הדבר ששכחנו לשאול על הקינדל

זהו, נגמר שבוע הספר, והשנה הוא היה סוער במיוחד: המו"לים מתמרדים נגד הרשתות, המלחמה בין שתי הרשתות הגדולות מגיעה לשיאים חדשים, אפילו בכנסת החליטו להתערב. בתוך כל המהומה הזו נראה שאיכשהו, הסיפור הגדול באמת, זה שיהפוך בקרוב את עולם הספרים והספרות על פניו, לא הגיע לכותרות.

Bookware. לא יישאר נחלתם של חובבי הגאדג'טים

קינדל, Bookware או סוני רידר - לא משנה תחת איזה שם או מותג, הספר האלקטרוני עוד רגע כאן. אם המו"לים חושבים שהמוצר הזה - לוח דקיק בעל מסך שנראה כעמוד מודפס ונוח לקריאה – יישאר נחלתם של חובבי גאדג'טים ולא ישפיע על תעשיית הספרים, הם עלולים להתעורר באותה ספינה מנוקבת שבה נמצאת היום תעשיית התקליטים.

בארצות הברית, תעשיית הספרים כבר מתחילה להתגונן מפני הסכנה המאיימת של שיתוף ספרים אלקטרוניים. היא רואה מה שיתוף השירים עשה לתעשיית המוזיקה, שמנהלת בימים אלה את קרב המאסף שלה. לכולם ברור שבקרוב לא תהיה עוד "תעשיית" מוזיקה. תהיה מוזיקה, במגוון גדול יותר מכפי שאי פעם היה, בתפוצה רחבה ומהירה שלא היתה אפשרית בכלל עד לפני כמה שנים, אבל "תעשייה" – חברות תקליטים, חנויות, מפיצים ומוכרים – זה עניין של כמה שנים עד שאלה יהפכו להיסטוריה.

תעשיית הספרים יודעת שמצבה עלול גרוע יותר. כשהספר הדיגיטלי יתקבל בציבור, המוצר הפיזי שהיא התרגלה למכור יהפוך לתוכן שמופץ לכל עבר ללא יכולת שליטה ובקרה, ובטח שללא תשלום.

שיתוף המוזיקה ברשת כבר מזמן נתפס כפעולה לגיטימית, גם אם לא חוקית. אבל רגע לפני ששיתוף הספרים נהיה גם הוא למקובל חברתית, כדאי לחדד את ההבדלים שבין שני ה"מוצרים" האלה, וההבדל הראשון נובע מאפשרות התגמול האלטרנטיבית הקיימת בתחום המוזיקה, אך חסרה בשוק הספרים: מוזיקאים עדיין יכולים להתפרנס מהופעות חיות, סופרים לעומת זאת מתפרנסים רק ממכירת ספריהם.   

זווית אחרת אביב הגיע, קינדל בא: חייבים להרוג את הספר אין חיפוש, אין תגיות, אין רמיקסים: הספר המודפס הוא טכנולוגיה בלתי נסבלת, שמוטב שתחלוף מהעולם. כשצריך לעבור דירה, מבינים שהתענוג בהצגת ישבני הספרים לעיני האורחים הוא שמרנות שמתחזה לנאורות צביקה בשור, 9 תגובותלכתבה המלאה

על כן, משתפי הקבצים נמצאים בצומת רבת משמעות: עליהם – עלינו – להחליט אם בעידן הספרים הדיגיטליים נשתף ספרים כפי שאנחנו משתפים מוזיקה. עלינו להחליט אם אנחנו רוצים שבעידן הספרים הדיגיטליים יישארו אנשים שיוכלו להרשות לעצמם להתפרנס מכתיבה ספרותית. כי אם כן, הרי שנצטרך להחליט להשאיר את קובצי הספרים מחוץ לתיקיות השיתוף שלנו. אחרת, נגרום לכך שהאפשרות להתפרנס מכתיבה תצטמצם, ובה במידה תרד ההשקעה בספרים החדשים וכך גם האיכות שלהם, גם אם המגוון יתרחב מאוד.

ויש עוד מחיר שאנו עלולים לשלם בעקבות מהפכת הספר הדיגיטלי, ושקצת צובט את הלב - גם אם אינו מובן מאליו: לכולנו קשה להגדיר את עצמנו, ואנו נזקקים לעזרים חיצוניים כדי לעשות את זה. אחד המרכזיים שבהם הוא מדפי הספרים שלנו. כשלכולם יהיה מכשיר שמאחסן אלף ספרים, המדפים יתחילו להתרוקן. לא נוכל עוד להיכנס לבית של אדם, לסקור את הספרים שהוא בחר להציג בביתו, ולהשלים עוד חלק בפאזל העונה על השאלה "מי אתה". ואולי, יחד עם ספרי הנייר שילכו וייעלמו תיעלם גם הנפיחות העצמית שרבים שואבים מאוספי ספרים שאותם לא קראו מעולם. כך או אחרת, סופו של שבוע הספר השנה מציין גם שחר של מהפכה בעולם הספרים. ויהיה מרתק לחיות אותה.