, שדלתו של הירשזון תמיד היתה פתוחה בפניהם.

קודם לכן עלה על דוכן העדים אלרועי, בנו של הירשזון: "אני לא יכול לשכוח את אותו יום סוער שבו פורסמה הפרשה. אבא ניסה להרגיע אותי. בחרנו להישאר לצידו ברגעים הקשים.

"אני מדבר כאן כי חשוב שכולם ישמעו מהמקום הקרוב ביותר לאבא, של אדם מסור, אוהב. אנחנו משפה לא גדולה. התייתמנו מאמא בגיל צעיר. כל יום שעבר מאז מחלתה של אמי, היה טוב רק בזכות אדם אחד - אבא שלי. דווקא על רקע זכרונות אלה, אני זוכר את אבא. הוא עשה בשבילה הכל. הוא סעד אותה גם כאשר ראה לנגד עיניו את אהובתו דועכת.

אברהם הירשזון בבית המשפט | צילום: עמית מגל

"הוא היה לנו לא רק לאב, אלא גם לאם. הוא עשה הכל כדי שיהיו לנו הילדים חיים נורמליים. אני לא יודע מאיפה הוא שאב את כל תעצומות הנפש.

"גברתי השופטת, גם חיו של אבא לא היו קלים. למרות תפקידיו המכובדים, אני לא מאחל לאף אחד מה שהוא עבר. לסיום אבקש לומר: אבא חיכה לשנים האלה, לאחר עשרות שנים של עשייה ציבורית וציונית. אני פונה לבית המשפט ומבקש רחמים עליו".

בשלב זה פרץ אלרועי בבכי. תוך שהוא מתייפח, המשיך ואמר: "אני מבקש רחמים על אבא. רק לאחרונה הוא זכה לחיבוק נכד ראשון. איני יודע איך הוא יעמוד בעונש מאסר ממושך. אני אומר את זה בצורה המפורשת ביותר - גזר דין מאסר לאבא הוא גזר דין מוות עבורו. אני מבקש מכבודה את מידת הרחמים".

לאחר דבריו המרגשים של אלרועי הירשזון, נאם התובע, עו"ד אלי שוורץ-שואף: "טיעונים לעונש זה לא דבר קל. אבל אנחנו בוחרים את מנהיגי הציבור שלנו, חשוב שהם יידעו שאם הם שולחים יד בכספי הציבור - הם ייענשו בחומרה. ואנחנו נבקש להטיל עליו עונש חמור.

"הירשזון גדל במוסדות ציבוריים. אנחנו סבורים שבעניינו של הנאשם מצטברים מספר שיקולים לחומרה. העובדה שמדובר במי שעמד בראש תאגיד וכיהן בכנסת בעת ביצוע המעשים - אלו הם נסיבות מחמירות. עשייה ציבורית, חשובה ככל שתהיה, לא יכולה לעמוד מול המעשים".

שוורץ המשיך: "איש רם דרג צריך לדעת שכשהוא עושה מעשים כאלה בעת מילוי תפקידו, הדבר יובא לחומרתו. ההצטברות של הנתונים, של נושא משרה כה בכירה, חבר כנסת, מעשים שנמשכים כל כך הרבה שנים. יש כאלה שגנבו יותר כספים. סכום הכסף לא ממש משנה. החשיבות הציבורית הרבה יותר חשובה. ראי את אשר ידלין, ראי את דרעי".

השופטת השיבה: "כל הדמויות שהבאת עמדו בראשות ארגונים. אני לא רואה את ההבחנה". שוורץ המשיך: "המשפט הזה משליך באופן ברור על אמון הציבור. הנזק הוא קשה ביותר. אנחנו חיים במדינה שבה הציבור חי בתחושה שמנהיגיו משתמשים בכספים להנאותיהם האישיות, שמערכות אכיפת החוק לא יכולות לשמור עליהם בצורה יעילה. ואנחנו רואים את זה יום-יום. לא צריך שום סקר בינלאומי בשביל זה. אנחנו חייבים לשדר מסר שלפיו 'אתה תשלם לא רק על מה שגנבת, אלא גם על העובדה שבמעשים שלך אתה פוגע פגיעה קשה באמון הציבור'".

שוורץ הוסיף: "קשה נורא לעמוד כאן ולשמוע בן מבקש רחמים על אביו. כולנו הורים, כולנו ילדים, זה מעמד קורע לב. ומי לא רוצה לרחם? אבל מי שלא נמצא באולם הזה הם העובדים, כל אותם קשי יום שנפגעו, והם אלה שנושאים בסופו של יום במחיר של המעשים, שהם רבים ומכוערים".

לדברי שוורץ, "הענישה שקיבל עובדיה כהן לא יכולה להיות דומה (על כהן נגזרו 4.8 שנות מאסר בפועל, אה"א), ונזכור שהעונש של עובדיה כהן נגזר במסגרת עסקת טיעון. אמרנו את זה בהתחלה לבית המשפט. אילו הוא לא היה מודה בתחילת המשפט, היו מגיעות לו 7-8 שנים. הענישה בעניינו של הנאשם צריכה להיות חמורה מיתר הנאשמים בתיק. יותר מעובדיה כהן. אנחנו סבורים שהענישה שאנחנו עותרים לה ראויה והולמת את מעשיו. בנוסף נבקש להטיל עליו עונש של פיצוי מיידי לנפגעים, של קנס, ושל מאסר על תנאי, וגם נבקש להטיל עליו קלון".

מוקדם יותר העיד לטובת הירשזון נח קליגר, ניצול מחנה ההשמדה אושוויץ: "את הירשזון הכרתי בתחילת שנות השמונים כאשר היה חבר כנסת צעיר. הוא היה זה שהקים את מפעל מצעד החיים, שזה מפעל ענק וחד פעמי. הוא ראוי לכל שבח ולכל הערכה".

העיתונאי וחוקר השואה איתמר לוין סיפר: "ישנם שני מישורים שבהם הכרתי את הירשזון. הראשון היה השבת נכסי קורבנות השואה בשווייץ. הירשזון היה הראשון שהעלה את הנושא בכנסת. הוא היה היחיד מתוך 120 חברי כנסת שחשב שצריך להעלות את הנושא לדיון ציבורי. מבחינת המספרים, בתחילת הדרך הציעו השווייצרים לשלם 140 מיליון דולר. היום הם משלמים מיליארד ורבע דולר. להירשזון יש חלק בזה".

לוין המשיך: "מבחינת הרכוש של היהודים בבריטניה, הירשזון פעל בצורה נמרצת להביא תוצאות ולהשבת נכסים. הוא השתתף בישיבות ודחף את הדברים באופן אישי. אני הייתי בישיבה הזאת וראיתי במו עיניי.

"אני לא אשכח פגישה שהיתה במשרד שלו בהע"ל. ישבנו במשרד שלו, ומסביבו תמונות של בני נוער במצעד החיים. עם זה הוא קם בבוקר ועם זה הוא הולך הביתה".

כפי שפורסם הבוקר ב"כלכליסט", עם תחילת הדיון אמר התובע, עו"ד שוורץ, כי קיבל מכתב מטעם מנכ"ל הע"ל ועמותת ניל"י הנקרא 'הצהרת נפגע', וביקש להגיש אותו לבית המשפט. סניגורו של הירשזון וינרוט התנגד להגשת המסמך: "אני זכאי לחקור את מי שמצהיר שם. מה שהוגש זאת הצהרה, אבל יש שם ניסיון ללכת ולטעון לנזקים כלכליים".

השופטת אופיר תום פנתה לתובע ואמרה: "אבל בסופו של דבר, בגזר הדין, יכול להיות שתהיה התייחסות לסכומים כאלה ואחרים, אז למה אנחנו צריכים את זה? אני לא אתייחס למסמך הזה, ממילא יש תביעה אזרחית. אני אהיה מוכנה לשמוע את העד, אבל למה צריך הצהרה?"

וינרוט התערב: "זה דבר לא מקובל ששלחו לנו את זה אתמול אחר הצהרים. אני צריך להתכונן לדבר כזה. אז למה להגיש את זה? מדברים על דברים הסתברותיים. אם אומרים שהיתה תוכנית הבראה, אולי זה בגלל המורשעים האחרים?" בסופו של דבר הסכימו הצדדים כי הצהרת הנפגע לא תוגש לבית המשפט. 

עו"ד שוורץ ביקש גם להגיש כראיה לעונש את דו"ח השחיתות העולמי: "אנחנו רוצים להגיש את זה, ולא ברור לי למה עו"ד וינרוט מתנגד. נראה לי ראוי שהוא יהיה בפני בית המשפט. ברור למה אני רוצה להגיש את הסקר. לגזר הדין בתיק הזה ולמעשים בתיק יש השלכה ציבורית מאוד ברורה. "בשביל זה אתה צריך את הסקר?", השיבה השופטת, ושוורץ ענה: "מדינת ישראל נמצאת במקומות הגרועים ביותר". השופטת השיבה: "לצערינו, הדברים נמצאים בידיעה". בסופו של דבר הוחלט כי גם סקר השחיתות העולמי לא יוגש.