איך יוצרים מאה מיליון מקומות עבודה בתוך עשור?

בסוף השבוע שעבר יצאו האיראנים לקלפיות כדי להצביע למועמדם לנשיאות, לאחר צפייה חוזרת ונשנית בחילופי דברים חריפים בקומץ עימותים טלוויזיוניים. הנושא המדובר ביותר היה האם הנשיא המכהן, מחמוד אחמדינג'אד שיפר או החמיר את מעמדה של איראן בעולם.

הנושא הלהיט את בני הנוער, אשר יצאו לרחובות כדי לחלוק את עמדותיהם, אולם במסע הבחירות עצמו לא נעשה הרבה כדי לתקוף את הנושא שלו ההשפעה הגדולה ביותר על הדור הצעיר - יצירת מקומות עבודה עבורם בעתיד.

מאה מיליון מקומות עבודה בעשור

בכל שנה נולדים שני מיליון תינוקות במדינה עם האוכלוסייה הגדולה ביותר בעולם המוסלמי, אחרי מצרים וטורקיה. כמעט שני שליש מהאוכלוסיה באיראן הם מתחת לגיל שלושים. רוב הנוער, 98%, מורכב מבני 15-24. על הרקע הזה, אפשרויות התעסוקה וניהול הכלכלה צריכות להימצא בעדיפות גבוהה יותר.

איראן היא הדוגמא המובהקת לאתגר שניצב בפני כלל האזור היום. על פי נתוני הבנק העולמי, קיים צורך ביצירת מאה מיליון מקומות עבודה באיראן עד שנת 2020, כדי שמימדי האבטלה ישארו במצבם הנוכחי, זאת מאחר ששיעור הילודה במדינה ממשיך לעלות.

אבטלת הנוער מוערכת בכ-20%, תלוי בשוק, מה שאומר שלפחות אחד מתוך חמישה צעירים מובטל. שר החוץ הירדני לשעבר, מרוואן מועשר, המשמש היום סגן נשיא בכיר ליחסי חוץ של הבנק העולמי, אמר בראיון כי "הם (הנוער) קרקע פוריה לרעיונות רדיקליים".

"מה שאנו דנים בו ברגע זה הינו חוסר ההתאמה המושלם בין הכישורים הנלמדים בבתי הספר היום למה שיזדקק לו הנוער מחר", אומר מועשר, "מה שמצריך שינוי גישה טוטאלי בדרך בה אנשים רגילים שלא לפקפק בסמכות, לחשוב באופן ביקורתי; זהו הבסיס לכל חדשנות ויצירתיות".

טיפוח כשרונות

המזרח התיכון נהנה מקצב צמיחה אזורי של כמעט 6% בשנה שלפני המשבר, אבל מנהלים בכירים טוענים כי כדי ליצור את מקומות העבודה הדרושים נזדקק לגידול של 8%-9% במשך תריסר השנים הבאות - ואת זה פשוט יהיה קשה להשיג.

אבל קובעי המדיניות והמנהלים הבכירים שדיברתי עימם אינם מוותרים ולא מתייאשים. במקום זאת, הם נוקטים ביוזמה ופועלים ע"י לקיחת העניינים לידיהם. הם מציינים את לבנון וירדן כשתי כלכלות המספקות את ההכשרה הנדרשת לטיפוח כשרונות. שלא במפתיע, הן שתי המדינות שמתמודדות בצורה הטובה ביותר באזור עם המשבר הכלכלי, חוץ מקטאר שצפה בים של גז טבעי.

בתוך מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ הפרסי ישנה מציאות אחרת: המגזר הפרטי מתחרה עם המגזר הציבורי על עובדים. לאח הגדול (הממשלה) ישנה מסורת ארוכת ימים של יצירת מקומות עבודה, אפילו כאשר אין צורך בדבר.

כפי שאמר בבוטות הסולטן טארק, היו"ר והמנהל הראשי של חברת הלוגיסטיקה העולמית אג'יליטי, "זה מקשה עלינו להציע בשבילם עבודות במגזר הפרטי אם הם באמת צריכים לעבוד ולעשות דברים מועילים במשך 9 שעות ביום". השקפה זו מגיעה מחברה הפועלת ב-120 מדינות עם 34 אלף עובדים, מבסיסה שבכווית סיטי.

המנהיג הצעיר הוסיף ואמר: "אנו רוצים לראות יותר מעורבות של אזרחים ממדינות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ הפרסי, במה שאנו מנסים להשיג". התרגום: אם אתה מוכן לעבודה קשה, לנו יש את העבודה וההזדמנות בשבילך.

מודל בחריין

כדי להיות הוגנים, הממשלות ברחבי האזור אינן יושבות בחיבוק ידיים. במיוחד המדינות העשירות בנפט מגדילות בצורה ניכרת את תקציבי החינוך שלהן ב-10%-30%, כדי לטפל בסוגייה הזו ממש. חלקן בוודאי בזבזו יותר מדי כסף על צמרת מערכת החינוך, ע"י כך ששילמו סכומים גדולים כדי להביא מוסדות מערביים, במקום להתמקד בתחילה במערכות החינוך היסודיות והעל-יסודיות.

הדור החדש של המנהיגים האזוריים מבין את האתגר. בקיץ האחרון, כאשר ראיינתי את יורש העצר של בחריין, סלמן בין חמד בין עישא אל-כליפא, הוא הכיר במה שהוא כינה התלות המוגזמת במגזר הציבורי. כחלק מתהליך הרפורמות בתעסוקה, יצרה הממשלה קרן שתכשיר את אזרחי בחריין למשרות הפנויות - משירותים פיננסיים ועד לייצור מזון.

"מה שאנו רוצים לעשות זה להפוך את המגזר הפרטי למנוע הראשי", אמר יורש העצר, שהתחנך במוסדות בריטיים ואמריקאים. "אנו מעונינים להגיע לכך ע"י השקעה באנשים שלנו, ע"י שינוי תפקידה של הממשלה".

בחריין נשארת מטרה מושכת להשקעות ישירות זרות, אבל האזור בכללותו משתתף רק ב-4% מתוך מאגר ההשקעה בת טריליון הדולרים בהזדמנויות חדשות.

על מנת להפחית את שיעור האבטלה הדו-ספרתי בקרב הנוער, חייבים מנהיגי המזרח התיכון להחזיק ביותר השקעות זרות, ע"י שכנוע משקיעים שהם יכולים להתמודד עם האתגרים, באמצעות הבטחה כי הדור הבא של המנהלים הבכירים המקומיים יוכל לעמוד באתגרים בכוחות עצמו ולבדו.

הכותב הוא מגיש התכנית Market Place Middle East, המשודרת מדי יום שישי ב-CNN